29 מדינות חתמו על הקמת WAICO — והמאבק על כללי הבינה המלאכותית העולמיים עולה שלב

שלוש המטרות המרכזיות של WAICO

לארגון שישה עקרונות מנחים: שימוש ב-AI לטובת האנושות, כיבוד ריבונות המדינות, דגש על פיתוח, בטיחות ויכולת שליטה, הוגנות והכלה, ושיתוף פעולה פתוח. עקרונות אלה מתורגמים לשלושה יעדים מעשיים :

1. העמקת שיתוף הפעולה בחדשנות — יצירת תנאים שיאפשרו למדינות לחלוק ידע, טכנולוגיות והזדמנויות, ובכלל זה את פירות המודרניזציה של סין עם מדינות אחרות .
2. קידום פיתוח מכליל וצמצום הפער העולמי ב-AI — התמודדות עם הפער בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות בתחומים כמו כוח חישוב, נתונים והון אנושי .
3. חיזוק המשילות העולמית וניהול הסיכונים — קידום מסגרת משותפת לאתיקה של AI, לתקני בטיחות ולנורמות טכנולוגיות .

במה WAICO שונה מתהליך הירושימה של ה-G7?

תהליך הירושימה בתחום הבינה המלאכותית הושק במאי 2023 ביוזמת קבוצת שבע המדינות המתועשות — ה-G7. הוא מתמקד בניתוח סיכונים, בעקרונות מנחים ובקוד התנהגות למערכות AI מתקדמות ולבינה מלאכותית יוצרת. מסגרת זו נבנתה סביב חברות ה-G7 ושותפות שהוזמנו להשתתף בה .

WAICO מציגה גישה שונה בשלושה היבטים עיקריים :

• חברות פתוחה — הארגון מצהיר כי הוא פתוח לכל מדינה ריבונית, ובכך מבקש להציע במה אוניברסלית ולא מועדון מצומצם .
• קדימות לפיתוח — במקום להתמקד בראש ובראשונה בבלימת סיכונים, WAICO שמה דגש על צמצום "הפער האינטליגנטי" ועל חלוקת פירות ה-AI עם מדינות מתפתחות .
• גישה לא־מפלה לטכנולוגיה — סין מציגה את הארגון כדחייה של "גושי טכנולוגיה" ושל מגבלות ייצוא, וממקמת אותו מול מה שהיא מתארת כמסגרות מערביות מדירות .

ההבדל הזה אינו אומר ש-WAICO מתעלמת מבטיחות. גם עקרונות הארגון כוללים בטיחות, שליטה, הוגנות ו-AI "לטובת הכלל". אולם סדר העדיפויות שונה: בעוד תהליך הירושימה נולד במידה רבה מתוך הצורך להתמודד עם סיכוני הבינה המלאכותית היוצרת, WAICO מדגישה גם את השאלה מי יוכל ליהנות מהטכנולוגיה ומי יישאר מאחור.

הרקע הגיאופוליטי: מרוץ השבבים בין ארה"ב לסין

הקמת WAICO מתרחשת על רקע החרפת היריבות הטכנולוגית בין וושינגטון לבייג'ינג. ארצות הברית הטילה בהדרגה מגבלות ייצוא על שבבי AI מתקדמים ועל ציוד לייצור מוליכים למחצה, במטרה להאט את התקדמותה של סין בתחום. מגבלות אלה הונהגו בתקופות ממשלי ביידן וטראמפ כאחד .

באביב 2026 קידמה ועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים האמריקאי הצעות חוק דו־מפלגתיות שנועדו להדק עוד יותר את הפיקוח על זרימת טכנולוגיות AI לסין . המדיניות עוררה ביקורת מכמה כיוונים:

• סין האשימה את ארצות הברית ב"שימוש לרעה בתקנות בקרת הייצוא", וקראה לוושינגטון לתקן את "מעשיה השגויים" ולהפסיק פרקטיקות "מפַלות" .
• אנליסטים במערב הטילו ספק ביעילות המגבלות. ניתוח של מכון ברוקינגס קבע כי ארצות הברית למעשה "יצאה משוק שבבי ה-AI בסין", משום שהחלופות המקומיות של בייג'ינג כבר צמצמו את הביקוש לשבבים אמריקאיים שעליהם הוטלו סנקציות . מחקר אקדמי בכתב העת Cogent Social Sciences טען כי מגבלות הייצוא האמריקאיות "האיצו שלא במתכוון את הדחיפה הסינית לחדשנות מקומית", ובכך חשפו חולשה מבנית באסטרטגיית החנק הטכנולוגי .
• מכון צ'טהאם האוס הזהיר כי מגבלות ייצוא על שבבים לבדן "לא ימנעו מסין להמשיך לפתח AI מתקדם" .
• בתעשיית הטכנולוגיה התפתח ויכוח פומבי בין מנהלים בכירים בשאלה אם הגבלת הגישה לשבבים מגינה על ההובלה האמריקאית — או דווקא מחזקת את היכולת של בייג'ינג לבנות תעשייה עצמאית .

יותר מארגון טכנולוגי

עבור סין, WAICO הוא גם כלי דיפלומטי. הארגון מבטא את הטענה כי משילות עולמית של AI צריכה להיות פתוחה, ממוקדת־פיתוח וחפה ממגבלות טכנולוגיות שמעצמה יחידה מטילה על אחרות.

הצלחתו של WAICO תלויה בשאלה מה יקרה מעבר לטקס החתימה: אילו מנגנונים יוקמו, כיצד ייקבעו התקנים, ואילו משאבים יעמדו לרשות המדינות החברות. אך כבר עתה ברור שהקמתו מוסיפה זירה חדשה למאבק על עתיד הבינה המלאכותית — מאבק שאינו מתנהל רק בין חברות ויצרניות שבבים, אלא גם בין מודלים שונים של סדר עולמי.