הפיטורים השקטים בעידן ה-AI: כך משתנה שוק העבודה הטכנולוגי בסין ובהודו

בתי המשפט מציבים גבול

לצד עידוד האימוץ הטכנולוגי, מתפתח בסין גם קו משפטי שמגביל פיטורים ישירים בגלל AI. באפריל 2026 קבע בית המשפט העממי הביניים בהאנגג'ואו כי מעסיק אינו יכול לפטר עובד רק משום שמערכת בינה מלאכותית מסוגלת לבצע את אותה עבודה . לפי הפסיקה, עצם המעבר ל-AI הוא החלטה עסקית של החברה, ולא בהכרח שינוי נסיבות שמאפשר לבטל חוזה עבודה.

דיווחים נוספים תיארו פסיקות דומות בהאנגג'ואו ובבייג'ינג, שלפיהן החלפת עובדים ב-AI או הפחתת שכרם מסיבות כאלה עלולה להיחשב פיטורים בלתי חוקיים . עם זאת, הפסיקות אינן מונעות מחברות לבצע ארגון מחדש או לצמצם משרות בכל מצב; הן מדגישות שהליך כזה חייב לעמוד בדרישות דיני העבודה ולהתבסס על שיקולים ונהלים חוקיים.

הודו: הפגיעה מתרכזת בתעשיית שירותי ה-IT

הודו בין המדינות שנפגעו ביותר

בהודו נרשמה במחצית הראשונה של 2026 נתח של 7.16% מכלל הפיטורים הטכנולוגיים הקשורים ל-AI בעולם — השני בגודלו בין המדינות שנבדקו . לפי הערכה של TeamLease, בין 10,000 ל-15,000 אנשי טכנולוגיה כבר איבדו את עבודתם במסגרת "פיטורים שקטים" עד מאי, ועד 35,000 משרות עשויות להיעלם בענף הטכנולוגיה ושירותי התוכנה במהלך 2026 .

המספרים הם הערכות, ולא ספירה רשמית אחידה של כל שוק העבודה. עם זאת, הם מצביעים על כיוון ברור: חברות מנסות להפיק יותר תפוקה באמצעות פחות עובדים, במיוחד בתקופה של תחרות עזה בענף שירותי ה-IT ההודי.

תפקידים מסורתיים מצטמצמים

חברות ובהן Oracle, Amazon, Meta ו-Flipkart ביצעו קיצוצים בהודו, כאשר אוטומציה ו-AI הוזכרו בין הגורמים . גם תפקידים מסורתיים בחברות שירותי IT גדולות, ובהן TCS ו-Infosys, נמצאים תחת לחץ . מדובר בעיקר בתפקידים המבוססים על משימות חוזרות, תחזוקה, בדיקות או כתיבת קוד ברמת מורכבות נמוכה יותר.

ההשפעה אינה אחידה בין הענפים. תחום החינוך היווה 21.67% מהפיטורים שהוגדרו כמונעי AI בהודו, ואחריו תחום הפיננסים עם 14.73% .

הפרדוקס: פחות גיוסים, יותר גיוסי AI

הנתונים על הגיוסים מסבירים מדוע לא מדובר רק ב"היעלמות משרות", אלא בהחלפה מואצת של סוגי מיומנויות.

בהודו, הגיוס לתפקידי AI ייעודיים בענף ה-IT עלה ב-16% ביוני 2026, בעוד שהגיוס הטכנולוגי הכולל ירד ב-3% . כלומר, החברות אינן בהכרח יוצאות לחלוטין משוק העבודה; הן מחפשות עובדים אחרים — בעלי ניסיון בבניית מודלים, תפעול מערכות AI, תשתיות נתונים ופיקוח על אוטומציה.

גם בסין נרשמת תחרות מחודשת בין חברות הטכנולוגיה הגדולות על מומחי AI, תחרות שמשפיעה אפילו על בחירות לימודים באוניברסיטאות. במקביל, המדינה עדיין מתמודדת עם מחסור בכישרונות בתחום .

השינוי משתקף גם בהשקעות: החברות שמצמצמות את כוח האדם צפויות להזרים כ-725 מיליארד דולר להוצאות הון בתחום ה-AI ב-2026, לעומת כ-410 מיליארד דולר ב-2025 . הניסוח התמציתי של התופעה הוא: "אנשים בחוץ, מעבדי GPU בפנים".

שתי מדינות, אותו פיצול — אבל תנאים שונים

בסין, המעבר ל-AI מתרחש תחת יעד לאומי מוצהר לאימוץ הטכנולוגיה, לצד ניסיון לצמצם אבטלה גלויה ופסיקות שמגבילות פיטורים ישירים בגלל החלפת עובדים במערכות AI. לכן החברות עשויות להעדיף צמצום הדרגתי, הקפאת גיוסים ואי-חידוש חוזים.

בהודו, הלחץ נובע במידה רבה מהתחרות העסקית ומהמבנה הגדול של תעשיית מיקור-החוץ ושירותי התוכנה. הקיצוצים מורגשים במיוחד בתפקידים מסורתיים, בזמן שהחברות מגייסות עובדים בעלי התמחות צרה ויקרה יותר.

בהקשר העולמי, יותר מ-116 אלף משרות טכנולוגיות אבדו בחמשת החודשים הראשונים של 2026, ובכל זאת תחזיות מסוימות צופות 12 מיליון משרות חדשות הקשורות ל-AI עד סוף השנה . המספרים האלה אינם אומרים שכל עובד שמאבד את משרתו יוכל לעבור מיד לתפקיד AI. הם מצביעים על שוק עבודה שמתפצל: תפקידים מסוימים נעלמים, ואחרים נוצרים — אך עם דרישות שונות, ולעיתים גם עם חסמי כניסה גבוהים יותר.

לכן הפרדוקס אינו ש-AI גם מפטר וגם מגייס את אותם עובדים. הפרדוקס הוא שהטכנולוגיה מצמצמת את הביקוש לעבודה טכנולוגית שגרתית, ובאותו זמן מגדילה את התחרות על קבוצה מצומצמת יותר של מומחי AI.