הביקור של טראמפ בסין היה הראשון של נשיא אמריקאי מאז 2017. לאחר השיחות הודיעו שני המנהיגים על שאיפה לבנות "יחסים בונים של יציבות אסטרטגית" בין המדינות .
ב-16 ביולי טען טראמפ בנאום בפריים-טיים כי הרפובליקה העממית של סין ביצעה את מה שכינה "הפשרה הגדולה ביותר של נתוני בחירות בהיסטוריה". לדבריו, בייג׳ינג השיגה 220 מיליון רשומות של מצביעים אמריקאים, החל ממחזור הבחירות של 2020, והוא פרסם מסמכי מודיעין שסווגו מחדש .
סין דחתה את הטענות מיד. דובר משרד החוץ לין ג׳יאן אמר כי ההאשמות האמריקאיות "מפוברקות לחלוטין ונועדו להשמיץ את סין", והוסיף כי לבייג׳ינג אין עניין להתערב בענייניה הפנימיים של ארה״ב .
במקביל, יועץ הסחר של הבית הלבן פיטר נבארו אמר כי מוקד החקירה יופנה ל"גורמים זדוניים בתוך המדינה", ולא בהכרח לבייג׳ינג, והצהיר: "זה לא סיפור על סין" .
רוביו הכיר בחומרת הטענות, אך לא אותת שהן יובילו לביטול הביקור . המשך ההכנות מצביע על ניסיון להפריד בין העימות הפוליטי והמודיעיני לבין ערוץ המגע הישיר בין המנהיגים.
פסגת ספטמבר צפויה להמשיך את המאמץ לייצב את היחסים שהחל בביקורו של טראמפ בבייג׳ינג במאי. הביקור ההוא הניב הסכמי סחר והסכמה כללית לקדם יחסים המבוססים על יציבות אסטרטגית . קיום המפגש גם לאחר חילופי ההאשמות עשוי לחזק את המסלול הזה — לפחות ברמה הדיפלומטית .
טראמפ הזכיר לראשונה את 24 בספטמבר בתחילת יולי, בעת שדן בתוכניות להרחבת הבית הלבן ובאפשרות לבניית אולם קבלת פנים גדול. לדבריו, ביקורו של שי עשוי לחפוף לשבוע הדיונים בדרג הגבוה של העצרת הכללית של האו״ם בניו יורק .
תזמון כזה יאפשר לשי להשתתף בדיוני העצרת הכללית ולאחר מכן להגיע לוושינגטון לפסגה הדו-צדדית. מבחינת שני הצדדים, מדובר בתכנון שעשוי להיות יעיל מבחינה לוגיסטית — אך הצלחתו הדיפלומטית תלויה ביכולתם לנהל את המחלוקות שנותרו פתוחות .