כמה קטגוריות, בהן מטוסים ותרופות גנריות, הוחרגו מההסכם מלכתחילה. לעומת זאת, מוצרי מזון וחקלאות מרכזיים — כולל יין וגבינות — נותרו בכוונה תחת המכס האמריקאי של 15%, ללא פטור מקורי . לפי ההסדר, המכס בשיעור זה על רוב היצוא האירופי אמור להישאר בתוקף עד 31 בדצמבר 2029 .
האיחוד האירופי השלים את יישום חלקו בהסכם: הפרלמנט האירופי ומועצת האיחוד אישרו את התקנות להפחתת המכסים בחודשים מאי ויוני 2026, והמכסים על מוצרי תעשייה אמריקאיים בוטלו ב-1 ביולי. בנוסף, האיחוד האריך את הפטור ממכס על יבוא לובסטרים מארה״ב .
הבקשה החדשה של הנציבות היא למעשה דרישה לא סימטרית: בריסל מבקשת מוושינגטון להעניק באופן חד-צדדי פטור רחב ממכס 15%, בטענה שהאיחוד כבר מילא את התחייבויותיו וכי הפטורים דרושים כדי "להחזיר את האיזון" . הרשימה, שנחשפה בידי Euronews ו-Euractiv, כוללת מאות מוצרים מתחומי המזון והמשקאות, המכשור הרפואי והמכונות .
בתחום מוצרי החלב מבקשת הנציבות פטור ממכס עבור רוקפור וגבינות כחולות נוספות. גם יין, משקאות חריפים, בירה ושמן זית מופיעים בין היעדים הבולטים של הבקשה .
זו אינה הפעם הראשונה שבריסל מנסה להשיג הקלות. בנובמבר 2025 הכינה הנציבות פנייה דומה שנועדה להגן על יין ומשקאות חריפים, והגישה לממשל טראמפ רשימה בת 27 עמודים . הניסיון הקודם לא הניב את התוצאה המבוקשת, והמוצרים נותרו כפופים למכס של 15%.
המאמץ להשיג פטורים מתנהל על רקע המתיחות בין ארה״ב לאיחוד האירופי סביב שני חוקים מרכזיים: חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) ו-חוק השירותים הדיגיטליים (DSA). בוושינגטון טוענים כי החוקים מכוונים באופן לא מידתי נגד חברות הטכנולוגיה האמריקאיות הגדולות.
ממשל טראמפ העלה שוב ושוב את סוגיית ה-DMA וה-DSA כמכשול בפני הסחר במהלך השיחות הטרנס-אטלנטיות. גורמים אמריקאיים אף "ציינו אותם במפורש" כמקור למתיחות במשא ומתן . בפברואר 2025 פרסם טראמפ מזכר שאיים להטיל מכסים על מדינות הפוגעות ב"תחרותיות הגלובלית של חברות אמריקאיות", תוך התמקדות במגזר הטכנולוגיה האמריקאי ובמסגרת הרגולציה הדיגיטלית של האיחוד. במזכר הוזכרו כמה מדינות חברות באיחוד, בשל מסים או רגולציה שהטילו על שירותים דיגיטליים .
ארה״ב גם עברה מאיומים מילוליים לצעדים מעשיים. בינואר 2026 הטיל משרד החוץ האמריקאי מגבלות ויזה על חמישה פקידים אירופים שהיו מעורבים בניסוח חוקי ה-DMA וה-DSA . במקביל איימה וושינגטון במכסים חדשים בתגובה למסי השירותים הדיגיטליים ולרגולציה האירופית — צעד שעלול לסכן את תקרת המכס של 15% שנקבעה בהסכם טרנברי . הממשל האמריקאי אף איים להשתמש ב"כל הכלים העומדים לרשותו", לרבות הטלת עמלות על שירותים אירופיים כמו Spotify ו-DHL .
האיחוד האירופי מצדו מתעקש שהחוקים הדיגיטליים אינם חלק מהמשא ומתן המסחרי וכי הם "אינם נתונים למשא ומתן" . אולם וושינגטון ממשיכה לקשור בין הסוגיות . סגנית נשיא הנציבות האירופית, תרזה ריברה, הזהירה כי האיחוד צריך להיות ערוך לבחון מחדש את יחסיו המסחריים עם ארה״ב אם וושינגטון תמשיך לתקוף את ה-DSA וה-DMA .
בקשת הפטור בהיקף 150 מיליארד אירו מגיעה בשיאו של עימות מסחרי ופוליטי. ארה״ב רואה בתקרת המכס של 15% כבר ויתור משמעותי, בעוד האיחוד טוען כי לאחר שקיים את חלקו בעסקה, הוא זכאי להקלה מקבילה.
אלא שהמחלוקת על הרגולציה הדיגיטלית מעניקה לוושינגטון תמריץ לעכב ויתורים. הבית הלבן כבר אותת כי הוא עשוי להשתמש באיומי מכסים כמנוף לחץ נגד משטר ה-DMA וה-DSA .
המועד שנקבע לעמידה מלאה של ארה״ב בהתחייבויותיה במסגרת הסכם טרנברי הוא 31 בדצמבר 2026, ולכן החודשים הקרובים עשויים להיות חלון מיקוח מכריע . אם ארה״ב לא תעמוד בהתחייבויותיה עד אז, "סעיף הזריחה" של האיחוד עשוי לאפשר לו לדחות או להשעות את הפחתות המכסים שלו על סחורות אמריקאיות .