מדוע ההסכם התלת-צדדי בין ארה"ב, ישראל ולבנון נתקע?

ב-26 ביוני 2026 חתמו ארצות הברית, ישראל ולבנון על הסכם מסגרת תלת-צדדי בן 14 סעיפים בוושינגטון, לאחר חמישה סבבים של משא ומתן ישיר . מנגנון הליבה הוא תהליך הדדי ומדורג: ישראל תיסוג בהדרגה מדרום לבנון, וצבא לבנון (LAF) ישיב את הריבונות על כל שטח לבנון – אך ורק לאחר "פירוק מוחלט ומאומת של קבוצות חמושות שאינן ממלכתיות" (כלומר, חיזבאללה) ופירוק התשתית הנלווית . הסיוע הצבאי האמריקאי ל-LAF מותנה אף הוא בהתקדמות בפירוק זה . ההסכם אינו כולל לוח זמנים ספציפי לנסיגה ישראלית, ותולה את הנסיגה בפירוק חיזבאללה מנשקו – תנאי שחיזבאללה דחה בעקביות .

דחייה מיידית ומוחלטת של חיזבאללה

המזכ"ל נעים קאסם גינה את ההסכם תוך 24 שעות מחתימתו. בהצהרה מ-27 ביוני, הוא כינה אותו "משפיל, מבייש וכניעה של ריבונות" לבנון . קאסם הכריז על המסגרת כ**"בטלה ומבוטלת"** וכ**"טעות חמורה"** של ממשלת ביירות, כשהוא מאשים אותה בכניעה לדרישות ישראל ואמריקה . הוא דחה במפורש את הקשר בין נסיגה ישראלית לפירוק חיזבאללה, וכינה תנאי זה כבלתי קביל . הסיעה הפרלמנטרית של חיזבאללה הדהדה קו זה, כאשר חבר הפרלמנט מוחמד רעד גינה את "הכניעה המוחלטת" של ביירות .

התנגדות פוליטית פנימית ואזהרות למלחמת אזרחים

יושב ראש הפרלמנט, נביה ברי, בעל בריתו הוותיק של חיזבאללה וראש תנועת אמל, התגלה כמתנגד מוסדי מוביל. ב-29 ביוני, ברי הכריז כי ההסכם "לא יעבור" ו**"לא ייושם"** בצורתו הנוכחית, בטענה שאינו מבטיח את זכויות לבנון . הוא הזהיר את האומה מפני היקלעות ל**"פתנה"** (fitna) – מונח ערבי המתאר סכסוך אזרחי או תוהו ובוהו חברתי – וקרא לאזרחי לבנון שלא להיגרר לעימות פנימי על רקע ההסכם . ברי אמר שתנועת אמל שלו תתעמת עם ההסכם בקבינט .

חבר הפרלמנט של חיזבאללה, מוחמד רעד, הרחיק לכת וכינה את ההסכם "הסתה למלחמת אזרחים" . מאות מתומכי חיזבאללה יצאו לרחובות ביירות, וחסמו כבישים עם צמיגים בוערים במחאה על ההסכם . גם המורדים החות'ים בתימן נכנסו לתמונה, והכריזו שלבנונים יש זכות "להפיל את ממשלת הבובות בכל אמצעי" .

קיפאון קבינט ומשבר חוקתי

ההסכם יצר מיד משבר חוקתי בממשלת לבנון המבוססת על חלוקת כוחות עדתית. שרי חיזבאללה הכחישו שהקבינט העניק אי פעם מנדט לנהל משא ומתן עם ישראל, ובכך ערערו את הבסיס החוקי של ההסכם . ברי טען כי ההסכם הושג "תוך הפרה של החוק הלבנוני" . דיפלומטים ופקידים לבנונים הודו בפרטיות במעמדו החוקי הלא ברור של ההסכם ובהיעדר תהליך אישור ברור; דיפלומט מערבי אחד תיאר אותו כ**"לא רלוונטי מראש"** (non-starter) לאור המכשולים הפוליטיים . עם שליטת חיזבאללה ובעלי בריתו בעמדות הטלת וטו מרכזיות בממשלה, המסגרת נתקלת במבוי סתום מוסדי כמעט מוחלט .

ההקשר האזורי הרחב: הממד האמריקאי-איראני

המסגרת נתפסת כחלק מאסטרטגיה אמריקאית רחבה יותר לבידוד איראן והחלשת השפעתה בלבנון. מרכז סופן (Soufan Center) תיאר את ההסכם כניסיון "לדחוק את תפקידה של איראן לשוליים בענייניה הפנימיים של לבנון" . אנליסטים ישראלים רואים בו הישג אסטרטגי של "הרחקת לבנון מאיראן" . עם זאת, כדאיות ההסכם תלויה בציות חיזבאללה – וחיזבאללה נטוע עמוק בציר האיראני. ההסכם בא בעקבות שביתת הנשק מ-19 ביוני בין ישראל לחיזבאללה, שתווכה על ידי ארה"ב, קטאר ואיראן – מה שמדגיש את המסלולים הדיפלומטיים המתחרים הפועלים . המלחמה עצמה הרגה יותר מ-4,200 בני אדם ועקרה מאות אלפים מאז מרץ 2026 . הנשיא ג'וזף עאון הגן על ההסכם כ"צעד ראשון להשבת הריבונות", אך עמדתו עומדת בסתירה חריפה לזו של חיזבאללה ובעלי בריתו בפרלמנט .