פסקוב לא הציג את אי־קיום השיחה כמשבר, והדגיש שפוטין „נותר פתוח לדיאלוג”. עם זאת, העובדה שהשיחה לא התקיימה היא איתות דיפלומטי שלילי, במיוחד לאחר שטראמפ הציג את עצמו כמי שיכול לקדם ערוץ ישיר בין וושינגטון למוסקבה . נכון לעכשיו, לא פורסם הסבר רשמי מהבית הלבן מעבר לרמז הקרמלין שטראמפ היה עסוק.

מה מלמדת השיחה שלא התקיימה על היחסים בין ארצות הברית לרוסיה?

ערוץ הקשר הבכיר נותר תקוע

השיחה הישירה היחידה בין טראמפ לפוטין בתקופה המתוארת התקיימה לפני הפסגה — ולא אחריה. בכך התהפך הרצף שבעלות הברית ציפו לו: הפסגה הייתה אמורה לשמש מנוף לשיחת המשך, ולא להסתיים בלי אותו המשך .

המשמעות אינה בהכרח שטראמפ ויתר על הניסיון לתווך, אך היא מצביעה על כך שהדיפלומטיה האישית שלו מול פוטין עדיין לא הניבה פריצת דרך נראית לעין.

טראמפ שידר בפסגה מסר מורכב

במהלך המפגשים באנקרה, טראמפ דיבר בפומבי בשם פוטין, מתח ביקורת על בעלת הברית ספרד וחזר על דרישותיו בנוגע לגרינלנד — טריטוריה דנית. הדבר יצר רושם שהוא מגן על מוסקבה מפני חלק מהלחץ שמפעילה הברית, גם כאשר נאט״ו ניסתה להציג חזית מאוחדת מול רוסיה .

בהמשך אמר טראמפ כי בפגישה הסגורה של מנהיגי נאט״ו היו „הרבה אהבה” ו„הרבה אחדות”, ומזכ״ל נאט״ו מארק רוטה טען שהברית התאחדה מחדש בסיום הפסגה . אך ההתכתשויות הפומביות המחישו את המתחים בתוך הברית.

אין כרגע פריצת דרך בשיחות השלום

טראמפ הציע באוגוסט 2025 לארגן פסגה בין פוטין לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במטרה לסיים את המלחמה. התוכנית קרסה עד אוקטובר 2025 . גם אי־קיום השיחה ב־8 ביולי מצביע על כך שהמומנטום להסכם בתיווך טראמפ נחלש, לפחות בשלב זה.

מה השיגה פסגת נאט״ו באנקרה עבור אוקראינה?

לצד הדרמה הדיפלומטית, הפסגה הניבה כמה תוצאות מעשיות עבור קייב:

• התחייבות של לפחות 70 מיליארד אירו: חברות נאט״ו האירופיות וקנדה התחייבו להעניק לאוקראינה לפחות 70 מיליארד אירו — כ־80 מיליארד דולר — בסיוע צבאי ארוך־טווח. לפי הדיווחים, היקף דומה צפוי להישמר גם ב־2027 .
• תוכנית לייצור מערכות פטריוט באוקראינה: אושרה תוכנית להעניק לאוקראינה רישיון ייצור למערכות ההגנה האווירית פטריוט, שיאפשר לקייב לייצר רכיבים בשטחה .
• חבילת טילי פטריוט בסך 300 מיליון דולר: זלנסקי אישר בפסגה הקצאה חדשה לטילי יירוט PAC-3, המיועדים למערכות פטריוט .
• רוסיה הוגדרה „איום ארוך־טווח”: הצהרת הפסגה הגדירה את רוסיה כאיום ביטחוני מתמשך על המרחב האירו־אטלנטי .
• מתחים בתוך הברית: דרישותיו של טראמפ לנתק קשרי סחר עם ספרד וטענותיו המחודשות בנוגע לגרינלנד שיבשו את מהלך הפסגה ברגעים מסוימים, אף שרוטה טען כי 32 חברות נאט״ו סיימו אותה מאוחדות .

האם פוטין נערך להסלמה במקום למשא ומתן?

רויטרס דיווחה ב־9 ביולי, בהתבסס על שלושה מקורות המקורבים לקרמלין, כי פוטין דוחה קריאות למשא ומתן עם קייב. לפי המקורות, קיימת „הסתברות גבוהה” להסלמה בחודשים הקרובים . מדובר בהערכת מקורות אנונימיים — לא בהודעה רשמית של הקרמלין — ולכן אין לראות בה ודאות לגבי המהלך הבא של רוסיה.

כמה גורמים עשויים לדחוף את מוסקבה לכיוון הזה:

• התקיפות העמוקות של אוקראינה: מתקפות כטב״מים אוקראיניות נגד בתי זיקוק ונמלים ברוסיה הקשיחו, לפי הדיווח, את עמדתו של פוטין והפחיתו את נכונותו להתפשר . מקור נוסף טען כי ב־2026 נרשמו 194 מתקפות כאלה — פי 11 לעומת 2025 .
• הסיכון ל„הסלמה אופקית”: פרשנים ב־CNN וב־The Telegraph הזהירו כי מוסקבה עשויה לשקול להרחיב את העימות מעבר לאוקראינה, למשל באמצעות מתקפות היברידיות נגד האגף המזרחי של נאט״ו, כולל במדינות הבלטיות או בפולין . „הסלמה אופקית” פירושה הרחבת עימות קיים למדינה או לזירה נוספת, בלי בהכרח לפתוח במלחמה כוללת מול נאט״ו.
• בחינת הלכידות של נאט״ו: סוכנויות מודיעין מערביות מעריכות שרוסיה עלולה לבצע פעולה היברידית מוגבלת נגד חברה בברית כדי לבחון את מידת הלכידות שלה — במיוחד בתקופה שבה התנהלות טראמפ בפסגה העלתה שאלות לגבי מידת האמינות האמריקנית .

השורה התחתונה

השיחה שלא התקיימה היא הסימן האחרון לכך שהדיפלומטיה האישית של טראמפ מול פוטין אינה מתקדמת בקצב שהנשיא האמריקני ביקש להציג. פסגת אנקרה סיפקה לאוקראינה התחייבויות סיוע משמעותיות, תמיכה בהרחבת ייצור הפטריוט והצהרה תקיפה ביחס לאיום הרוסי.

אלא שבמקום להתקרב לשולחן המשא ומתן, פוטין נראה — לפי הערכות שפורסמו — כמי ששוקל להמשיך ולהחריף את המלחמה. אם ההערכות יתממשו, אירופה עלולה להיכנס לשלב מסוכן יותר, שבו המאבק באוקראינה מלווה גם בניסיונות רוסיים לבחון את גבולותיה ואת אחדותה של נאט״ו.

פסקוב לא הציג את אי־קיום השיחה כמשבר, והדגיש שפוטין „נותר פתוח לדיאלוג”. עם זאת, העובדה שהשיחה לא התקיימה היא איתות דיפלומטי שלילי, במיוחד לאחר שטראמפ הציג את עצמו כמי שיכול לקדם ערוץ ישיר בין וושינגטון למוסקבה . נכון לעכשיו, לא פורסם הסבר רשמי מהבית הלבן מעבר לרמז הקרמלין שטראמפ היה עסוק.

מה מלמדת השיחה שלא התקיימה על היחסים בין ארצות הברית לרוסיה?

ערוץ הקשר הבכיר נותר תקוע

השיחה הישירה היחידה בין טראמפ לפוטין בתקופה המתוארת התקיימה לפני הפסגה — ולא אחריה. בכך התהפך הרצף שבעלות הברית ציפו לו: הפסגה הייתה אמורה לשמש מנוף לשיחת המשך, ולא להסתיים בלי אותו המשך .

המשמעות אינה בהכרח שטראמפ ויתר על הניסיון לתווך, אך היא מצביעה על כך שהדיפלומטיה האישית שלו מול פוטין עדיין לא הניבה פריצת דרך נראית לעין.

טראמפ שידר בפסגה מסר מורכב

במהלך המפגשים באנקרה, טראמפ דיבר בפומבי בשם פוטין, מתח ביקורת על בעלת הברית ספרד וחזר על דרישותיו בנוגע לגרינלנד — טריטוריה דנית. הדבר יצר רושם שהוא מגן על מוסקבה מפני חלק מהלחץ שמפעילה הברית, גם כאשר נאט״ו ניסתה להציג חזית מאוחדת מול רוסיה .

בהמשך אמר טראמפ כי בפגישה הסגורה של מנהיגי נאט״ו היו „הרבה אהבה” ו„הרבה אחדות”, ומזכ״ל נאט״ו מארק רוטה טען שהברית התאחדה מחדש בסיום הפסגה . אך ההתכתשויות הפומביות המחישו את המתחים בתוך הברית.

אין כרגע פריצת דרך בשיחות השלום

טראמפ הציע באוגוסט 2025 לארגן פסגה בין פוטין לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במטרה לסיים את המלחמה. התוכנית קרסה עד אוקטובר 2025 . גם אי־קיום השיחה ב־8 ביולי מצביע על כך שהמומנטום להסכם בתיווך טראמפ נחלש, לפחות בשלב זה.

מה השיגה פסגת נאט״ו באנקרה עבור אוקראינה?

לצד הדרמה הדיפלומטית, הפסגה הניבה כמה תוצאות מעשיות עבור קייב:

• התחייבות של לפחות 70 מיליארד אירו: חברות נאט״ו האירופיות וקנדה התחייבו להעניק לאוקראינה לפחות 70 מיליארד אירו — כ־80 מיליארד דולר — בסיוע צבאי ארוך־טווח. לפי הדיווחים, היקף דומה צפוי להישמר גם ב־2027 .
• תוכנית לייצור מערכות פטריוט באוקראינה: אושרה תוכנית להעניק לאוקראינה רישיון ייצור למערכות ההגנה האווירית פטריוט, שיאפשר לקייב לייצר רכיבים בשטחה .
• חבילת טילי פטריוט בסך 300 מיליון דולר: זלנסקי אישר בפסגה הקצאה חדשה לטילי יירוט PAC-3, המיועדים למערכות פטריוט .
• רוסיה הוגדרה „איום ארוך־טווח”: הצהרת הפסגה הגדירה את רוסיה כאיום ביטחוני מתמשך על המרחב האירו־אטלנטי .
• מתחים בתוך הברית: דרישותיו של טראמפ לנתק קשרי סחר עם ספרד וטענותיו המחודשות בנוגע לגרינלנד שיבשו את מהלך הפסגה ברגעים מסוימים, אף שרוטה טען כי 32 חברות נאט״ו סיימו אותה מאוחדות .

האם פוטין נערך להסלמה במקום למשא ומתן?

רויטרס דיווחה ב־9 ביולי, בהתבסס על שלושה מקורות המקורבים לקרמלין, כי פוטין דוחה קריאות למשא ומתן עם קייב. לפי המקורות, קיימת „הסתברות גבוהה” להסלמה בחודשים הקרובים . מדובר בהערכת מקורות אנונימיים — לא בהודעה רשמית של הקרמלין — ולכן אין לראות בה ודאות לגבי המהלך הבא של רוסיה.

כמה גורמים עשויים לדחוף את מוסקבה לכיוון הזה:

• התקיפות העמוקות של אוקראינה: מתקפות כטב״מים אוקראיניות נגד בתי זיקוק ונמלים ברוסיה הקשיחו, לפי הדיווח, את עמדתו של פוטין והפחיתו את נכונותו להתפשר . מקור נוסף טען כי ב־2026 נרשמו 194 מתקפות כאלה — פי 11 לעומת 2025 .
• הסיכון ל„הסלמה אופקית”: פרשנים ב־CNN וב־The Telegraph הזהירו כי מוסקבה עשויה לשקול להרחיב את העימות מעבר לאוקראינה, למשל באמצעות מתקפות היברידיות נגד האגף המזרחי של נאט״ו, כולל במדינות הבלטיות או בפולין . „הסלמה אופקית” פירושה הרחבת עימות קיים למדינה או לזירה נוספת, בלי בהכרח לפתוח במלחמה כוללת מול נאט״ו.
• בחינת הלכידות של נאט״ו: סוכנויות מודיעין מערביות מעריכות שרוסיה עלולה לבצע פעולה היברידית מוגבלת נגד חברה בברית כדי לבחון את מידת הלכידות שלה — במיוחד בתקופה שבה התנהלות טראמפ בפסגה העלתה שאלות לגבי מידת האמינות האמריקנית .

השורה התחתונה

השיחה שלא התקיימה היא הסימן האחרון לכך שהדיפלומטיה האישית של טראמפ מול פוטין אינה מתקדמת בקצב שהנשיא האמריקני ביקש להציג. פסגת אנקרה סיפקה לאוקראינה התחייבויות סיוע משמעותיות, תמיכה בהרחבת ייצור הפטריוט והצהרה תקיפה ביחס לאיום הרוסי.

אלא שבמקום להתקרב לשולחן המשא ומתן, פוטין נראה — לפי הערכות שפורסמו — כמי ששוקל להמשיך ולהחריף את המלחמה. אם ההערכות יתממשו, אירופה עלולה להיכנס לשלב מסוכן יותר, שבו המאבק באוקראינה מלווה גם בניסיונות רוסיים לבחון את גבולותיה ואת אחדותה של נאט״ו.