שלושה כוחות משולבים אפשרו את השיא: יציאה רשמית מאופ״ק, פתיחתו מחדש של נתיב שיט ימי קריטי, ונכונות להמיר קיבולת עודפת לייצוא מהר יותר מכל שכנה במפרץ הפרסי. יחד, הם חשפו שינוי אסטרטגי ברור ממשמעת מחירים למקסום נפח ייצור.
או״א עזבה רשמית את אופ״ק ואופ״ק פלוס ב-1 במאי 2026, לאחר 59 שנות חברות . בעת היציאה, מכסתה של או״א במסגרת אופ״ק עמדה על 3.1 עד 3.4 מיליון חביות ביום, בעוד שקיבולת הייצור המותקנת כבר הגיעה לרמה של 4.2 עד 4.85 מיליון חביות ביום . הפער הזה - כמיליון חביות ביום של קיבולת עודפת - היה מקור למתח בתוך הקבוצה שנים רבות. משוחררת מהמכסה, החלה אבו דאבי להמיר קיבולת עודפת זו לייצוא באופן מיידי .
שר האנרגיה סוהיל אל-מזרועי אמר כי או״א בחרה לצאת ברגע שיגרום להפרעה המינימלית ביותר לחברות אופ״ק האחרות, אך העיתוי היה משמעותי מבחינה אסטרטגית: המדינה עזבה שבועות ספורים לפני פתיחתו המחודשת של מיצר הורמוז .
ארה״ב ואיראן חתמו על הסכם הפסקת אש זמני ב-14-15 ביוני 2026, שפתח מחדש את מיצר הורמוז לאחר שנחסם למעשה במהלך המלחמה באיראן . צעד זה פינה צבר עצום של יצוא נפט מהמפרץ הפרסי. או״א הגיבה מהר יותר מכל שכנותיה במפרץ, לפי ה-IEA, והגבירה את הייצור במהירות עם פתיחת המיצר .
התוצאה הייתה זינוק שיא בייצוא. יצוא הנפט הגולמי והקונדנסט של או״א זינק ביותר ממיליון חביות ביום ממאי ליוני, והגיע לשיא של 3.7–3.8 מיליון חביות ביום, לפי נתוני מעקב אוניות של Kpler, Vortexa ו-LSEG . אומדן אחד מ-Kpler העריך את הייצוא ביוני ב-4.159 מיליון חביות ביום .
היכולת של או״א לייצר 4.1 מיליון חביות ביום במהירות כה רבה לאחר פתיחת המיצר לא הפתיעה את אנליסטים בענף. כבר באפריל 2026, גולדמן זאקס העריך שאו״א תוכל לייצר קצת מעל 4.5 מיליון חביות ביום עד סוף 2026, ותיאר את היציאה מאופ״ק כמעלה את