הצהרת פסגת אנקרה, שהתקבלה ב-8 ביולי 2026, כללה סעיף ספציפי בנושא איראן בסעיף 5: "בעלות הברית חוזרות ואומרות כי אסור שאיראן תשיג לעולם נשק גרעיני, וקוראות לאיראן לכבד במלואו את חופש השייט במצר הורמוז" . נוסח זה נקבע סופית ברמת השגרירים לפני הפסגה וייצג עמדה מאוחדת של כל 32 בעלות הברית בנאט"ו .
המחאה האיראנית לא הייתה נזיפה דיפלומטית שגרתית — היא הגיעה ברגע של מתיחות מרבית:
מחאת איראן תפסה אפוא רגע שבו עמדות שני הצדדים להתקשות, מאמצי הפסקת האש כשלו, ומצר הורמוז הפך הן לנקודת משבר והן לקלף מיקוח.