האיחוד האירופי ושיתוף הפעולה של מדינות המפרץ נגד איראן: "הנתיב חייב להישאר חופשי"

הרקע: ההסלמה שהובילה להצהרה

ההצהרה המשותפת באה על רקע הסלמה צבאית חמורה בתחילת יולי 2026:

• 6–7 ביולי: משמרות המהפכה של איראן ירו טילים לעבר מספר ספינות סוחר במצר הורמוז. על פי דיווחים, מכלית הגז הטבעי הקטארית 'אל-רקאיאת' נפגעה מול חופי עומאן, ומכלית נפט סעודית הייתה יעד נוסף . סוכנות המסחר הימי הבריטית (UKMTO) אישרה שמכלית נפגעה מפגז לא ידוע כ-8 מיילים ימיים מזרחית ללימה שבעומאן, וגרמה לשריפה .

• 11 ביולי: איראן הכריזה על סגירת מצר הורמוז לתנועה 'לא מורשית' לאחר שפגעה בכלי שיט ש'סיכן את הביטחון הימי'. חיל הים של משמרות המהפכה האיראני הצהיר כי כלי שיט שכיבה את מערכותיו נפגע והושבת, והזהיר כי כל תגובה תיענה ב'תגובה קשה' .

• תגובה צבאית אמריקאית: ארצות הברית פתחה במספר סבבים של תקיפות תגמול. גל אחד פגע ב-140 מתקנים צבאיים איראניים, וסבבים נוספים נמשכו עד 13 ביולי. דיווחים הצביעו על כך שיותר מ-300 מטרות צבאיות איראניות הותקפו במהלך המערכה . הסכם הפסקת האש הזמני בין ארה"ב לאיראן קרס ב-8 ביולי לאחר ההתקפות .

מדוע ההצהרה הזו חשובה

הצהרת האיחוד האירופי-GCC היא משמעותית מכמה סיבות. היא מייצגת עמדה אחידה נדירה בין מדינות אירופה ומדינות ערביות במפרץ ברגע של משבר חריף. על ידי עיגון עמדתן ב-UNCLOS ובהחלטה 2817 של מועצת הביטחון, שני הגושים עיגנו את תגובתם הדיפלומטית במסגרות משפטיות בינלאומיות מבוססות, במקום בפעולה חד-צדדית. הדחייה המפורשת של 'דמי מעבר' או 'תנאי אישור' מהווה תגובה ישירה לדרישות שדווחו מצד איראן, לפיהן כלי שיט חייבים לקבל אישור איראני לפני מעבר במצר .

בזמן פרסום ההצהרה, מצר הורמוז — שדרכו עוברים כ-20% מהנפט בעולם — היה נתון למעשה למצור, תנועת המכליות כמעט והופסקה, ורמת האיום הועלתה ל'חמורה' על ידי המרכז המשותף למידע ימי בהובלת ארה"ב .

מבט קדימה

ההצהרה התחייבה להמשך מעורבות דיפלומטית של האיחוד האירופי וה-GCC דרך ה-IMO וגופים בינלאומיים נוספים, במטרה להגן על הספנות ולחתור לפתרון משא ומתן. עם זאת, ההצהרה לא פירטה מנגנוני אכיפה או השלכות על אי-ציות, מה שמותיר שאלות פתוחות לגבי האופן שבו הקהילה הבינלאומית תגיב אם איראן תמשיך בהתקפותיה על ספינות סוחר בנתיב המים.