עבודות קודמות, כולל הדגמות קודמות של קוונטיניום על מעבד H2 בשנים 2023–2024, הראו שניתן ליצור ולקלוע את החלקיקים הלא-אבליים הללו. אבל קליעה לבדה אינה מספקת סט שערים אוניברסלי מבחינה חישובית עבור הסדרים לא-אבליים פשוטים . הסדר הטופולוגי S₃ שבו השתמשו בניסוי זה הוא הרחבה 'מינימלית לא-אבלית' של מודל ה'קוד הטורואידי' (Toric Code). קליעה לבדה משאירה אותו לא-אוניברסלי, אבל הצוות הוכיח שהתייחסות להיתוך של האניונים כאל פעולת חישוב בסיסית מספקת את השערים החסרים . בכך נסגר פער תיאורטי שנודע מזה עשרות שנים: מודלים לא-אבליים פשוטים יכולים לתמוך במחשוב קוונטי חסין שגיאות בעקרון, אך עד עכשיו איש לא הדגים כיצד לממש סט שערים אוניברסלי שלם על מעבד אמיתי .
עבודה תיאורטית קודמת על שערים אוניברסליים דרך היתוך ומדידות על חלקיקי SU(2)₄ הראתה שניתן להשלים את פעולות הקליעה כדי להגיע לאוניברסליות – אך ניסוי זה על הכפול הקוונטי (Quantum Double) של S₃ הוא היישום החומרה המלא הראשון מסוגו.
הניסוי נערך על System Model H2 של קוונטיניום, מעבד יונים כלואים בעל 54 קיוביטים מחוברים לחלוטין, שערים באיכות גבוהה, ויכולת מדידה באמצע המעגל (Mid-Circuit Measurement) ומשוב . הצוות הכין את פונקציית הגל של מצב היסוד של הסדר הטופולוגי S₃ על סריג קגומה (Kagome Lattice), ובכך יצר חלקיקים לא-אבליים כעירורים . לאחר מכן הם ביצעו מעגלים שקלעו את האניונים זה סביב זה (פעולות החלפה טופולוגיות) והיתיכו אותם יחד – כלומר, הביאו אותם לאותה נקודה כדי למדוד את המטען המשותף שלהם . תוצאות ההיתוך שימשו כחלק מפעולת השער הלוגי, ואיפשרו סט שערים אוניברסלי שהקליעה לבדה לא יכלה לייצר . התוצאות אומתו על ידי השוואת ההסתברויות להיתוך מול חיזויים תיאורטיים של מודל האניונים S₃ .
ארכיטקטורת מעבד ה-H2 הייתה קריטית להצלחה: מלכודת היונים המעוצבת בצורת מסלול מרוץ (Racetrack) מספקת קישוריות מלאה (All-to-All Connectivity), שאפשרה לצוות ליצור את המצב הטופולוגי במורכבות הנדרשת תוך שמירה על דיוק גבוה . הדגמות קודמות על H2 עם 27 קיוביטים כבר הראו סדר טופולוגי לא-אבלי וקליעת אניונים עם דיוק של מעל 98.4% לאתר , אבל קנה המידה של 54 קיוביטים היה הכרחי כדי לתמוך בסט השערים האוניברסלי המבוסס על היתוך .
למרות פריצת הדרך, ישנן מספר מגבלות חשובות שהחוקרים עצמם מציינים :
מחשוב קוונטי טופולוגי מציע חזון שונה מהותית מגישות המבוססות על קיוביטים קונבנציונליים: במקום להילחם בשגיאות עם תיקון שגיאות מורכב יותר ויותר, הוא מקדד מידע בתבניות הקליעה של חלקיקים קוונטיים, באופן המוגן באופן טבעי מפני רעש מקומי . ההדגמה שסדר לא-אבלי מינימלי יכול לתמוך בסט שערים אוניברסלי בתוספת היתוך מראה שמחשוב טופולוגי שימושי עשוי להיות בר-השגה במערכות פיזיקליות פשוטות יותר ממה שנדרש. מאחר שהסדר S₃ הוא הקבוצה הלא-אבלית הפשוטה ביותר שניתן להכין עם מעגלים אדפטיביים בעומק סופי , תוצאה זו פותחת נתיב מעשי לקראת מעבדים טופולוגיים ניתנים להרחבה .