זו אינה הפעם הראשונה שקלקניס מזהיר מפני מניית MSTR. בעבר הוא המליץ למשקיעים להעדיף רכישה ישירה של ביטקוין על פני השקעה במניה, בטענה שהחזקות הביטקוין הממונפות של Strategy יוצרות סיכון פירוק משמעותי. לדבריו, בעלי המניות הרגילות נמצאים בתחתית סדר העדיפויות במקרה של פירוק נכסים .
ב־1 ביוני 2026 דיווחה Strategy, במסגרת טופס 8-K שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית, כי מכרה 32 ביטקוין בין 26 ל־31 במאי תמורת כ־2.5 מיליון דולר — במחיר ממוצע של כ־77,135 דולר לביטקוין .
הכסף יועד לתשלום דיבידנדים על מניות מועדפות. מבחינה כמותית, מדובר היה במכירה זעירה: 32 המטבעות היוו כ־0.0038% בלבד ממאגר הביטקוין של החברה . עם זאת, המשמעות הסמלית הייתה גדולה בהרבה, משום שזו הייתה המכירה המדווחת הראשונה של Strategy מאז 2022 .
לאחר הדיווח ירד ביטקוין בכ־4.5% בתוך 24 שעות, לסביבות 69,800 דולר . אין בכך כדי להוכיח שהמכירה עצמה גרמה לכל הירידה, אך היא המחישה עד כמה השוק רגיש לשינוי במדיניות של אחד המחזיקים התאגידיים הגדולים ביותר.
בין 29 ביוני ל־5 ביולי 2026 מכרה Strategy 3,588 ביטקוין תמורת כ־216 מיליון דולר, במחיר ממוצע של כ־60,200 דולר למטבע . זו הייתה מכירת הביטקוין הגדולה ביותר בתולדות החברה .
לפי הדיווחים, התמורה שימשה למימון דיבידנדים על כמה סדרות של מניות מועדפות ולחיזוק יתרת המזומנים של החברה . לאחר העסקה נותרו בידי Strategy 843,775 ביטקוין .
המהלך הוצג בוול סטריט כסטייה ברורה מהעיקרון שסיילור מזוהה איתו — ״לעולם לא למכור את הביטקוין שלך״ . במילים אחרות, ביטקוין הפך עבור Strategy לא רק לנכס אסטרטגי ארוך־טווח, אלא גם למקור נזילות שניתן לממש כאשר התחייבויות החברה דורשות זאת .
המודל של Strategy נשען במשך שנים על גיוסי הון והנפקת ניירות ערך, שבאמצעותם רכשה ביטקוין נוסף. החשש של המשקיעים הוא שהמכירות האחרונות מסמנות כי המנגנון הזה מתקשה להמשיך לפעול באותה עוצמה.
בלומברג דיווח כי החשש מפני עצירה או היחלשות של “מכונת הרכישות” של סיילור תרם לגל נוסף של ירידות בביטקוין . לפי דיווחים נוספים, תוכנית המכונה BTC Monetization Program מאפשרת ל־Strategy למכור ביטקוין בהיקף של עד 1.25 מיליארד דולר, בין היתר כדי לממן דיבידנדים, ריבית, עתודות דולריות ורכישות חוזרות אפשריות .
JPMorgan הזהיר כי מדיניות המכירות החדשה מוסיפה סיכון מיותר לשוק הקריפטו . החשש אינו רק מכמות הביטקוין שתימכר, אלא גם מהמסר: אם Strategy נאלצת למכור כדי לעמוד בתשלומים, הרי שמדיניות האוצר שלה מושפעת כעת ישירות מהתחייבויות הדיבידנד — בניגוד לרוח המקורית של “לעולם לא למכור” .
במקביל ללחץ על ביטקוין, כמה דיווחים מצביעים על כך שהון ספקולטיבי — במיוחד מצד משקיעים קמעונאיים — מתחרה כעת על חשיפה לחברות טכנולוגיה פרטיות ולהנפקות ענק אפשריות.
המשמעות אינה בהכרח שמשקיעים “נטשו” את ביטקוין, אלא שהכסף שמחפש סיכון וצמיחה מתמודד עם אפשרויות חדשות: מניות AI, חברות חלל והנפקות טכנולוגיה פרטיות. עבור ביטקוין, התחרות הזו על תשומת הלב ועל הנזילות מגיעה בתקופה שבה גם המודל של Strategy מעורר סימני שאלה.
ב־17 ביולי הגיב סיילור באמצעות פרסום נתונים של River Research, שעקב אחר יותר מ־60 מטבעות ממשלתיים מאז 1700. לפי הנתונים שהציג, אורך החיים הממוצע של מטבע פיאט — מטבע שאינו מגובה ישירות בנכס פיזי כמו זהב — הוא 27 שנים .
המסר שלו היה שהבעיה נמצאת במטבעות הפיאט, בעוד שחיזוק ביטקוין באמצעות חברות, מוסדות, ניירות ערך וטכנולוגיה הוא חלק מהפתרון . סיילור הוסיף כי יש לדון בעמדות שונות בלי “לטעות ולחשוב שבעלי ברית הם אויבים” .
זו הייתה למעשה תשובה ישירה לביקורת על Strategy: מבחינת סיילור, המאבק המרכזי הוא עדיין מול המערכת המוניטרית המסורתית, ולא בין תומכי ביטקוין לבין חברות שמנסות לבנות סביבו תשתית פיננסית.
קלקניס מבקר את הריכוזיות והסיכון שנוצרים כאשר חברה אחת ואדם אחד הופכים למנוע מרכזי בביקוש לביטקוין. מכירות מאי ויולי אינן מוכיחות ש־Strategy זנחה את האסטרטגיה שלה, אך הן כן מראות שהחברה מוכנה להשתמש בביטקוין כמקור נזילות כדי לעמוד בהתחייבויותיה.
עבור השוק, זהו שינוי נרטיבי חשוב: Strategy עדיין מחזיקה באחד ממאגרי הביטקוין התאגידיים הגדולים בעולם, אך “לעולם לא למכור” כבר אינו תיאור מדויק של מדיניותה בפועל. במקביל, משקיעים המחפשים את ההימור הגדול הבא מפנים חלק מתשומת הלב שלהם אל AI, SpaceX והנפקות טכנולוגיה אפשריות — ומגדילים את התחרות על ההון הספקולטיבי שבעבר זרם בעיקר לקריפטו.