המחקר מזהיר כי תהליך הניתוק עצמו עלול לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה בעד 2.5 נקודות אחוז בתרחישים מסוימים, כתוצאה מעלויות ייצור גבוהות משמעותית בעת העברת ייצור משרשראות אספקה זולות בסין .
המחקר של EY-Parthenon מבחין במפורש בין שתי הגישות:
קובעי מדיניות באירופה טוענים בעקביות בעד "צמצום סיכונים, לא ניתוק", כפי שמתועד במחקר של הפרלמנט האירופי משנת 2024 .
הניתוח של EY-Parthenon מזהה ארבעה מגזרים מרכזיים שיישאו בעלויות הכבדות ביותר משכפול שרשראות האספקה :
ניתוח נפרד של לשכת המסחר האמריקאית מצביע גם על אותם מגזרים, בתוספת טכנולוגיות ענן ותקשורת וטכנולוגיות ביטחוניות, כפגיעים ביותר .
הוצאה אמריקאית על מינרלים קריטיים: ארה"ב התחייבה להשקיע כ-30 מיליארד דולר במסגרת חוק הפחתת האינפלציה (IRA) וחוק השבבים (CHIPS Act) לעיבוד מינרלים קריטיים מקומי, שרשראות אספקת סוללות וייצור מוליכים למחצה .
חקירת אנטי-דמפינג באיחוד האירופי על יבוא ברווזים מסין: בפעולה נפרדת אך קשורה, האיחוד האירופי פתח בחקירת אנטי-דמפינג חדשה על יבוא ברווזים מסין, המשקפת את הדפוס הרחב יותר של כלכלות מערביות המשתמשות בכלי הגנה מסחריים לניהול תלות ביבוא מסין .
הדומיננטיות של סין בשרשראות האספקה נותרת המניע הבסיסי — סין היא היצרנית הגדולה בעולם, היצואנית המובילה, ומעבדת חומרי הגלם הקריטיים הדומיננטית. הבנק המרכזי האירופי (ECB) ציין בנפרד שמספר התשומות החיוניות תחת הגבלות יצוא גדל פי חמישה מאז 2009 .
סיכום: המחקר של EY-Parthenon מציב תג מחיר ברור לניתוק מוחלט (23.6 טריליון דולר ב-25 שנה, מתוכם 13.7 טריליון לארה"ב לבדה) ומזהיר מסיכון אינפלציוני של 2.5 נקודות אחוז, בעוד שמנהיגי אירופה ממשיכים להעדיף נתיב צר יותר של "צמצום סיכונים" המתמקד בתרופות, מוליכים למחצה, אנרגיה ירוקה ומינרלים קריטיים — מגזרים בהם ארה"ב והאיחוד האירופי כבר החלו להשקיע ולהטיל הגנות סחר.