קריסת ענקיות הרכב הגרמניות בסין: פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס איבדו למעלה מ-30% ממכירותיהן ברבעון השני של 2026

2. מלחמת מחירים עזה:
מרצדס-בנץ, בדו"ח שלה, ציינה במפורש "סביבה תחרותית מתעצמת ועיתוי השקת הדגמים החדשים שלנו" כגורמים לירידה . מותגי פרימיום סיניים תוקפים ישירות את מעוזי המכירות המסורתיים של ב.מ.וו ומרצדס.

3. קריסת רכבי הבנזין:
איגוד מכוניות הנוסעים בסין (CPCA) דיווח כי הירידה חדה במיוחד עבור רכבי בנזין, בעוד השוק עובר במהירות לרכבים חשמליים (NEVs), תחום שבו למותגים הסיניים יש דומיננטיות ברורה .

4. האטה כלכלית רחבה בסין:
שוק הרכב הסיני חווה לחצים מתמשכים לאורך שנת 2026, עם צניחה במכירות ברבעון הראשון וירידה בביקוש הצרכני .

השוואה למגמות השוק הכללי בסין

הירידות של היצרניות הגרמניות היו חמורות בהרבה מהירידה הכללית בשוק הסיני:

• סך מכירות הרכב בסין במחצית הראשונה של 2026 ירד ב-4.1% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד .
• לעומת זאת, מכירות הרכבים החשמליים (NEVs) דווקא צמחו ב-7.3% באותה תקופה, והגיעו ל-49.6% מסך מכירות הרכב החדשות .
• הירידה של למעלה מ-30% במכירות המותגים הגרמניים גדולה בערך פי 7-9 מהירידה הכללית בשוק, מה שמעיד על אובדן נתח שוק דרמטי למותגים המקומיים, ולא רק על מיתון מחזורי .

האם החברות פיצו על ההפסדים באמצעות מכירות גלובליות?

לא – המכירות העולמיות ירדו, וההפסדים בסין לא קוזזו.

• פולקסווגן: המסירות העולמיות ברבעון השני ירדו ב-8.6% לכ-2.1 מיליון כלי רכב. בעוד שבסין נרשמה צניחה של 36.6%, בצפון אמריקה נרשמה צמיחה של 7.7% ובמערב אירופה של 1.8% – עליות שלא היו קרובות לפצות על הירידה החדה בסין .
• מרצדס-בנץ: המסירות העולמיות ירדו ב-8% ברבעון השני ל-417,800 רכבים. המכירות עלו באירופה ובצפון אמריקה, אך עליות אלו נמחקו לחלוטין על ידי הצניחה של 30% בסין .
• ב.מ.וו: גם המסירות העולמיות שלה ירדו, כשהצניחה בסין גררה את המספרים הכוללים כלפי מטה. ב.מ.וו אף קיצצה את תחזית הרווח השנתית שלה ביוני 2026 כתוצאה מכך .

למרות שבלומברג דיווחה במאי 2026 כי ב.מ.וו רואה "הזמנות שוקקות באירופה" שמסייעות מעט לייצב את ציפיות הרווחיות , אף אחת משלוש החברות לא הצליחה לפצות על הירידה בהיקף המכירות בסין. שוק הרכב הסיני היווה היסטורית כשליש מכלל המכירות של כל אחת מהחברות .

תגובת האיחוד האירופי: צעדי מדיניות להתמודדות עם הדומיננטיות הסינית

בתגובה למשבר ולחשש מתלות קריטית בסין, האיחוד האירופי השיק שורת צעדים בשנים 2024-2026:

1. מכסים על רכבים חשמליים סיניים: האיחוד האירופי הטיל מכסי מגן (Countervailing Tariffs) על רכבים חשמליים מתוצרת סין ב-2024 .

2. תקן "תוצרת האיחוד האירופי": הנציבות האירופית הציעה להכניס קריטריונים מינימליים של "תוצרת אירופה" לרכישות ציבוריות של טכנולוגיות ירוקות חיוניות, במטרה לצמצם את התלות ביבוא מסין . במרץ 2026 הוצגו תקנים ל"תוצרת אירופה דלת פחמן" בתעשיות מפתח .

3. אסטרטגיית תמרוץ סוללות (Battery Booster Strategy, יוני 2026): הנציבות פרסמה אסטרטגיה ייעודית שמכירה בכך שסין אחראית לכ-83% מכושר ייצור הסוללות העולמי ובעלת דומיננטיות מערכתית בכל שרשרת הערך של הסוללות. האסטרטגיה שואפת לבנות מחדש יכולת ייצור אירופאית .

4. חוק המאיץ התעשייתי (Industrial Accelerator Act): החוק המוצע מציג דרישות מדורגות ל"תוצרת אירופה" בסוללות – החל משימוש בסוללות אירופאיות במערכות אגירת אנרגיה תוך שלוש שנים, ועד שימוש בסוללות אירופאיות בשני שלישים מהרכבים החשמליים באיחוד .

5. צעדי תחרותיות: מסמך של מועצת האיחוד ממאי 2026 מציין שהאיחוד מייבא כ-50% מצריכת הסוללות שלו ו-94% מהפאנלים הסולאריים שלו מסין, ומתווה צעדים לטיפול בתלות קריטית זו ב-15 טכנולוגיות נקיות .

6. ניטור כושר ייצור עודף סיני: הפרלמנט האירופי פרסם מחקר ביולי 2026 המנתח את תופעת ה"אינבולוציה" (תחרות עודפת המובילה לעודף כושר ייצור) התעשייתית בסין, ומרחיב את מדיניות הניטור של תמיכת היצוא הסינית ופרקטיקות תמחור תחרותיות .