כשהכדורגל ירד מהמגרש: משבר ה-VAR וההתערבות הפוליטית במונדיאל 2026

הממצא המרכזי: לא נמצאה עדות לכך שפיפ״א הטילה במהלך המונדיאל קנס או השעיה על מאמן או שחקן רק בשל ביקורת לאחר משחק על שופט.

ה-VAR הפך לדמות המרכזית בטורניר

במקום להיעלם ברקע, מערכת שיפוט הווידאו הפכה לאחד הנושאים המדוברים ביותר במונדיאל. הטענות המרכזיות לא עסקו רק בטכנולוגיה עצמה, אלא גם באופן שבו בני אדם מפרשים את התמונות ומחליטים מתי להתערב.

תומאס טוכל: ״השופטים יכולים להדיח כל נבחרת בכל רגע״

אחרי ניצחון אנגליה על מקסיקו בשמינית הגמר, המאמן תומאס טוכל תיאר את רמת השיפוט כ״אקראית״, ״לא עקבית״ ו״מתחת לסטנדרט״. לדבריו, השופטים יכולים להדיח כל נבחרת בכל רגע . הביקורת שלו הייתה מהחריפות והבולטות ביותר שנשמעו במהלך הטורניר.

מצרים נגד ארגנטינה: המשחק שהוביל לתלונה רשמית

ההתאחדות המצרית הגישה לפיפ״א תלונה רשמית לאחר ההפסד הדרמטי 3:2 לארגנטינה בשמינית הגמר, וטענה לשימוש לא תקין ב-VAR . שני אירועים עמדו במרכז המחלוקת:

• שער מצרי נפסל לאחר בדיקת VAR בשל עבירה שהתרחשה מוקדם יותר במהלך המהלך. המצרים טענו שלא מדובר ב״טעות ברורה וגלויה״ שמצדיקה התערבות.
• מצרים לא קיבלה פנדל אף שלטענת ההתאחדות שלה רמת המגע הייתה דומה למקרים אחרים שבהם נשרקו בעיטות עונשין .

בהמשך ביקשה ההתאחדות המצרית שפיפ״א תרחיק מהמשך הטורניר את צוות השיפוט בראשות השופט הצרפתי פרנסואה לטקסייה .

קולינה דחה את הטענות להטיה שיטתית לטובת ארגנטינה וכינה אותן ״טענות חסרות בסיס״. הוא הזהיר שהאשמות מסוג זה עלולות להוביל לאיומים על שופטים ועל בני משפחותיהם .

שינוי תפעולי באמצע המונדיאל

בעקבות גל הביקורת, פיפ״א שינתה את אופן הפעלת ה-VAR במהלך הטורניר — צעד חריג במיוחד. החל מ-9 ביולי הועברו אנשי ה-VAR מחדר בקרה מרכזי במרכז השידורים הבינלאומי בדאלאס, טקסס, אל האצטדיונים עצמם, בכל משחקי הנוקאאוט שנותרו . מדובר בפנייה חדה מהמודל התפעולי המקורי.

אירועים נוספים שעוררו מחלוקת

• נוהל ״טעות בזהות״: במשחק בין ארה״ב לפרגוואי נעשה לראשונה במונדיאל שימוש בנוהל החדש. אזהרה שנרשמה בתחילה לחובת טים רים האמריקאי בוטלה, ובמקומה קיבל מיגל אלמירון מפרגוואי כרטיס צהוב על התחזות .
• השער שנפסל לאיראן: שער של שוג׳אע ח׳לילזאדה בתוספת הזמן במשחק שהסתיים ב-1:1 מול מצרים נפסל לאחר בדיקת VAR, וההחלטה ספגה ביקורת .
• ראלף ראנגניק מאוסטריה: גם מאמן אוסטריה הטיל ספק בהחלטה במשחק של נבחרתו ושאל מדוע לא נשרקה עבירה ומדוע ה-VAR לא התערב .

פרשת פורלן באלוגון: הכרטיס האדום שהפך למשבר משמעתי ופוליטי

האירוע המשמעתי הנפיץ ביותר בטורניר נגע לחלוץ האמריקאי פורלן באלוגון. הפעם, הוויכוח לא נשאר בגבולות הכדורגל — והוא הפך לשאלה על שוויון בפני התקנון ועל גבולות ההשפעה הפוליטית.

מה קרה?

באלוגון הורחק בכרטיס אדום ישיר במשחק של ארה״ב מול בוסניה והרצגובינה בשלב 32 האחרונות. לפי סעיף 66.4 בקוד המשמעת של פיפ״א וסעיף 10.5 בתקנון המונדיאל, כרטיס אדום ישיר מוביל להשעיה אוטומטית ממשחק אחד, שאינה ניתנת לערעור .

אלא שוועדת המשמעת של פיפ״א הפעילה את סעיף 27 בקוד והשהתה את ביצוע ההשעיה האוטומטית לתקופת מבחן של שנה. כך התאפשר לבאלוגון לשחק בשמינית הגמר מול בלגיה .

שיחת הטלפון של טראמפ לאינפנטינו

נשיא ארה״ב דונלד טראמפ אישר כי התקשר אישית לנשיא פיפ״א ג׳אני אינפנטינו וביקש לבחון מחדש את הכרטיס האדום של באלוגון . עצם התזמון וההודאה הפומבית יצרו מראית עין של ״חנינה נשיאותית״ .

הנזק התדמיתי לפיפ״א הוגדר משמעותי, והארגון תואר כמי שנמצא ב״עמדה פגיעה ביותר״ . הניו יורק טיימס דיווח כי צופים רבים ראו בהחלטה משהו שהתקרב יותר לחנינה נשיאותית מאשר להליך משמעתי רגיל .

אופ״א: ״קו אדום״

אופ״א פרסמה תגובה חריפה וטענה שפיפ״א חצתה ״קו אדום״ שפוגע ביושרה של התחרות. הארגון האירופי תיאר את ההחלטה כ״חסרת תקדים, בלתי מובנת ובלתי ניתנת להצדקה״ .

ההגנה של פיפ״א

פיפ״א התעקשה שלא ביטלה את החלטת השופט ולא הפרה את התקנון. לטענתה, הוועדה רק השעתה את ביצוע ההשעיה מכוח סעיף נפרד — סעיף 27 — וכי סעיף 66.4 וסעיף 10.5 אינם אוסרים על הוועדה להפעיל את מנגנון תקופת המבחן .

המבקרים, ובהם אופ״א וכמה פרשנים משפטיים, השיבו שהשעיה לאחר כרטיס אדום מוגדרת בתקנון כאוטומטית, ולכן אינה אמורה להיות נתונה לשיקול דעת .

כשהפוליטיקה נכנסת לחדר ההלבשה

מונדיאל 2026 התנהל על רקע פוליטי חריג: התערבות ישירה של ראש מדינה בהליך משמעתי, קשר מתוקשר בין הנהגת פיפ״א לבית הלבן ומתיחות גיאופוליטית שהשפיעה על הטורניר עוד לפני שריקת הפתיחה.

הקשר בין אינפנטינו לטראמפ

עוד לפני המונדיאל העניק אינפנטינו לטראמפ את ״פרס השלום של פיפ״א״ — פרס חדש שנוצר במיוחד. המהלך עורר ביקורת, כאשר מבקרים טענו שפיפ״א מנסה להתקרב לשלטון האמריקאי ולזכות בחסותו .

הפרס היה חריג גם משום שפיפ״א מדגישה לאורך השנים את עצמאות הכדורגל ואת הצורך להרחיק פוליטיקה מהניהול הספורטיבי. לכן, שיחת הטלפון בפרשת באלוגון נתפסה כחלק מאותה מערכת יחסים, גם אם פיפ״א טענה שההחלטה התקבלה בידי ועדה עצמאית.

העימות בין ארה״ב לאיראן

לראשונה בתולדות המונדיאל, אחת המדינות המארחות — ארה״ב — השתתפה בטורניר בזמן עימות פעיל עם אחת הנבחרות המשתתפות, איראן, לאחר שארה״ב פתחה במבצע צבאי נגד איראן ב-28 בפברואר . איראן איימה בתחילה להחרים את הטורניר, אך לבסוף השתתפה על רקע הפסקת אש שברירית .

איומי חרם ומדיניות הגירה

עוד לפני תחילת האליפות נשמעו קריאות לחרם מצד גורמים פוליטיים וספורטיביים באירופה. הקריאות נקשרו להתבטאויות אמריקאיות בנוגע לגרינלנד ולמדיניות ההגירה של ממשל טראמפ השני . אמנסטי אינטרנשיונל הגדירה את ארה״ב כמי שמתמודדת עם ״מצב חירום בתחום זכויות האדם״ בהקשר של המונדיאל .

אילו כללים חדשים כן אושרו?

חשוב להבחין בין ביקורת על שופטים במסיבת עיתונאים לבין התנהגות מחאתית על כר הדשא. פיפ״א לא הכריזה על ענישה חדשה לביקורת פומבית לאחר משחק, אך מועצת ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל — IFAB, הגוף שמנסח את חוקי המשחק — אישרה באפריל 2026 שני שינויים משמעתיים :

• כרטיס אדום על כיסוי הפה: שחקן שמכסה את פיו בידיים, בחולצה או בחפץ אחר במהלך עימות עם יריב עשוי לקבל כרטיס אדום. מטרת הכלל היא למנוע הסתרה של אמירות מפלות .
• כרטיס אדום על ירידה מהמגרש במחאה: שחקן שיורד בכוונה מהמגרש במחאה על החלטת שופט יכול להיות מורחק. גם אנשי צוות שמעודדים מחאה כזו עלולים להיענש .

הכללים הללו עוסקים בהתנהגות במהלך המשחק ובמחאה פיזית, לא בביקורת שמאמן או שחקן משמיע לאחר המשחק מול התקשורת.

השורה התחתונה: מה פיפ״א עשתה — ומה לא עשתה

לכן, השאלה הגדולה של מונדיאל 2026 אינה רק אם החלטת שיפוט מסוימת הייתה נכונה. היא נוגעת גם לאמון: האם אותם כללים חלים על כולם, האם טכנולוגיית ה-VAR אכן משפרת את העקביות, והאם פיפ״א מסוגלת להרחיק את ההכרעות המקצועיות מלחצים פוליטיים.