קריסת ענקיות הרכב הגרמניות בסין: פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס איבדו למעלה מ-30% ממכירותיהן ברבעון השני של 2026

הגורמים המרכזיים לצניחה

1. עלייתם המטאורית של מותגים סיניים מקומיים:
יצרניות הרכב הסיניות, ובראשן BYD, Nio וחברות נוספות, כבשו נתח שוק מרשים של כ-70% משוק הרכב הפרטי בסין . הן מציעות רכבים חשמליים מתקדמים טכנולוגית במחירים תחרותיים ביותר, תוך חדירה אגרסיבית לפלחי שוק שנשלטו בעבר על ידי המותגים הגרמניים. כתוצאה מכך, מותגים גרמניים נתפסים בעיני צרכנים סיניים צעירים כ"רכב של ההורים" – מיושן ויקר יחסית .

2. מלחמת מחירים עזה:
מרצדס-בנץ, בדו"ח שלה, ציינה במפורש "סביבה תחרותית מתעצמת ועיתוי השקת הדגמים החדשים שלנו" כגורמים לירידה . מותגי פרימיום סיניים תוקפים ישירות את מעוזי המכירות המסורתיים של ב.מ.וו ומרצדס.

3. קריסת רכבי הבנזין:
איגוד מכוניות הנוסעים בסין (CPCA) דיווח כי הירידה חדה במיוחד עבור רכבי בנזין, בעוד השוק עובר במהירות לרכבים חשמליים (NEVs), תחום שבו למותגים הסיניים יש דומיננטיות ברורה .

4. האטה כלכלית רחבה בסין:
שוק הרכב הסיני חווה לחצים מתמשכים לאורך שנת 2026, עם צניחה במכירות ברבעון הראשון וירידה בביקוש הצרכני .

השוואה למגמות השוק הכללי בסין

הירידות של היצרניות הגרמניות היו חמורות בהרבה מהירידה הכללית בשוק הסיני:

• סך מכירות הרכב בסין במחצית הראשונה של 2026 ירד ב-4.1% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד .
• לעומת זאת, מכירות הרכבים החשמליים (NEVs) דווקא צמחו ב-7.3% באותה תקופה, והגיעו ל-49.6% מסך מכירות הרכב החדשות .
• הירידה של למעלה מ-30% במכירות המותגים הגרמניים גדולה בערך פי 7-9 מהירידה הכללית בשוק, מה שמעיד על אובדן נתח שוק דרמטי למותגים המקומיים, ולא רק על מיתון מחזורי .

האם החברות פיצו על ההפסדים באמצעות מכירות גלובליות?

לא – המכירות העולמיות ירדו, וההפסדים בסין לא קוזזו.

• פולקסווגן: המסירות העולמיות ברבעון השני ירדו ב-8.6% לכ-2.1 מיליון כלי רכב. בעוד שבסין נרשמה צניחה של 36.6%, בצפון אמריקה נרשמה צמיחה של 7.7% ובמערב אירופה של 1.8% – עליות שלא היו קרובות לפצות על הירידה החדה בסין .
• מרצדס-בנץ: המסירות העולמיות ירדו ב-8% ברבעון השני ל-417,800 רכבים. המכירות עלו באירופה ובצפון אמריקה, אך עליות אלו נמחקו לחלוטין על ידי הצניחה של 30% בסין .
• ב.מ.וו: גם המסירות העולמיות שלה ירדו, כשהצניחה בסין גררה את המספרים הכוללים כלפי מטה. ב.מ.וו אף קיצצה את תחזית הרווח השנתית שלה ביוני 2026 כתוצאה מכך .

למרות שבלומברג דיווחה במאי 2026 כי ב.מ.וו רואה "הזמנות שוקקות באירופה" שמסייעות מעט לייצב את ציפיות הרווחיות , אף אחת משלוש החברות לא הצליחה לפצות על הירידה בהיקף המכירות בסין. שוק הרכב הסיני היווה היסטורית כשליש מכלל המכירות של כל אחת מהחברות .

תגובת האיחוד האירופי: צעדי מדיניות להתמודדות עם הדומיננטיות הסינית

בתגובה למשבר ולחשש מתלות קריטית בסין, האיחוד האירופי השיק שורת צעדים בשנים 2024-2026:

1. מכסים על רכבים חשמליים סיניים: האיחוד האירופי הטיל מכסי מגן (Countervailing Tariffs) על רכבים חשמליים מתוצרת סין ב-2024 .

2. תקן "תוצרת האיחוד האירופי": הנציבות האירופית הציעה להכניס קריטריונים מינימליים של "תוצרת אירופה" לרכישות ציבוריות של טכנולוגיות ירוקות חיוניות, במטרה לצמצם את התלות ביבוא מסין . במרץ 2026 הוצגו תקנים ל"תוצרת אירופה דלת פחמן" בתעשיות מפתח .

3. אסטרטגיית תמרוץ סוללות (Battery Booster Strategy, יוני 2026): הנציבות פרסמה אסטרטגיה ייעודית שמכירה בכך שסין אחראית לכ-83% מכושר ייצור הסוללות העולמי ובעלת דומיננטיות מערכתית בכל שרשרת הערך של הסוללות. האסטרטגיה שואפת לבנות מחדש יכולת ייצור אירופאית .

4. חוק המאיץ התעשייתי (Industrial Accelerator Act): החוק המוצע מציג דרישות מדורגות ל"תוצרת אירופה" בסוללות – החל משימוש בסוללות אירופאיות במערכות אגירת אנרגיה תוך שלוש שנים, ועד שימוש בסוללות אירופאיות בשני שלישים מהרכבים החשמליים באיחוד .

5. צעדי תחרותיות: מסמך של מועצת האיחוד ממאי 2026 מציין שהאיחוד מייבא כ-50% מצריכת הסוללות שלו ו-94% מהפאנלים הסולאריים שלו מסין, ומתווה צעדים לטיפול בתלות קריטית זו ב-15 טכנולוגיות נקיות .

6. ניטור כושר ייצור עודף סיני: הפרלמנט האירופי פרסם מחקר ביולי 2026 המנתח את תופעת ה"אינבולוציה" (תחרות עודפת המובילה לעודף כושר ייצור) התעשייתית בסין, ומרחיב את מדיניות הניטור של תמיכת היצוא הסינית ופרקטיקות תמחור תחרותיות .