האיחוד האירופי מציב יעד שאפתני: לשלש את חלקו בעולם מחשוב הבינה המלאכותית עד 2030 – אך הביקורת קשה

לאירופה יש כיום כ-5% בלבד מכושר המחשוב העולמי הייעודי לבינה מלאכותית, נתח זעום לעומת כ-80% המוערך לארצות הברית . ב-2026 פרסמה קבוצת המומחים העילית לבינה מלאכותית (AI HLEG), שכונסה על ידי הנציבות האירופית, דוח הדוחק בגוש לשלש את חלקו לכ-16% עד 2030 – נתח יחסי למשקלה של אירופה בכלכלה העולמית . שאפתנות זו כבר הובילה לגל של חקיקה והשקעות, אך גם לספגה ביקורת קשה בשאלה מי באמת ירוויח והאם הגוש יצליח להתגבר על הפיצול הפנימי שלו.

ההמלצות המרכזיות בדוח המומחים

דוח ה-AI HLEG, שפורסם ב-2026, מציב מספר סדרי עדיפויות דחופים להרחבת תשתיות מחשוב ה-AI של אירופה :

הרחבת תשתיות ענק
השגת נתח של 16% מכושר המחשוב העולמי תחייב הגדלת כוח ההספק הייעודי ל-AI לכ-20 ג'יגה-ואט, מה שמשמעותו השקעה של 200–250 מיליארד יורו . הדוח מסמן זאת כ'עדיפות דחופה' .

סופרקומפיוטרים חדשים ו'מפעלי-על' (Gigafactories)
הדוח קורא להצבת לפחות 9 סופרקומפיוטרים חדשים מותאמי AI במסגרת מיזם EuroHPC, אשר לבדם ישלשו את כושר מחשוב ה-AI הנוכחי של הגוש . כמו כן, מומלץ להקים 'AI Gigafactories' – מתקני דור חדש החזקים פי 4 בערך ממפעלי ה-AI הנוכחיים, עם גיוס של 20 מיליארד יורו דרך יוזמת InvestAI .

מערכת אקולוגית רחבה ותיאום
מעבר לחומרה, המומחים ממליצים להגביר את אימוץ ה-AI במגזרים שונים, להקים שיתופי פעולה ציבוריים-פרטיים למערכות אקולוגיות מגזריות של AI, ולהבטיח מחקר ומוכשרות ברמה עולמית . נקודה קריטית היא הקריאה לגישה מתואמת כלל-אירופית כדי להתגבר על הפיצול הנוכחי, שבו 27 מדינות חברות פועלות ברובן לבדן בתחום הרכש והתשתיות .

צעדי חקיקה ומדיניות שכבר ננקטו

האיחוד האירופי לא חיכה לדוח כדי לפעול. מספר צעדים מרכזיים כבר בתוקף או בפיתוח.

חוק ה-AI (תקנה (EU) 2024/1689), שנכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2024, הוא החוק המקיף הראשון בעולם להסדרת בינה מלאכותית, הקובע כללים הרמוניים ל-AI מהימן ברחבי האיחוד . כללי החוק נכנסים לתוקף בשלבים, כאשר איסורים על שיטות AI בסיכון בלתי קביל כבר חלים .

תוכנית הפעולה 'יבשת AI' (AI Continent Action Plan), שפורסמה על ידי הנציבות האירופית באפריל 2025, חורגת מעבר לרגולציה ומשלבת פיקוח עם השקעות, תשתיות ופיתוח מיומנויות . היא מציבה חמישה יעדים עיקריים: בניית תשתיות נתונים וחישוב בקנה מידה גדול, שיפור הגישה לנתונים, טיפוח חדשנות, האצת אימוץ AI והבטחת כוח אדם מיומן .

תוכנית 'מפעלי AI' (AI Factories), בתקציב של 10 מיליארד יורו לשנים 2021–2027, כבר רכשה או תכננה לפחות 13 מפעלי AI מבצעיים עד 2026, כולל 9 סופרקומפיוטרים חדשים מותאמי AI . ביוני 2024 תוקנה תקנת EuroHPC ליצירת עמוד ייעודי ל-AI במיזם המשותף, המאפשר לו לרכוש, לשדרג ולהפעיל מפעלי AI אלו .

יוזמת InvestAI / Gigafactories שואפת לגייס 20 מיליארד יורו להקמת עד 5 מפעלי AI Gigafactories, כל אחד חזק פי 4 בערך ממפעלי AI נוכחיים . זו הוכרזה בפסגת הפעולה בנושא AI בפריז בפברואר 2025 .

צעדים נוספים כוללים את חוק הענן וה-AI המוצע (CADA) (יוני 2026), שמטרתו להגדיל את חלקו של האיחוד בשוק הענן העולמי מ-15% ל-30% ; את אסטרטגיית איחוד הנתונים (נובמבר 2025) להנגשת נתונים איכותיים יותר ל-AI ; ואת השקת דסק שירות לחוק ה-AI באוקטובר 2025 כדי לסייע ביישום חלק של הכללים .

ביקורת: זליגת כספים לענקיות הטכנולוגיה ופיצול שוק

למרות התוכניות השאפתניות, צמחה ביקורת משמעותית בשני מישורים עיקריים.

סיכון לזליגת כספים לענקיות הטכנולוגיה
תוכנית ההשקעות האירופית הדגלית בהיקף 200 מיליארד יורו (~230 מיליארד דולר) מסתמכת במידה רבה על השקעות משותפות ציבוריות-פרטיות. מבקרים מזהירים שחלק ניכר מהמימון עלול לזרום בעיקר ל'היפר-סקיילרים' אמריקאיים גדולים – אמזון, מיקרוסופט וגוגל – שכבר שולטים בשוק תשתיות הענן וה-AI האירופי . הרגולטורים באיחוד האירופי בודקים כעת האם יש לסווג את אמזון ומיקרוסופט כ'שומרי סף' (gatekeepers) תחת חוק השווקים הדיגיטליים (DMA) עבור שירותי הענן וה-AI שלהן . ארגון SOMO ההולנדי ללא מטרות רווח פרסם דוח ביולי 2025 המזהיר כי ממשלות אירופיות, במרוץ שלהן להשקיע, מסתכנות ב'לשחק לידיהן של ענקיות הטכנולוגיה', שכן סטארט-אפים מובילים כמו OpenAI, Anthropic ו-Mistral תלויים מאוד בקבוצה קטנה של חברות אמריקאיות חזקות לצורך חומרה, תשתיות ופלטפורמות .

גם חוק הענן וה-AI (CADA) ספג אש. ארגון CCIA Europe טען כי החוק 'מציג צעדים מפלים שפוגעים ישירות ביעדי הדיגיטציה של האיחוד האירופי', על ידי הדרה של ספקי טכנולוגיה בינלאומיים מהימנים על בסיס מיקום המטה שלהם, מה שעלול ליצור יתרונות לספקים אירופיים מועדפים תוך תגמול של גופים גדולים שיכולים לעמוד בדרישות בקלות יחסית .

סיכוני פיצול שוק
קו ביקורת שני נוגע לשוק הפנימי של האיחוד עצמו. מכון המחקר ברויגל (Bruegel), שבסיסו בבריסל, מציין כי הביקוש באיחוד האירופי מפוצל בין 27 מדינות חברות, הפועלות ברובן לבדן, ללא מנגנון מתואם לכוון רכש ציבורי לחומרת AI אירופית או לייצר הכנסות שיממנו מו"פ . המכון מזהיר כי בשונה מסין, לאיחוד האירופי יש כלים מוגבלים לייצר שוק שבוי שיניע מחזור שיפור פנימי .

הנציבות האירופית עצמה, בדוח התחרותיות שלה מ-2026, הודתה כי אירופה 'מסתכנת באובדן היתרון שלה במירוץ החדשנות' עקב מחסור בכוח אדם, קשיים בהגדלת קנה מידה, מספר פטנטים נמוך והוצאות מו"פ מתחת ליעד של 3% מהתמ"ג . הצעת ה-CADA של הנציבות עצמה מכירה בכך שגישות לאומיות שונות להרחבת קיבולת מרכזי נתונים, דרישות קיימות והליכי היתר יוצרות 'פערים רגולטוריים שעלולים לערער את השוק הפנימי' .

פער קנה המידה העצום
גם עם יעד השילוש, פער קנה המידה בין האיחוד האירופי למתחריו הוא עצום. אירופה מארחת רק 5% ממחשוב ה-AI העולמי לעומת 80% של ארה"ב . תוכנית ההשקעות האירופית של 200 מיליארד יורו זעומה לעומת יותר מ-400 מיליארד דולר שהוציאו חברות טכנולוגיה אמריקאיות על הרחבת תשתיות AI רק ב-2025 . תחזית אחת צופה כי במגמות הנוכחיות, חלקה של אירופה יעלה ל-8% ב-2028 לפני שירד שוב ל-5% עד 2031, מה שמדגיש את הפער בין השאיפה לביצוע .