הא״ם הכניס את ישראל ל״רשימה השחורה״ של אלימות מינית בסכסוכים

לפי הדוח, האו״ם אימת 31 מקרים של אלימות מינית שיוחסו לכוחות ישראליים נגד פלסטינים. 13 מהמקרים התרחשו בשנת 2025, ו-18 נוספים תועדו בשנים 2023 ו-2024. בין הנפגעים שנמנו בדוח: 14 גברים, שבע נשים, תשעה נערים ונערה אחת מרצועת עזה ומהגדה המערבית .

הגופים הישראליים שנכללו ברשימה הם צה״ל, שירות בתי הסוהר — לרבות יחידת נחשון ויחידות הכוחות המיוחדים ״כתר״ — שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל, ובה יחידת הלוחמה בטרור . הדוח תיאר, בין היתר, טענות לדפוסים של אונס קבוצתי חוזר ולהפעלת אלימות מינית כאמצעי עינויים .

תמונה עולמית: כמעט 10,000 מקרים מתועדים

הדוח הצביע גם על זינוק עולמי חד באלימות מינית הקשורה לסכסוכים. בשנת 2025 אימת האו״ם 9,788 מקרים — יותר מפי שניים מהשנה הקודמת. פרמילה פאטן, הנציגה המיוחדת של מזכ״ל האו״ם לנושא אלימות מינית בסכסוכים, אמרה כי המקרים התאפיינו ב״אכזריות קיצונית״ ופגעו ברובם המכריע בנשים ובנערות . בסך הכול נכללו בנספח הדוח 77 צדדים, ובהם מדינות וארגונים שאינם מדינות .

דרישת פלסטין: אחריות וגישה לחוקרים

בדיון מועצת הביטחון ב-9 ביולי 2026 בנושא אלימות מינית בסכסוכים, קרא ריאד מנצור, המשקיף הקבוע של פלסטין באו״ם, למועצה להעמיד את ישראל באחריות להפרות נגד פלסטינים. הוא דרש גם להבטיח לחוקרים בינלאומיים גישה בלתי מוגבלת לשטחי פלסטין הכבושים .

״מועצת הביטחון אינה יכולה להמשיך לשתוק. עליה לפעול״, אמר מנצור, כשהוא מוקף בשגרירי הקבוצה הערבית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. הוא הוסיף כי האחראים לעבירות של אלימות מינית חייבים לעמוד לדין, וכי עידן החסינות מעונש צריך להסתיים .

תגובת ישראל: האשמות בהטיה וניתוק קשרים

ישראל דחתה בכעס את הכללתה ברשימה. שגריר ישראל באו״ם, דני דנון, האשים את האו״ם ב״סימון לא הוגן של ישראל״ וטען כי הופעל לחץ פוליטי כבד על גוטרש כדי לכלול את ישראל, לאחר שחמאס כבר נכלל ברשימה .

דנון הודיע על ניתוק הקשרים עם גוטרש, דרש לפרסם את כל הודעות הדואר האלקטרוני וההתכתבויות הפנימיות הנוגעות להחלטה, וקרא להתפטרותה של פאטן . משרד החוץ הישראלי הגדיר את הכללת ישראל כ״החלטה מוטה ומ politicized בעליל״ .

המחלוקת החריפה לאחר שפאטן צוטטה כאומרת שלא בחנה בעצמה את הראיות. לדבריה: ״הבהרתי לישראל שלא אבקר במתקן מעצר כלשהו, גם אם יוצע לי. אין זה תפקידו של משרדי לבצע אימות״. הדברים עוררו ביקורת מצד גורמים ישראליים ומבקרים נוספים .

סעודיה והאיחוד האירופי: הרשימה חייבת להוביל לצעדים

סעודיה, שפעלה באמצעות הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי (OIC), בירכה על הכללת הגופים הישראליים בדוח האו״ם וקראה לכך שהרשימה תהיה ״מלווה בפעולה״ נגד ישראל . הארגון הגדיר את המהלך הישג משפטי והומניטרי עבור הקורבנות הפלסטינים, וקרא לקהילה הבינלאומית להעמיד את ישראל באחריות .

האיחוד האירופי קרא לאחריות מלאה ולגישה בלתי מופרעת של חוקרים בינלאומיים לשטחי פלסטין הכבושים. נציגיו הדגישו כי ממצאי האו״ם אינם יכולים להישאר סמליים בלבד, אלא צריכים להוביל לתוצאות ולצעדי אחריות משמעותיים. האיחוד הוסיף כי על כל הצדדים, כולל ישראל, לציית למשפט ההומניטרי הבינלאומי .

משמעות משפטית — וגם מגבלות

לרשימת האו״ם יש משקל מדיני משמעותי, אך היא אינה פסק דין. מומחה למשפט בינלאומי, הרוט אקמניאן, הדגיש כי ״הרשימה השחורה אינה החלטה של בית משפט״ .

עם זאת, לפי החלטת מועצת הביטחון 2242 משנת 2015, מדינות שנכללות שוב ושוב בנספחי הדוחות על אלימות מינית הקשורה לסכסוכים מנועות מהשתתפות במבצעי שמירת שלום של האו״ם .

מה צפוי עכשיו?

הכללת ישראל מעמיקה את העימות המתמשך בינה לבין האו״ם. לאחר הדיון ב-9 ביולי טרם נקטה מועצת הביטחון פעולה רשמית, וחבריה ניהלו לפי הדיווחים התייעצויות בלתי פורמליות על הצעדים הבאים .

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי והאיחוד האירופי צפויים להמשיך ולדרוש מנגנוני אחריות, אך הדרך לכך אינה ברורה, בין היתר בשל המחלוקות הגיאופוליטיות בתוך המועצה. בשלב זה, הדוח של האו״ם הוא התיעוד הבינלאומי הרשמי ביותר של טענות לאלימות מינית הקשורה לסכסוך שיוחסה לכוחות ישראליים, והוא צפוי להמשיך להזין את העימות הדיפלומטי סביב האחריות במלחמה בין ישראל לפלסטינים.