הקואליציה האמריקנית משקמת צינור נפט עיראקי-סורי במטרה לנתק את איראן מנתיבי האנרגיה העולמיים

מפרט טכני של צינור כירכוכ-בניאס

הצינור, שנבנה במקור ב-1952, מחבר את שדות הנפט של כירכוכ בצפון עיראק לנמל בניאס שעל חוף הים התיכון בסוריה . הוא אינו פעיל מאז 2003, אז ניזוק במהלך הפלישה האמריקנית לעיראק, ותשתיותיו דורשות שיפוצים נרחבים הכוללים תחנות שאיבה חדשות, מיכלי אחסון ומערכות חשמל .

תוכנית השיקום כוללת מערכת כפולה מודרנית שתוביל גם נפט גולמי כבד וגם קל, כשמקורות מסוימים מצביעים על קיבולת של עד 2.2 מיליון חביות ליום . ההקמה צפויה לארוך כ-36 חודשים .

הקונסורציום והחברות המובילות

שלב המחקר הראשוני מנוהל על ידי קונסורציום הכולל את ענקית הנפט האמריקנית שברון (Chevron), חברת ההשקעות האמריקנית Capital TI והשותפה הקטרית UCC . ממשלת עיראק אישרה לחברת הנפט בצרה לחתום על הסכם עקרוני ועל הסכם סודיות עם קונסורציום זה להכנת מחקרי היתכנות טכניים וכלכליים לפרויקטי צינורות נפט אסטרטגיים .

• שברון היא חברת האנרגיה האמריקנית המיועדת להוביל את הבנייה והשיקום בפועל של הצינור . החברה חתמה גם על הסכם מסגרת נפרד עם ממשלות עיראק וסוריה לביצוע הפרויקט .
• Capital TI היא חברת ההשקעות האמריקנית שתיווכה במזכר ההבנות הראשוני וחתמה על הסכם הסודיות למחקרי ההיתכנות .
• UCC מקטר משלימה את הקונסורציום כשותפה השלישית .

עלות משוערת

הערכות העלות משתנות מאוד, ומשקפות את ההבדל בין שיקום הקו היחיד הקיים לבין בניית מערכת כפולה חדשה:

• 4.5 מיליארד דולר – גבול תחתון, לתצורת צינור כפול מודרני
• 4.5 עד 8 מיליארד דולר – הטווח הנפוץ ביותר ביותר מכלי תקשורת
• כ-8 מיליארד דולר – הערכות גבוהות לשיקום מלא לקיבולת גבוהה, כולל השבת הקו הישן ל-700,000 חביות ליום

מטרה אסטרטגית: עקיפת מצר הורמוז

החייאת צינור כירכוכ-בניאס היא גידור אסטרטגי ישיר נגד יכולתה של איראן לחסום את מצר הורמוז, צוואר בקבוק צר שדרכו עוברות כ-20 מיליון חביות נפט מדי יום . גורם רשמי במחלקת המדינה האמריקנית הצהיר כי הנתיב "יכול לצמצם את יכולתה של איראן לחסום אספקת נפט דרך מצר הורמוז" . איראן איימה מעת לעת לסגור את המיצר על רקע העוינות בין ארה"ב לאיראן, מה שהופך את הצינור לכלי קריטי לביטחון אנרגטי .

על ידי ניתוב הנפט הגולמי העיראקי דרך היבשה אל הים התיכון בבניאס, הצינור יוצר מסדרון עוקף הורמוז, המאפשר לייצוא העיראקי להגיע לשווקים גלובליים דרך הים התיכון מבלי לעבור במפרץ הפרסי . מחלקת המדינה האמריקנית תיארה את הפרויקט כ"פרויקט תשתית עדיפות" .

חבילת האנרגיה הרחבה בשווי 60 מיליארד דולר

מזכר ההבנות בנושא הצינור הוא מרכיב אחד בסדרה גדולה בהרבה של הסכמים, בהיקף כולל של יותר מ-60 מיליארד דולר, שנחתמו בין עיראק לחברות נפט מערביות (בעיקר אמריקניות) במהלך ביקורו של ראש הממשלה א-זיידאי בוושינגטון . סוכנות הידיעות רויטרס אישרה כי "הסכמים ומזכרי הבנות שנחתמו בפסגה עלו על 60 מיליארד דולר" , בעוד שסוכנות הידיעות AP דיווחה על "כ-60 מיליארד דולר בהסכמים ושותפויות" .

מרכיבים מרכזיים בחבילה הרחבה:

• קונוקו-פיליפס (ConocoPhillips) הסכימה לרכוש 42% ממניות BP Energy of Kirkuk Ltd, בשותפות עם BP לפיתוח שדות הנפט הענקיים של כירכוכ . המיזם נועד להפוך את הירידה בתפוקה מאז תחילת המלחמה עם איראן .
• BP תמשיך כמפעילה המובילה של פיתוח שדה כירכוכ, כשקונוקו-פיליפס מצטרפת כשותפה מרכזית .
• שברון מנהלת בנפרד מגעים והסכמים ראשוניים לבלוקי חיפוש, כולל נאסיריה ומערב קורנה 2, בנוסף לתפקידה בפרויקט הצינור .
• ההסכמים מכסים פיתוח שדות נפט וגז, תשתיות חשמל ונתיבי יצוא חדשים, כולל גם צינור כירכוכ-בניאס וגם פרויקטי גיוון יצוא אחרים .

העסקאות הן חלק מאסטרטגיה אמריקנית רחבה יותר להעמקת קשרי האנרגיה עם עיראק ולהפחתת התלות האזורית בנתיבי מעבר דרך הורמוז על רקע הסכסוך המתמשך בין ארה"ב לאיראן .