סגירת מצר הורמוז ייקרה את הדשנים והגבירה את הסיכון למשבר מזון

ניתוח של IFPRI העריך כי הסגירה חסמה בפועל כ-21 מיליון טונות של כושר יצוא שנתי של אוריאה מאיראן, מקטאר ומערב הסעודית, וכן כ-4 מיליון טונות של כושר יצוא DAP — דשן פוספטי נפוץ .

דו״ח התחזית של IFA מצא כי מאז 28 בפברואר התנועה הימית במצר "נעצרה כמעט לחלוטין". נתוני מעקב AIS הראו כי בין סוף פברואר לסוף אפריל הצליחו לצאת מהמפרץ דרך הורמוז רק ארבע ספינות גופרית ושתי ספינות אוריאה .

מחירי האוריאה זינקו

האוריאה, דשן חנקני מרכזי, נמכרה באפריל 2026 במחיר של יותר מ-850 דולר לטונה — עלייה של 80% מאז פברואר, והרמה הגבוהה ביותר מאז אפריל 2022, לפי הבנק העולמי . מדד מחירי הדשנים של הבנק הגיע לרמתו הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2022, בעיקר בגלל השיבושים ביצוא בעקבות סגירת המצר .

מעקב AMIS דיווח כי מחירי האוריאה המקומיים עלו ביותר מ-35% בשבועיים הראשונים לאחר תחילת השיבושים . פרסום המקושר ל-WTO טען כי שילוב של סגירת הורמוז, עצירת היצוא הרוסי והגבלות סיניות הכפיל למעשה את מחירי האוריאה . עם זאת, מדובר בפרסום ברשת חברתית ולא בדוח WTO עצמאי.

תנועת המכליות כמעט נעלמה

המועצה ליחסי חוץ העריכה כי סגירת המצר צמצמה את תנועת המכליות ביותר מ-95% . מקורות אחרים תיארו ירידה של יותר מ-90% , ורויטרס אישרה כי השיבוש הממושך צמצם בחדות את משלוחי הדשנים .

המשמעות אינה רק עיכוב נקודתי. כאשר ספינה אינה יכולה לצאת מהמפרץ, הדשן שעליה אינו מגיע בזמן לעונת הזריעה — ולעיתים מאבד את חלון היישום החקלאי שלו.

מדינות הגבילו יצוא כדי לשמור על האספקה המקומית

המחסור והחשש מעליית מחירים הובילו מדינות לנסות להבטיח אספקה לשוק המקומי. לפי סקירת מדיניות המזון והחקלאות של FAO, סין האריכה את מגבלות היצוא על אוריאה עד אוגוסט 2026 והנהיגה מכסה של 700 אלף טונות לחומצה גופרתית. צעדים אלה צמצמו את האספקה לחו״ל ב-45% לפני עצירת היצוא ממאי .

גם רוסיה האריכה מכסות יצוא לדשנים, ו-Global Trade Alert סימן את מגבלות היצוא על אנרגיה ודשנים כתגובה מרכזית למשבר הורמוז . ניתוח נוסף מנה 286 צעדי מדיניות שנקטו ממשלות ברחבי העולם בעקבות העימות במפרץ, שישה מהם קשורים ישירות לדשנים .

הצעדים עשויים להגן זמנית על חקלאים וצרכנים במדינות המייצאות, אך הם גם מקטינים את ההיצע הזמין בשוק העולמי ועלולים להעמיק את המחסור במדינות שתלויות בייבוא.

מדוע ברזיל פגיעה במיוחד?

ברזיל היא יצואנית חקלאית מובילה בעולם, אך תלויה מאוד בייבוא תשומות: יותר מ-80% מצריכת הדשנים שלה מגיעה מחו״ל. כ-40% מצורכי החנקן שלה מסופקים באמצעות אוריאה שמקורה במדינות המפרץ . לפני סגירת המצר, כ-41% מייבוא האוריאה של ברזיל עבר דרך הורמוז .

משרד החקלאות הברזילאי הגדיר את תחזית אספקת הדשנים לעונת 2026/27 כ"בסיכון גבוה ביותר" . לפי הערכת המשרד, ב-2026 עלול להיווצר מחסור של 1 עד 3 מיליון טונות בדשני פוספט . ניתוח של IEEE הזהיר כי ברזיל, הודו ומדינות במערב אפריקה עלולות להתמודד עם מחסור אם השיבושים יימשכו .

הסיכון לברזיל אינו מסתכם בעלות גבוהה יותר לחקלאים. אם דשנים לא יגיעו לפני הזריעה, הם עלולים להשפיע על היבולים ועל היצע הסויה, התירס וגידולים נוספים בעונת 2026/27.

אזהרות הבנק העולמי וה-FAO: מדשן יקר למזון יקר

לפי הבנק העולמי, שיבושי זרימת הנפט, הגז והדשנים דרך הורמוז הובילו לעלייה חודשית של 46% במחירי האוריאה ולעלייה של 8% במדדי המחירים החקלאיים — מצב שמגדיל את הסיכון למשבר נגישוּת, כלומר מצב שבו מזון קיים בשוק אך נעשה יקר מדי עבור חלק מהאוכלוסייה .

הבנק הזהיר כי העימות במזרח התיכון מגדיל את הסיכונים לביטחון המזון . מנכ״ל FAO, קו דונגיו, הזהיר כי מחסור עולמי בדשנים עלול להוביל ליבולים נמוכים יותר ולהידוק אספקת המזון במחצית השנייה של 2026 ובמהלך 2027 .

עם זאת, יש גם סימנים זהירים להקלה: עדכון AMIS מיולי ציין כי שיפור מסוים בזרימות דרך המצר וירידה במחירי האנרגיה הפחיתו חלק מלחצי האספקה . מידת ההקלה תלויה בשאלה אם התנועה הימית תחזור לרמות משמעותיות ובמשך הזמן שבו יישארו מגבלות היצוא.

האם קיימים מאגרי דשנים אסטרטגיים?

כאן נדרשת זהירות. לא נמצא מסמך יחיד של WTO שקובע במפורש שאין מאגרי דשנים אסטרטגיים. עם זאת, מהניתוחים הזמינים עולה כי אין כיום מנגנון בין-לאומי מתואם של מלאי חיץ לדשנים .

לכן, כאשר נסגר נתיב שמרכז חלק כה גדול מהסחר, לא קיים מאגר גלובלי משותף שיכול למלא במהירות את החסר — וגם אין תחליף מהיר לנתיבי השינוע ולכושר הייצור שנחסמו . חלק מהמדינות והיצרנים החזיקו מלאים מקומיים, ולכן ההשפעה המיידית על גידולי הדגנים הייתה מוגבלת יחסית . אבל מלאים כאלה אינם פתרון קבוע לשיבוש ממושך.

השורה התחתונה

הראיות הזמינות אינן מצביעות על נתון מאומת של 15% מהסחר העולמי בדשנים שנפגע. הטווח הנתמך יותר הוא 20% עד 30%, או בערך שליש מהסחר הימי העולמי בדשנים .

סגירת הורמוז המחישה עד כמה שוק המזון העולמי תלוי בנתיב ימי צר, ביצרני דשנים מרוכזים ובמדינות שמסוגלות לשנות במהירות את מדיניות היצוא שלהן. גם אם השיט חוזר בהדרגה, מחירי הדשנים, זמינותם וההשפעה על היבולים עשויים להמשיך להיות מושפעים אל תוך 2027.