בנוסף, פולקסווגן מתכננת לצמצם את מגוון הדגמים בכ-50%, להיפטר מדגמים לא רווחיים ולהתמקד בפחות דגמים בעלי מרווח רווח גבוה יותר . החברה גם מתכוונת לקצץ את הוצאות המחקר והפיתוח ב-15% מהתקציב החמש-שנתי שלה , ועל פי דיווחים, המטרה הכוללת היא להפחית עלויות ב-20% עד 2028 .

מה עומד בבסיס המשבר

שלושה לחצים עיקריים מתכנסים אל הנקודה הזו:

• תחרות סינית: יצרניות הרכב הסיניות תפסו נתח שוק משמעותי, תוך שהן חותכות את פולקסווגן במחיר ובטכנולוגיית רכב חשמלי. זהו האיום הגדול ביותר על החברה .
• מכסים אמריקאיים: מנכ"ל פולקסווגן, אוליבר בלום (Oliver Blume), הציג בכנס השנתי של החברה ביוני 2026 כי ההשפעה הישירה והעקיפה של המכסים האמריקאיים מסתכמת בכ-5 מיליארד יורו .
• האטה בביקוש באירופה ועודף כושר ייצור: המפעלים הגרמניים היקרים של פולקסווגן פועלים הרבה מתחת לכושר הייצור שלהם, והחברה מתמודדת עם הידרדרות בתחרותיות בשוק הביתי .

רגע האמת של המנכ"ל אוליבר בלום

בלום עומד בפני מה שמנתחים מכנים המבחן הגדול ביותר של כהונתו. בעלי המניות לוחצים עליו להוכיח שהארגון מחדש מתבצע בקצב מספק, במיוחד לאחר שהתרעה חמורה של BMW עוררה דאגה כלל-ענפית ביחס למגזר הרכב הגרמני . ישיבת הדירקטוריון המפקח ב-9 ביולי מתוארת כרגע מכריע עבור כהונתו .

תוכניתו של בלום אינה עוסקת רק בחיסכון בעלויות. סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה כי ההצעה מייצגת גם ניסיון לערער על מבנה הממשל התאגידי הנוקשה של פולקסווגן, אשר האט את קבלת ההחלטות במשך שנים בכך שהעניק לאיגודים ולמדינת סקסוניה התחתונה כוח וטו על החלטות מהותיות .

התנגדות האיגודים וממשלת סקסוניה התחתונה

ההתנגדות עזה ומתואמת:

• איגוד IG Metall ומועצת העובדים הציבו "קו אדום" נגד כל סגירת מפעל. מנהיג האיגוד, תורסטן גרוגר (Thorsten Gröger), כינה את התוכנית "דקירה עמוקה בלבו של כוח העבודה החרוץ של פולקסווגן" והזהיר כי "ההנהלה צריכה לצפות להתנגדות שאינה יכולה לדמיין" .
• ממשלת סקסוניה התחתונה, המחזיקה ב-20% ממניות פולקסווגן ובעלת מושב בדירקטוריון המפקח, הצהירה במפורש כי "לא תסכים לכל מהלך הרואה בסגירת מפעלים כפתרון קל" .
• גם ממשלת גרמניה הפדרלית אותתה כי היא רוצה למנוע סגירת מפעלים מקומיים, אך הדגישה כי ההחלטה הסופית היא של החברה .
• עובדים קיימו הפגנות מחוץ לבניין הדירקטוריון ב-9 ביולי, תוך שהם שורקים במשרוקיות ומניפים דגלים אדומים של האיגודים, תחת כרזות שעליהן נכתב "gemeinsam stark" — "חזקים ביחד" .

מצב המאבק

ישיבת הדירקטוריון המפקח ב-9 ביולי היא נקודת המפנה הקריטית. במבנה הממשל הנוכחי של פולקסווגן, לאיגודים יש חצי מהמושבים בדירקטוריון, מה שמאפשר להם לחסום החלטות משמעותיות, בעוד שלסקסוניה התחתונה יש 20% מהמניות — נתון המקנה לה מיעוט חוסם (blocking minority). בלום איים כי אם הדירקטוריון ידחה את ההצעה, הוא יכנס אסיפה כללית יוצאת דופן (Extraordinary General Meeting) .

סיבוך מרכזי נוסף: התוכנית תפר את ההסכם מדצמבר 2024 עם איגוד IG Metall, אשר שלל סגירת מפעלים בתמורה לקיצוץ של 35,000 משרות "אחראיות חברתית" עד 2030 . ההצעה הנוכחית חורגת הרבה מעבר להסכם ההוא. אם הדירקטוריון ידחה את התוכנית, פולקסווגן עלולה להיקלע למבוי סתום ממושך בתקופה שבה מעמדה התחרותי מידרדר במהירות — מול יריבות סיניות מתקדמות ולחצי מכסים הולכים וגוברים .

בנוסף, פולקסווגן מתכננת לצמצם את מגוון הדגמים בכ-50%, להיפטר מדגמים לא רווחיים ולהתמקד בפחות דגמים בעלי מרווח רווח גבוה יותר . החברה גם מתכוונת לקצץ את הוצאות המחקר והפיתוח ב-15% מהתקציב החמש-שנתי שלה , ועל פי דיווחים, המטרה הכוללת היא להפחית עלויות ב-20% עד 2028 .

מה עומד בבסיס המשבר

שלושה לחצים עיקריים מתכנסים אל הנקודה הזו:

• תחרות סינית: יצרניות הרכב הסיניות תפסו נתח שוק משמעותי, תוך שהן חותכות את פולקסווגן במחיר ובטכנולוגיית רכב חשמלי. זהו האיום הגדול ביותר על החברה .
• מכסים אמריקאיים: מנכ"ל פולקסווגן, אוליבר בלום (Oliver Blume), הציג בכנס השנתי של החברה ביוני 2026 כי ההשפעה הישירה והעקיפה של המכסים האמריקאיים מסתכמת בכ-5 מיליארד יורו .
• האטה בביקוש באירופה ועודף כושר ייצור: המפעלים הגרמניים היקרים של פולקסווגן פועלים הרבה מתחת לכושר הייצור שלהם, והחברה מתמודדת עם הידרדרות בתחרותיות בשוק הביתי .

רגע האמת של המנכ"ל אוליבר בלום

בלום עומד בפני מה שמנתחים מכנים המבחן הגדול ביותר של כהונתו. בעלי המניות לוחצים עליו להוכיח שהארגון מחדש מתבצע בקצב מספק, במיוחד לאחר שהתרעה חמורה של BMW עוררה דאגה כלל-ענפית ביחס למגזר הרכב הגרמני . ישיבת הדירקטוריון המפקח ב-9 ביולי מתוארת כרגע מכריע עבור כהונתו .

תוכניתו של בלום אינה עוסקת רק בחיסכון בעלויות. סוכנות הידיעות "רויטרס" דיווחה כי ההצעה מייצגת גם ניסיון לערער על מבנה הממשל התאגידי הנוקשה של פולקסווגן, אשר האט את קבלת ההחלטות במשך שנים בכך שהעניק לאיגודים ולמדינת סקסוניה התחתונה כוח וטו על החלטות מהותיות .

התנגדות האיגודים וממשלת סקסוניה התחתונה

ההתנגדות עזה ומתואמת:

• איגוד IG Metall ומועצת העובדים הציבו "קו אדום" נגד כל סגירת מפעל. מנהיג האיגוד, תורסטן גרוגר (Thorsten Gröger), כינה את התוכנית "דקירה עמוקה בלבו של כוח העבודה החרוץ של פולקסווגן" והזהיר כי "ההנהלה צריכה לצפות להתנגדות שאינה יכולה לדמיין" .
• ממשלת סקסוניה התחתונה, המחזיקה ב-20% ממניות פולקסווגן ובעלת מושב בדירקטוריון המפקח, הצהירה במפורש כי "לא תסכים לכל מהלך הרואה בסגירת מפעלים כפתרון קל" .
• גם ממשלת גרמניה הפדרלית אותתה כי היא רוצה למנוע סגירת מפעלים מקומיים, אך הדגישה כי ההחלטה הסופית היא של החברה .
• עובדים קיימו הפגנות מחוץ לבניין הדירקטוריון ב-9 ביולי, תוך שהם שורקים במשרוקיות ומניפים דגלים אדומים של האיגודים, תחת כרזות שעליהן נכתב "gemeinsam stark" — "חזקים ביחד" .

מצב המאבק

ישיבת הדירקטוריון המפקח ב-9 ביולי היא נקודת המפנה הקריטית. במבנה הממשל הנוכחי של פולקסווגן, לאיגודים יש חצי מהמושבים בדירקטוריון, מה שמאפשר להם לחסום החלטות משמעותיות, בעוד שלסקסוניה התחתונה יש 20% מהמניות — נתון המקנה לה מיעוט חוסם (blocking minority). בלום איים כי אם הדירקטוריון ידחה את ההצעה, הוא יכנס אסיפה כללית יוצאת דופן (Extraordinary General Meeting) .

סיבוך מרכזי נוסף: התוכנית תפר את ההסכם מדצמבר 2024 עם איגוד IG Metall, אשר שלל סגירת מפעלים בתמורה לקיצוץ של 35,000 משרות "אחראיות חברתית" עד 2030 . ההצעה הנוכחית חורגת הרבה מעבר להסכם ההוא. אם הדירקטוריון ידחה את התוכנית, פולקסווגן עלולה להיקלע למבוי סתום ממושך בתקופה שבה מעמדה התחרותי מידרדר במהירות — מול יריבות סיניות מתקדמות ולחצי מכסים הולכים וגוברים .