הירידה התרחשה במקביל להפחתה של פעילות בתי הזיקוק לשפל של עשר שנים. הביקוש המקומי לדלק נחלש, ובייג'ינג הגבילה את ייצוא מוצרי הנפט המזוקקים כדי לשמור על ביטחון אנרגטי במהלך המלחמה עם איראן . כבר במאי קיצצו בתי הזיקוק הסיניים את התפוקה בכמעט 20% לעומת הרמות שלפני המלחמה .

כאשר בתי הזיקוק מעבדים פחות נפט, אין להם סיבה להתחייב למטענים נוספים — גם אם הם מוצעים בהנחה משמעותית. במקום זאת, רבים העדיפו למשוך נפט מהמלאים הקיימים ולא לרכוש כמויות חדשות בחוזים ארוכי טווח .

גם הנחה של 11 דולר לא הפכה את הנפט הסעודי לזול ביותר

Saudi Aramco, חברת הנפט הממשלתית הסעודית, קבעה את מחיר המכירה הרשמי (OSP) של נפט ערב לייט למשלוחי אוגוסט לאסיה על 1.50 דולר מתחת למדד הייחוס של עומאן/דובאי. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2020 שבה הסוג הזה נמכר באסיה בהנחה, והקיצוץ החודשי היה הגדול ביותר בנתונים של לפחות 26 שנים .

אלא שבשוק הנפט לא משווים רק למחיר של החודש הקודם. מפיקים אחרים מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאמריקה התחרו גם הם באגרסיביות על הקונים . נפט גולמי ממקורות אחרים הוצע לעיתים בתנאים טובים יותר, וחלק מהקונים הסיניים בחרו בחלופות זולות יותר או העדיפו להשתמש בנפט שכבר אוחסן במאגרים .

לכן, אפילו לאחר ההנחה העמוקה ביותר של ארמקו זה יותר משני עשורים, הנפט הסעודי לא היה בהכרח העסקה המשתלמת ביותר בשוק .

מצר הורמוז הפך את האספקה למסוכנת ויקרה

הגורם השלישי — ואולי המכריע ביותר — היה הלוגיסטיקה. מאז סוף פברואר 2026 השיט במצר הורמוז, המחבר בין מפיקות הנפט במפרץ הפרסי לים הפתוח, שובש קשות בעקבות העימות בין ארצות הברית לאיראן .

בתחילת יולי, בדיוק כאשר בתי הזיקוק הסיניים גיבשו את הזמנות אוגוסט, התחדשו הקרבות בין הכוחות האמריקאיים והאיראניים. ב-9 ביולי עברו במצר שני מכליות בלבד, והשיט המסחרי התקרב לעצירה מוחלטת .

ביטוח לספינות העוברות במצר לא היה זמין או היה יקר מאוד, ואנשי צוות ימיים לא היו מוכנים להסתכן במסלול . בנוסף, באמצע יוני נותרו בערוץ המרכזי כ-80 מוקשים, כך שחזרה מהירה לשגרת שיט לא נראתה אפשרית .

במצב כזה, גם קונה שמעוניין בנפט סעודי צריך להתמודד עם שאלה בסיסית: האם אפשר להוציא את החביות מהמפרץ ולהביא אותן לנמלים בסין בזמן ובעלות סבירה? ההנחה במחיר הנפט לא פתרה את הסיכון הביטחוני, את עלויות הביטוח ואת אי-הוודאות בהובלה.

חלק מהקונים כלל לא קיבלו הקצאה

הצמצום לא נבע רק מהחלטה של בתי הזיקוק הסיניים לוותר על הזמנות. לפי דיווחים, לפחות שני בתי זיקוק בסין לא ביקשו כלל מטענים חוזיים לאוגוסט, בעוד שכמה אחרים לא קיבלו מסעודיה כמויות הקצאה ראשוניות .

הנתון הזה עשוי להצביע גם על מגבלה בצד הסעודי: ארמקו עצמה נאלצה לנהל את יכולת הייצוא שלה בתנאים שבהם מצר הורמוז חסום, ולכן ההיצע הזמין לסין היה מוגבל גם בלי קשר לרמת הביקוש.

השורה התחתונה

הקיצוץ של 11 דולר היה צעד הכרחי כדי לשמור על התחרותיות של הנפט הסעודי, אך הוא לא הספיק. הביקוש החלש בתוך סין הקטין את הצורך של בתי הזיקוק ביבוא חדש, הירידה החדה בייבוא אפשרה להם להסתמך על מלאים קיימים, וסגירת מצר הורמוז הפכה את הובלת הנפט מהמפרץ למסוכנת ויקרה.

במילים אחרות, המחיר היה אטרקטיבי — אבל לא מספיק כדי לתקן שוק שבו גם הביקוש נחלש וגם נתיב האספקה המרכזי כמעט נסגר .

הירידה התרחשה במקביל להפחתה של פעילות בתי הזיקוק לשפל של עשר שנים. הביקוש המקומי לדלק נחלש, ובייג'ינג הגבילה את ייצוא מוצרי הנפט המזוקקים כדי לשמור על ביטחון אנרגטי במהלך המלחמה עם איראן . כבר במאי קיצצו בתי הזיקוק הסיניים את התפוקה בכמעט 20% לעומת הרמות שלפני המלחמה .

כאשר בתי הזיקוק מעבדים פחות נפט, אין להם סיבה להתחייב למטענים נוספים — גם אם הם מוצעים בהנחה משמעותית. במקום זאת, רבים העדיפו למשוך נפט מהמלאים הקיימים ולא לרכוש כמויות חדשות בחוזים ארוכי טווח .

גם הנחה של 11 דולר לא הפכה את הנפט הסעודי לזול ביותר

Saudi Aramco, חברת הנפט הממשלתית הסעודית, קבעה את מחיר המכירה הרשמי (OSP) של נפט ערב לייט למשלוחי אוגוסט לאסיה על 1.50 דולר מתחת למדד הייחוס של עומאן/דובאי. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 2020 שבה הסוג הזה נמכר באסיה בהנחה, והקיצוץ החודשי היה הגדול ביותר בנתונים של לפחות 26 שנים .

אלא שבשוק הנפט לא משווים רק למחיר של החודש הקודם. מפיקים אחרים מהמזרח התיכון, מאפריקה ומאמריקה התחרו גם הם באגרסיביות על הקונים . נפט גולמי ממקורות אחרים הוצע לעיתים בתנאים טובים יותר, וחלק מהקונים הסיניים בחרו בחלופות זולות יותר או העדיפו להשתמש בנפט שכבר אוחסן במאגרים .

לכן, אפילו לאחר ההנחה העמוקה ביותר של ארמקו זה יותר משני עשורים, הנפט הסעודי לא היה בהכרח העסקה המשתלמת ביותר בשוק .

מצר הורמוז הפך את האספקה למסוכנת ויקרה

הגורם השלישי — ואולי המכריע ביותר — היה הלוגיסטיקה. מאז סוף פברואר 2026 השיט במצר הורמוז, המחבר בין מפיקות הנפט במפרץ הפרסי לים הפתוח, שובש קשות בעקבות העימות בין ארצות הברית לאיראן .

בתחילת יולי, בדיוק כאשר בתי הזיקוק הסיניים גיבשו את הזמנות אוגוסט, התחדשו הקרבות בין הכוחות האמריקאיים והאיראניים. ב-9 ביולי עברו במצר שני מכליות בלבד, והשיט המסחרי התקרב לעצירה מוחלטת .

ביטוח לספינות העוברות במצר לא היה זמין או היה יקר מאוד, ואנשי צוות ימיים לא היו מוכנים להסתכן במסלול . בנוסף, באמצע יוני נותרו בערוץ המרכזי כ-80 מוקשים, כך שחזרה מהירה לשגרת שיט לא נראתה אפשרית .

במצב כזה, גם קונה שמעוניין בנפט סעודי צריך להתמודד עם שאלה בסיסית: האם אפשר להוציא את החביות מהמפרץ ולהביא אותן לנמלים בסין בזמן ובעלות סבירה? ההנחה במחיר הנפט לא פתרה את הסיכון הביטחוני, את עלויות הביטוח ואת אי-הוודאות בהובלה.

חלק מהקונים כלל לא קיבלו הקצאה

הצמצום לא נבע רק מהחלטה של בתי הזיקוק הסיניים לוותר על הזמנות. לפי דיווחים, לפחות שני בתי זיקוק בסין לא ביקשו כלל מטענים חוזיים לאוגוסט, בעוד שכמה אחרים לא קיבלו מסעודיה כמויות הקצאה ראשוניות .

הנתון הזה עשוי להצביע גם על מגבלה בצד הסעודי: ארמקו עצמה נאלצה לנהל את יכולת הייצוא שלה בתנאים שבהם מצר הורמוז חסום, ולכן ההיצע הזמין לסין היה מוגבל גם בלי קשר לרמת הביקוש.

השורה התחתונה

הקיצוץ של 11 דולר היה צעד הכרחי כדי לשמור על התחרותיות של הנפט הסעודי, אך הוא לא הספיק. הביקוש החלש בתוך סין הקטין את הצורך של בתי הזיקוק ביבוא חדש, הירידה החדה בייבוא אפשרה להם להסתמך על מלאים קיימים, וסגירת מצר הורמוז הפכה את הובלת הנפט מהמפרץ למסוכנת ויקרה.

במילים אחרות, המחיר היה אטרקטיבי — אבל לא מספיק כדי לתקן שוק שבו גם הביקוש נחלש וגם נתיב האספקה המרכזי כמעט נסגר .