וויטוף הצהיר כי מטרת החברה היא להרחיב את תפוקת העבודה המצטברת של סוכני ה-AI שלה עד לכדי שווי ערך ל-100,000 מפתחים במשרה מלאה עד 2030 .
ב-5 במאי 2026 הודיעה קוינבייס על פיטורי כ-700 עובדים – 14% מכוח האדם העולמי – כחלק מארגון מחדש שנועד להפוך את החברה ל"רזה, מהירה וילידת AI" . הפיטורים כללו ביטול תפקידי "מנהלים טהורים" והטמעת מודל של "צוותים בני אדם אחד", שבו מהנדס יחיד בגיבוי סוכני AI מטפל בכל היבטי ההנדסה, העיצוב וניהול המוצר
.
קוינבייס צופה כי תגרום הוצאות ארגון מחדש בהיקף 50–60 מיליון דולר, כמעט כולן בפיצויי פיטורים והוצאות נלוות לעובדים . הפיטורים צפויים להסתיים ברובם עד סוף הרבעון השני של 2026
.
הנתון של 95% מזין ויכוח הולך וגובר בשאלה האם קוד שנכתב בסיוע AI בקנה מידה כזה הוא אכן פריצת דרך פרודוקטיבית או שמא סיכון איכותי וביטחוני. מבקרים מכנים את הקפיצה המהירה "דגל אדום", וטוענים כי כמויות גדולות של קוד שנוצר על-ידי AI עלולות להכניס באגים סמויים, פרצות אבטחה ולוגיקה "הלוצינטורית" שקשה לתפוס בסקירה אנושית בהיקף כזה . מנגד, תומכי הגישה – ובהם קוינבייס – מציגים אותה כשינוי תחרותי הכרחי: החברה ממקמת עצמה כתשתית התשלומים ל"כלכלת הסוכנים" העתידית, שבה סוכני AI אוטונומיים מבצעים עסקאות, תשלומים וחוזים ללא התערבות אנושית
. השאלה הגדולה היא האם חברות פיננסיות וטכנולוגיות גדולות אחרות ילכו בעקבות קוינבייס, או שמא חששות רגולטוריים ובעיות איכות קוד יאטו את המגמה.