האיסור האירופי על השמדת ביגוד ונעליים לא נמכרים: מדריך מלא ל-ESPR

מ-19 ביולי 2026 נכנסה לתוקף תקנת ציון דרך של האיחוד האירופי: חברות גדולות מוחלטות מהשמדת בגדים, אביזרי לבוש ונעליים שלא נמכרו . האיסור הוא חלק מתקנת העיצוב האקולוגי למוצרים בני-קיימא (ESPR) – תקנה (EU) 2024/1781 – והוא חל על כל חברה שמשווקת מוצרים אלה בשוק האירופי, בלי קשר למקום מושבה .

למי החוק חל?

האיסור חל על חברות גדולות החל מ-19 ביולי 2026, המוגדרות באיחוד האירופי כחברות עם יותר מ-250 עובדים ומחזור שנתי העולה על 50 מיליון אירו . חברות בינוניות (50–250 עובדים, מחזור של עד 50 מיליון אירו) יידרשו לעמוד בתקנה רק מ-19 ביולי 2030 . חברות קטנות וזעירות (פחות מ-50 עובדים, מחזור של עד 10 מיליון אירו) פטורות לצמיתות .

האיסור חוצה-סקטורים: הוא חל על רשתות אופנה מהירה, בתי אופנה עילית, מותגי ספורט וכל חברה אחרת שמוכרת ביגוד או הנעלה בשוק האירופי . בקיצור, כל חברה גדולה בשרשרת הערך של האופנה חייבת לעמוד בתקנה.

חריגות: מתי עדיין מותר להשמיד?

האיסור אינו מוחלט. במסגרת סעיף 25(5) ל-ESPR, הנציבות האירופית אישרה ב-9 בפברואר 2026 צו מואצל (Delegated Act) (C(2026) 659) שמתיר השמדה במקרים מוגבלים ומנומקים . החריגות כוללות:

• סיבות בריאות, היגיינה ובטיחות (למשל, מוצרים מזוהמים או מסוכנים)
• נזק פיזי בלתי הפיך שהופך את המוצרים לבלתי שמישים
• קריאות בטיחות למוצרים שהוצאו מהשוק
• מוצרים שלא ניתנים לשימוש חוזר, תיקון או מיחזור כשאין חלופה מעגלית

חברות שמבקשות חריגה חייבות לתעד את ההצדקה ולכלול אותה בדיווח השנתי שלהן.

חובת דיווח פומבי

מעבר לאיסור ההשמדה, ESPR מטילה חובת גילוי. לפי סעיף 24, כל מפעיל כלכלי שמשליך מוצרי צריכה שלא נמכרו חייב לפרסם מדי שנה באתר האינטרנט שלו :

• את המספר והמשקל של המוצרים שהושלכו
• את הסיבות להשלכתם
• את שיטת טיפול הפסולת (למשל שריפה, הטמנה)

חברות גדולות מחויבות בדיווח החל מהשנה הכספית המלאה הראשונה לאחר כניסת ESPR לתוקף (18 ביולי 2024), כלומר הדיווח הראשון שלהן – המכסה את שנת 2025 – אמור להתפרסם במהלך 2026 . פורמט דיווח תקני הוצג בצו היישום מפברואר 2026 וייכנס לתוקף בפברואר 2027 . חברות בינוניות יחויבו באותה חובת דיווח החל מ-2030 .

היקף הבעיה: כמה פסולת טקסטיל מושמדת?

לפי הערכות של מספר מקורות רשמיים באיחוד האירופי, 4%–9% מכל מוצרי הטקסטיל המוכנסים לשוק האירופי מושמדים מבלי שנעשה בהם שימוש . המשמעות היא כ-264,000–594,000 טונות של טקסטיל המושמדות מדי שנה . לגבי החזרות באינטרנט, מוערך ש22%–44% מהבגדים שמוחזרים לעולם לא מגיעים ללקוח חדש ומושמדים . בסך הכל, האיחוד האירופי ייצר כ-6.94 מיליון טונות של פסולת טקסטיל בשנת 2022, שהם 16 ק"ג לאדם . המחיר הסביבתי משמעותי: עיבוד והשמדת טקסטיל לא נמכר מייצרים עד 5.6 מיליון טונות של פליטות CO₂-שקולות בשנה .

מדוע האיסור פוגע גם באופנה המהירה וגם במותגי היוקרה?

האיסור נובע משני גורמים שונים אך משלימים לבזבוז:

• אופנה מהירה ורשתות אופנה עממיות: ייצור יתר, מחירים נמוכים במיוחד ושיעורי החזרה גבוהים מייצרים כמויות עצומות של מלאי לא נמכר, שבעבר נשרף או נשלח להטמנה . מותגים אלה אחראים לרוב הנפח המבוזבז.
• מותגי יוקרה: בתי אופנה רבים השמידו בכוונה מלאי לא נמכר כדי לשמור על בלעדיות המותג, למנוע מבצעי הנחה וכדי לשמור על מיצוב המחיר . שריפה או גריסת מלאי עודף הייתה נוהג מקובל כדי למנוע הגעת מוצרים לשוק האפור.

ESPR פונה באותה מידה לכל החברות המוכרות בשוק האירופי, משום שבעיית הפסולת היא רוחבית לאורך כל שרשרת הערך. התקנה מכריחה את שני המגזרים לעבור מהשמדה לשימוש חוזר, תרומה, מיחזור או תכנון ביקוש טוב יותר .

היסטוריה רגולטורית: מאימוץ לאכיפה

תאריך	אבן דרך
13 ביוני 2024	הפרלמנט והמועצה האירופית מאמצים את תקנה (EU) 2024/1781 (ESPR)
18 ביולי 2024	ESPR נכנסת לתוקף; מתחילה חובת הגילוי לחברות גדולות
30 ביוני 2025	הנציבות מפרסמת טיוטת צו מואצל על חריגות לאיסור ההשמדה
9 בפברואר 2026	הנציבות מאמצת את הצו המואצל הסופי (C(2026) 659) ואת צו היישום, המפרטים את החריגות, הפורמטים לדיווח וההיקף
19 ביולי 2026	איסור ההשמדה נכנס לתוקף עבור חברות גדולות
19 ביולי 2030	האיסור נכנס לתוקף עבור חברות בינוניות