הדברים מצטרפים לדיווחים קודמים. בינואר 2025 אמר שר החוץ האמריקאי דאז, אנתוני בלינקן, בריאיון ל־Financial Times כי יש основания להאמין שסין פנתה לרוסיה בנושא הנשק הגרעיני ואמרה לה: "אל תלכו לשם" . בדצמבר 2025 טען גם תת־שר ההגנה האמריקאי לשעבר רוברט וילקי כי בייג׳ינג העבירה לוולדימיר פוטין מסר חד שלא להתקרב ל"כפתור הגרעיני" .
זלנסקי אישר כי בפגישתו עם טראמפ בפסגה הם דנו בתפקידה של סין ובמעורבותה האפשרית במלחמה . לדבריו, השיחה עסקה ב"תפקידה במלחמה, במעורבותה או במעורבותה האפשרית, וביכולותיה בתהליך המשא ומתן" .
זלנסקי הוסיף כי שוחח על סין גם עם מנהיגים אירופיים, אך סירב למסור פרטים נוספים על מה שטראמפ אמר או הציע בנוגע לבייג׳ינג .
השיחה התקיימה על רקע מאמצים דיפלומטיים גוברים לערב את סין. ביוני 2026 קרא טראמפ אישית לנשיא סין שי ג׳ינפינג לסייע לסיום המלחמה, וביקש ממנו להחזיר את פוטין לשולחן המשא ומתן . עוד קודם לכן, בפברואר 2025, הביעה סין תמיכה ביוזמת השלום של טראמפ במסגרת פסגת ה־G20 .
ההודעה הבולטת ביותר מבחינת קייב הייתה התחייבותו של טראמפ כי ארצות הברית תעניק לאוקראינה רישיון לייצר מערכות הגנה אווירית מדגם פטריוט בשטחה .
במהלך פגישתו עם זלנסקי אמר טראמפ: "אחד הדברים שעליהם נדבר הוא שנעניק לכם רישיון לייצר פטריוטים. זה די מגניב, נכון?"
מדובר בשינוי מדיניות משמעותי: אוקראינה ביקשה במשך זמן רב לקבל את הטכנולוגיה הדרושה לייצור מקומי של המיירטים, אך הדרך מהחלטה מדינית לייצור בפועל צפויה להיות מורכבת . לפי הדיווחים, עד כה ארצות הברית העניקה רישיונות כאלה רק לגרמניה וליפן .
הדיווחים על היקף חבילת הסיוע אינם אחידים. כמה כלי תקשורת, בהם India Today, דיווחו כי בעלות בריתה של נאט״ו התחייבו לכ־80 מיליארד דולר בתמיכה חדשה באוקראינה .
מנגד, כלי תקשורת ממלכתי מסוריה, שציטט את רויטרס ואת סוכנות אנדולו, דיווח על סכום כולל של 140 מיליארד דולר . הסכום של 80 מיליארד דולר הוא זה שצוטט בתדירות גבוהה יותר בדיווחים באנגלית. כתבה מוקדמת יותר מיוני 2026 דיברה על ציפייה להתחייבות של 140 מיליארד אירו לאורך שנתיים .
לכן, בשלב זה יש להבחין בין ההערכות והמסגרות השונות של חבילת הסיוע, ולא להתייחס לכל הסכומים כאילו הם מתארים בהכרח את אותו סעיף תקציבי.
הפסגה כללה גם עסקאות ביטחוניות חדשות. מזכ״ל נאט״ו מארק רוטה תיאר את האירוע כ"רגע מתואם של אספקה תעשייתית" עבור הברית .
בין העסקאות שעליהן דווח: רכישת כלי טיס בלתי מאוישים מחברת נורת׳רופ גראמן האמריקאית ומטוסים מחברת סאאב השוודית. במקביל, ארצות הברית ניהלה שיחות עם גרמניה ומדינות נוספות על הקמת מסגרות לייצור משותף .