חוקרי אבטחה גילו כי Claude Code הטמיע סמני מעקב נסתרים (סטגנוגרפיה) בתוך הוראות המערכת (system prompts) שלו. המטרה: לאתר ולסמן משתמשים סינים בצורה אוטומטית ושקטה:
מניפולציה בשורת התאריך: Claude Code שינה בשקט את שורת התאריך בהוראה. למשל, הוא החליף גרש ישר ('Today's') בגרש מתולתל ('Today’s'), ושינה את מפרידי התאריך ממקפים לקו נטוי – בהתאם לכתובת ה-API שאליה המשתמש התחבר . השינויים האלה, כמעט בלתי נראים לעין, שימשו כסמני מעקב.
זיהוי פרוקסי ומיקום: כאשר המשתנה ANTHROPIC_BASE_URL הוגדר לכתובת שאינה שייכת ל-Anthropic (לדוגמה, פרוקסי של חברה סינית), הכלי הצפין את שם מארח הפרוקסי והשווה אותו לרשימה מוצפנת (בשיטת XOR) של מתחרים . הסמנים הנסתרים בדקו האם התעבורה מנותבת דרך מעבדות בינה מלאכותית סיניות, משווקי פרוקסי סינים, או כל גורם אחר שקשור לסין
.
זיהוי משתמש סיני (גרסה 2.1.91): גרסה 2.1.91 של Claude Code, שיצאה ב-2 באפריל 2026, הכילה קוד זיהוי נסתר למשתמשים סינים באמצעות סטגנוגרפיה בהוראות המערכת. קוד זה נחשף על ידי משתמש Reddit בשם LegitMichel777 . הטכניקה כללה החלפה של תווים גרשיים ופורמטי תאריך, כדי לקודד מידע על מיקום מבלי שהמשתמש יבחין בכך
.
היקף ומשך הפעולה: קוד המעקב היה קיים ביותר מ-90 גרסאות שונות של Claude Code מבלי שצוין בתיעוד , ונמשך לפחות שלושה חודשים לפני שנחשף לציבור ב-30 ביוני 2026
.
עיתון הוושינגטון פוסט דיווח כי מטרתה של Anthropic הייתה ככל הנראה "לחשוף את יריביה הסינים שחשודה בגניבת הטכנולוגיה שלה כדי לשפר את כלי הבינה המלאכותית שלהם" – כלומר, לזהות ניסיונות של הפקת ידע (distillation) או שימוש לא מורשה ב-API על ידי חברות סיניות .
תגובת החברה התנהלה בשני מוקדים:
1. בנושא הסטגנוגרפיה (תחילת יולי 2026): לאחר שהפרשה נחשפה ב-30 ביוני, אישרה Anthropic כי היא מסירה את קוד הסטגנוגרפיה ומחזירה את הגרסה לאחור . החברה הגדירה את המהלך כ"ניסוי למניעת שימוש לרעה" (anti-abuse experiment), שנועד לזהות שימוש לא מורשה ב-API והפקת ידע (model distillation) על ידי מתחרים סינים
. Anthropic הדגישה כי המעקב לא נועד לרגל אחר משתמשים, אלא להגן על קניין רוחני.
2. בתגובה לאזהרת ה-NVDB (8-9 ביולי 2026): בתגובה לאזהרת האבטחה הרשמית של סין, Anthropic טענה כי משתמשים בסינים מעולם לא הורשו להשתמש ב-Claude Code מלכתחילה, וכי הם גילו לכלי תוך הפרה של תנאי השימוש . החברה טענה כי מה שהוגדר כ"דלת אחורית" היה למעשה אמצעי נגד שמשתמשים לא מורשים נתקלו בו
.
הקשר רחב יותר: הפרשה הובילה לתגובה חריפה מצד ענקית הטכנולוגיה הסינית עליבאבא, שאסרה על השימוש בכלי בקרב כלל עובדיה החל מ-10 ביולי 2026, בטענה שהוא מהווה "תוכנה בסיכון גבוה" . התקרית נתפסת כזירה חדשה במלחמת הבינה המלאכותית בין ארה"ב לסין, סביב סוגיות של קניין רוחני, אבטחת מודלים ואמון בשרשראות אספקה
.