ב-9 ביולי 2026, הפרלמנט האירופי אישר פורמלית את עמדת המו"מ שלו בהצבעה במליאה: 416 בעד, 169 נגד, 22 נמנעים. ההצבעה סללה את הדרך לפרלמנט להיכנס למשא ומתן בין-מוסדי.
פרננדו נבארטה רוחאס (Fernando Navarrete Rojas, EPP, ספרד) הוא הדווח (Rapporteur) של הפרלמנט עבור חבילת המטבע היחיד (הכוללת את היורו הדיגיטלי) ויוביל את צוות המו"מ של הפרלמנט. הוא ערך תדרוך טכני ב-8 ביולי לפני ההצבעה במליאה. ראוי לציין שבעבר נבארטה רוחאס התבטא כ”סקפטי" לגבי הפרויקט ואף מתח ביקורת על היורו הדיגיטלי, אך בהמשך הסיר את התנגדותו בעקבות פשרות שהושגו.
סבב המו"מ הראשון מתנהל תחת נשיאות אירלנד במועצה, המייצגת את המדינות החברות. היעד הוא להשלים את החוק עד סוף 2026, מה שיאפשר ל-ECB להמשיך לשלב הבא.
הנושאים הרגישים ביותר בטרילוגים הם כיצד תחולקנה העמלות בין בנקים לספקי תשלום, וכיצד יפוצו המתווכים (הבנקים) על הפצת היורו הדיגיטלי. בנקים העלו חששות מזה שנים לגבי אובדן הכנסות ובריחת פיקדונות.
תקרה של 3,000 יורו לאדם נדונה כאמצעי הגנה מפני משיכות פיקדונות המוניות מבנקים מסחריים. ה-ECB השתמש בנתון זה כקו מנחה בהערכות הטכניות שלו אך לא התחייב רשמית למספר סופי. כמה בנקים צרפתיים דחפו לכאורה למגבלה נמוכה בהרבה (כ- 100 יורו) כדי למזער סיכון לפקדונות, אם כי המקור המדויק לנתון זה מוגבל בתוצאות החיפוש. עם זאת, המודל של ה-ECB מראה כי בתנאים רגילים, ההשפעה על פיקדונות הבנקים "מוכלת" לכל רמות מגבלת ההחזקה שנבחנו. עם זאת, סימולציה של תרחיש מתח (משבר פיננסי) מצאה כי עד 700 מיליארד יורו בפיקדונות עלולים לעבור במהלך משבר פיננסי.
מועצת המנהלים של ה-ECB החליטה להשיק פיילוט בן 12 חודשים במחצית השנייה של 2027, בו ייבחרו 10 עד 30 ספקי שירותי תשלום כדי לבחון את היורו הדיגיטלי בסביבה חיה. צעד זה בא לאחר סיום שלב ההכנה באוקטובר 2025.
היורו הדיגיטלי מתוכנן כארנק אלקטרוני מגובה בבנק מרכזי, שיופץ על ידי בנקים וחברות פינטק. הוא יציע הגנת פרטיות ויכולת פעולה ללא חיבור לאינטרנט (offline capabilities). החזקות ביורו דיגיטלי לא יישאו ריבית. ה-ECB פרסם טיוטה חדשה של הספר החוקים (גרסה 0.91) ביולי 2026, המשלבת משוב שהתקבל מהתייעצות שוק רחבת היקף.
רוב העסקים באזור היורו יהיו מחויבים לקבל את היורו הדיגיטלי כאמצעי תשלום, על פי המסגרת החקיקתית.
מניעה מרכזית היא שמעל שני שלישים מעסקאות הכרטיסים באירופה מעובדות כיום על ידי חברות שאינן אירופאיות (בעיקר רשתות אמריקאיות כמו ויזה ומאסטרקארד). היורו הדיגיטלי נתפס ככלי אסטרטגי להפחתת התלות בתשתית תשלומים שאינה אירופאית.
אם מחוקקי האיחוד יאמצו את התקנה במהלך 2026, ה-ECB הצהיר כי היורו הדיגיטלי עשוי להיות מונפק במהלך 2029.