זינוק של 80% בתפוקת הנפט של איחוד האמירויות לאחר פרישה מאופ״ק: כל הפרטים

כיצד תפוקת יוני 2026 משתווה למכסות וליכולת הקודמים

קנה המידה של העלייה מתברר בהשוואה למגבלות שתחתן פעלה איחוד האמירויות בתוך אופ״ק:

במועד פרישתה, מכסת אופ״ק שהוקצתה לאיחוד האמירויות נאמדה בין 3.1 ל-3.4 מיליון חביות ליום, בעוד שכושר הייצור המותקן שלה הגיע כבר לרמה של בין 4.2 ל-4.85 מיליון חביות ליום . על ידי שאיבה של 3.8 מיליון חביות ליום, חרגה איחוד האמירויות מיד את התקרה הישנה שלה בכ-400,000–700,000 חביות ליום – רמה שהקרטל מנע ממנה שוב ושוב. ה-IEA צופה כי תפוקת הנפט הכוללת של איחוד האמירויות תעלה על 5 מיליון חביות ליום ב-2027 ותגיע ל-5.2 מיליון חביות ליום, ככל שתוכניות ההרחבה המונעות על ידי השקעות יואצו .

מדוע איחוד האמירויות עזבה את אופ״ק: אסטרטגיה כלכלית, מתחים פוליטיים ו'סתיו עידן הפחמימנים'

פרישת איחוד האמירויות לא הייתה החלטה רגעית. מספר גורמים התכנסו:

תסכול כלכלי ממכסות: איחוד האמירויות טענה זה מכבר שמגבלות הייצור שהטילה אופ״ק משאירות את התפוקה שלה נמוכה בהרבה מכושרה הגדל, בעלות של נתח שוק והכנסות . שר האנר​גיה סוהיל אל-מזרועי הצהיר כי הפרישה מעניקה לאיחוד האמירויות "גמישות" עם "ללא התחייבויות תחת הארגון" . ADNOC (חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי) כבר השקיעה 150 מיליארד דולר בהרחבה, והמדינה כיוונה לכושר ייצור של 5 מיליון חביות ליום עד 2027 – יעד שלדעתה לא תוכל להשיג תחת אילוצי אופ״ק .

שינוי אסטרטגי לפני שיא הביקוש לנפט: יועץ בכיר לנשיא איחוד האמירויות חשף כי ההחלטה התגבשה במשך שלוש שנים, מתוך אמונה שהעולם נכנס ל"סתיו עידן הפחמימנים" – כלומר, איחוד האמירויות רצתה לממש את עתודות הנפט שלה לפני שהביקוש העולמי יגיע לשיא ויתחיל לדעוך . "החברות של איחוד האמירויות באופ״ק הביאה לכך שהתפוקה נשמרה מתחת לכושר המלא שלה," אמר היועץ .

מתחים פוליטיים עם ערב הסעודית: מספר דיווחים ציטטו מתיחות גוברת בין אבו דאבי לריאד . מלחמת איראן והמתיחות במפרץ שהחריפה בעקבותיה העמיקו את הפילוגים הללו, כאשר איחוד האמירויות מנהלת מדיניות חוץ עצמאית יותר ויותר . אנליסטים תיארו את אופ״ק כקרטל "שנמצא זה מכבר תחת השפעה סעודית ומשמש ככלי לכוחה האסטרטגי" . שר האנ​רגיה אל-מזרועי אישר כי איחוד האמירויות לא התייעצה עם ערב הסעודית או עם אף חברה אחרת באופ״ק לפני ההכרזה .

יישור קו מחדש רחב יותר: הפרישה הייתה חלק מהערכה מחדש רחבה יותר של אבו דאבי בעקבות פרוץ הסכסוך עם איראן, כולל חוסר שביעות רצון מהטיפול של מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ (GCC) במצב, התבססות של נתק עם ערב הסעודית, וחיזוק הקשרים עם ישראל וארצות הברית . איחוד האמירויות הציגה את ההחלטה בפומבי כ"אסטרטגיה כלכלית" ולא כמהלך פוליטי, אך ההקשר הפוליטי היה בלתי ניתן להתעלמות .

תגובת אופ״ק: הפגנת יציבות סמלית

אופ״ק+ פעלה במהירות כדי להקרין המשכיות לאחר אובדן היצרנית השלישית בגודלה:

• 3 במאי 2026: שבע מדינות אופ״ק+ (בהובלת ערב הסעודית ורוסיה) הסכימו על העלאת תפוקה צנועה של 188,000 חביות ליום החל מיוני – מחווה סמלית שתוארה על ידי הניו יורק טיימס כאות ל"עסקים כרגיל" לאחר הפרישה המפתיעה של איחוד האמירויות . העלייה הייתה קטנה במכוון מהעלייה של 206,000 חביות ליום בחודש מאי, והצהרת הקבוצה לא הזכירה את איחוד האמירויות .
• 5–6 ביולי 2026: אופ״ק+ סימנה כי תאשר העלאת תפוקה נוספת לאוגוסט, כשמחירי הנפט המשיכו לרדת, והוסיפה להיצע העולמי הגדל . הקבוצה המשיכה לבטל את קיצוצי התפוקה הרצוניים למרות האובדן המבני של אחת משלוש היצרניות המובילות שלה .

הקרטל לא יכול היה למעשה למנוע מאיחוד האמירויות לשאוב בחופשיות, ובמקום זאת התמקד בשמירה על משמעת פנימית בקרב החברים הנותרים. כפי שניסח זאת אנליסט אחד, העלייה של אופ״ק+ הייתה "רק תיקון נזקים" .

השפעה על מחירי הנפט העולמיים: לחץ כלפי מטה מכמה חזיתות

מחירי הנפט צנחו משמעותית במהלך יוני ותחילת יולי 2026, שנדחקו מטה על ידי כמה כוחות מתכנסים:

• הצפת התפוקה החד-צדדית של איחוד האמירויות הוסיפה מאות אלפי חביות מדי יום לשוק שכבר התמודד עם אי-ודאות בביקוש .
• פתיחה מחדש הדרגתית של מצר הורמוז ליצוא נפט (לאחר שיבושים עקב הסכסוך עם איראן) הגדילה עוד יותר את ההיצע הזמין .
• העלאות התפוקה המצטברות של אופ״ק+ עצמה (יוני +188,000 חביות ליום, ועוד אחת צפויה לאוגוסט) העצימו את עודף ההיצע .
• מחירי הנפט ירדו לרמות שלפני המלחמה על רקע חששות מעודפים, כאשר רויטרס דיווחה על "ירידת מחירי נפט עקב פתיחה מחדש הדרגתית של מצר הורמוז" .

השילוב של רמפת התפוקה של איחוד האמירויות לאחר הפרישה, הקלת סיכוני המעבר בהורמוז, והמשך ביטול המכסות של אופ״ק+ יצרו לחץ כלפי מטה משמעותי על מחירי הנפט הגולמי באמצע 2026 . הזינוק של איחוד האמירויות נתפס כגורם מרכזי התורם לשוק שאנליסטים תיארו כנע לעבר "סביבת היצע רופפת יותר" .