הנשיא מקרון הודיע כי הכוח הרב-לאומי המתוכנן לאוקראינה – הכוח הרב-לאומי לאוקראינה (MNFU) – יקיים את תרגיליו הצבאיים הראשונים במדינות שכנות לאוקראינה בחודשים הקרובים . מקרון הצהיר כי התרגילים נועדו "לאמת את תוכניות הפריסה שלנו ולהוכיח שהמדינות המשתתפות מוכנות לפעול" בים, באוויר וביבשה
. הכוח ייפרס במלואו על אדמת אוקראינה רק לאחר השגת הפסקת אש
. מקרון רמז על יוזמות הגנה חדשות ותרגילים צבאיים משותפים עוד לפני הפסגה
.
'קואליציית הרצון', שהוקמה במקור על ידי צרפת ובריטניה, התרחבה וכוללת לפחות 25 ראשי מדינות וממשלות, כשהקואליציה כולה גדלה ל-37 מדינות חברות לאחר פגישת פריז . שתי חברות חדשות – מולדובה וצפון מקדוניה – השתתפו לראשונה
.
הצהרת יושבי-הראש המשותפים של הפסגה הסכימה "להגביר את אספקת מערכות ההגנה האווירית ומיירטים, ויכולות ארוכות טווח" לאוקראינה . ההצהרה התחייבה גם להגביר את הלחץ על רוסיה, בין היתר באמצעות חבילת סנקציות 21 המתוכננת של האיחוד האירופי
.
מקרון הכריז על מפת דרכים לרכישת 16 מטוסי קרב רפאל על ידי אוקראינה, כשהמטוסים הראשונים צפויים להיות מבצעיים עד 2028–2029 . הוא גם אמר שאוקראינה תרכוש "אצווה ראשונית של סוללות SAMP/T מהדור הבא"
.
הפסגה הרחיבה את הדיונים על ערבויות ביטחון לאוקראינה ועל גיבוש הכוח הרב-לאומי שעשוי להיפרס לאחר הפסקת אש .
בולגריה הייתה המדינה היחידה מבין חברות האיחוד האירופי ונאט"ו שהוזמנה וסירבה להשתתף. ראש הממשלה רומן ראדב הצהיר בפומבי כי קיבל הזמנה אישית מנשיא מקרון לבולגריה להצטרף ל'קואליציית הרצון', אך סירב, באומרו: "אנחנו לא לוקחים חלק בקואליציה הדוחפת לסיוע כספי וצבאי מתמשך לאוקראינה" . סירוב זה הפך את בולגריה לחריגה הבולטת מבין המדינות שהוזמנו לקואליציה המורחבת.