במחקר נפרד ומקביל, ספקטרוסקופיה של JWST עם מכשירי NIRSpec IFU ו-MIRI/MRS זיהתה אף היא את Beta Pictoris d, תחילה דרך החתימה הכימית הייחודית של האטמוספירה שלו . שתי קבוצות מחקר עצמאיות (Suttlief et al. 2026 ו-Gibbs et al. 2026) הכריזו על התגלית בהפרש של ימים ספורים זה מזה
.
Beta Pictoris d הוא כוכב הלכת החוץ-שמשי החיוור ביותר שצולם אי פעם ישירות מכדור הארץ – בהירותו חלשה פי 100 בערך מזו של Beta Pictoris b (כוכב הלכת הראשון שהתגלה במערכת) . הוא בעל ניגודיות מדודה של ΔL' = 12.11 magnitudes ביחס לכוכב שלו
, והוא מתואר כ"בין כוכבי הלכת החוץ-שמשיים הקלים ביותר שצולמו אי פעם מהקרקע"
. זהו הישג טכנולוגי יוצא דופן: מתוך למעלה מ-6,000 כוכבי לכת מאושרים, פחות מ-100 זוהו באמצעות צילום ישיר
.
גילוי כוכב לכת חיוור כל כך מהקרקע – אפילו ללא שימוש בקורונוגרף בתצפיות ERIS הראשוניות – מוכיח שמכשירים קרקעיים מהדור הבא, כמו הטלסקופ הגדול במיוחד (ELT) העתידי, יוכלו לצלם ישירות כוכבי לכת חוץ-שמשיים חיוורים עוד יותר, דמויי ענקי קרח במערכת השמש שלנו .
מערכת Beta Pictoris מצטרפת למערכת HR 8799 כמערכת השנייה בלבד שבה התגלו יותר משני כוכבי לכת מאושרים בצילום ישיר (b, c, ו-d) . הדבר מאפשר לאסטרונומים לחקור את המבנה המסלולי, היציבות הדינמית וההיסטוריה של היווצרות המערכת בפירוט רב הרבה יותר ממה שניתן היה לעשות במערכת בעלת כוכב לכת יחיד
.
כוכב הלכת התחבא בתצלומי ארכיון במשך שנים מבלי שזוהה. התגלית מראה שניתוח שיטתי של נתוני ארכיון מ-JWST, VLT/SPHERE ומכשירים אחרים יכול לחשוף כוכבי לכת שהוחמצו על ידי טכניקות עיבוד מוקדמות יותר .
הזיהוי הספקטרוסקופי של JWST (NIRSpec/MIRI) פותח את הדלת לאפיון האטמוספירה של Beta Pictoris d – מדידת הטמפרטורה, ההרכב ותכונות העננים שלו – מה שיסייע להבין כיצד ענקי גזים נוצרים במערכות צעירות עשירות בפסולת, כמו Beta Pictoris
. הספקטרום שכבר התקבל מראה קווי בליעה ברורים של מתאן (CH₄), פחמן חד-חמצני (CO) ומים (H₂O)
.