המסר של רזאאי השתלב בקידום הצעת חוק מזורזת שהגיש חבר הפרלמנט מאלק שאריאתי. ההצעה, שכותרתה ״תמיכה בזכויות הגרעין של העם האיראני״, כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: פרישה רשמית מה־NPT, ביטול חוק המסדיר את התחייבויותיה של איראן במסגרת הסכם הגרעין, ותמיכה במסגרת בינלאומית חדשה לשיתוף פעולה בטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום .

האם מדובר בשינוי בדוקטרינה הגרעינית?

במקביל להצעת החוק, דיווח רויטרס ב־26 במרץ כי גורמים ניציים באיראן מגבירים את הקריאות לשנות את הדוקטרינה הגרעינית של המדינה כדי להשיב לה יכולת הרתעה. לפי הדיווח, שינוי כזה עשוי להתפרש כמעבר לחתירה לפיתוח נשק גרעיני .

עם זאת, ההצהרות הרשמיות מאיראן הדגישו כי המדינה לא ביקשה בעבר ולא תבקש בעתיד להשיג נשק גרעיני . לכן, נכון יותר לתאר את ההתפתחויות כוויכוח פוליטי ואסטרטגי על שינוי אפשרי במדיניות — ולא כהודעה שאיראן כבר החליטה לייצר פצצה.

עד יוני 2026 אישרו לפחות ארבע הצהרות רשמיות באיראן כי האפשרות לפרוש מהאמנה נמצאת בבחינה פעילה. במקביל, האגודה לבקרת נשק אישרה כי הצעת החוק בנושא הוגשה בפרלמנט . הפרישה עצמה עדיין לא הוכרזה כמהלך שהושלם.

כך התפתחה ההסלמה הצבאית

האיום בפרישה מהאמנה לא נולד בחלל ריק. הוא התפתח לצד מעגל תקיפות ותגובות נגד בין ארה״ב לאיראן, שהתרחב אל בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ ואל נתיבי השיט במצר הורמוז.

סוף יוני: חילופי תקיפות

בסוף יוני דיווח פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) על תקיפות נגד תשתיות צבאיות איראניות, ובהן מערכות מעקב, תקשורת והגנה אווירית. משמרות המהפכה האיראניים טענו בתגובה כי השמידו שמונה נכסים צבאיים אמריקניים בתקיפות נגד אתרים בכווית ובבחריין .

ב־27 ביוני תקפה ארה״ב יעדים באיראן, בתגובה אמריקנית למתקפת רחפן על ספינת משא או מכלית באזור מצר הורמוז. משמרות המהפכה מסרו כי תקפו כמה אתרים של ״הצבא האמריקני הטרוריסטי באזור״ .

7–9 ביולי: הסלמה רחבה יותר

ב־7 ביולי פתחה ארה״ב בגל תקיפות חדש נגד איראן, לאחר שטענה כי טהראן תקפה שלוש ספינות מסחריות במצר הורמוז. CENTCOM מסר כי פגע ביותר מ־80 יעדים באמצעות חימוש מדויק . במקביל, וושינגטון ביטלה את האפשרות של איראן למכור נפט גולמי בשוק העולמי באופן גלוי .

ב־8 ביולי אמר הנשיא דונלד טראמפ כי הסכם הפסקת אש זמני, שאמור היה להימשך שלושה שבועות, ״הסתיים״, ואיים כי איראן ״תשלם את המחיר״ בשל הקיפאון במשא ומתן . באותו יום הודיע הצבא האמריקני על יום תקיפות שני נגד יעדים באיראן .

בתגובה, משמרות המהפכה דיווחו על תקיפות משולבות של חיל הים והזרוע האווירית נגד אתרים אמריקניים בבחריין ובכווית. לפי טענת משמרות המהפכה, הותקפו 85 אתרים צבאיים אמריקניים . בין האזורים שהוזכרו היה ג׳ופייר במנאמה, שבו נמצא בסיס התומך בצי החמישי של ארה״ב .

מה הקשר בין האיום הגרעיני למערכה במפרץ?

מבחינת המחנה הניצי באיראן, כל תקיפה נגד מתקנים איראניים מחזקת את הטענה שה־NPT אינה מספקת למדינה הגנה אמיתית. מכאן נוצר חיבור בין שלושה מסלולים:

1. המסלול המדיני והמשפטי: הצעת החוק בפרלמנט והצהרותיו של רזאאי נועדו לבחון הסרה של המגבלות המשפטיות הקשורות למחויבויותיה הגרעיניות של איראן .
2. המסלול הצבאי: התקיפות האיראניות נגד נכסים אמריקניים במפרץ נועדו לשמש תגובה מיידית ולשדר כי לתקיפות נגד איראן יהיו מחירים אזוריים.
3. המסר האסטרטגי: איראן מאותתת כי פגיעה בשטחה או במתקני הגרעין שלה עלולה להוביל לא רק להרחבת העימות הצבאי, אלא גם לשינוי עמוק ביחס להתחייבויותיה בתחום אי־ההפצה.

הדיפלומטיה נשחקת — והורמוז במרכז

ההסלמה פגעה במאמצים ליישם את מזכר ההבנות מ־18 ביוני. לאחר חילופי התקיפות איימה איראן ב״עצירה מוחלטת״ של המשא ומתן . במקביל, המצר — נתיב מרכזי להובלת אנרגיה וסחורות — הפך לזירת עימות לאחר תקיפות נגד כלי שיט מסחריים.

האירועים התרחשו במקביל לדיונים בנאט״ו באנקרה, אך המקורות הזמינים אינם מפרטים את סדר היום של הדיונים או קובעים קשר ישיר בין פסגת נאט״ו לבין התקיפות. התמונה הרחבה יותר ברורה: ככל שההבנות קרסו והתקיפות התרחבו, כך התחזק באיראן הוויכוח בשאלה אם להישאר במסגרת האמנה — או להשתמש בפרישה ממנה כאיום אסטרטגי חדש.

בשלב זה, איום הפרישה הוא עדיין אפשרות שנבחנת ולא מהלך שהושלם. אולם עצם חיבורו למתקפות על מתקני הגרעין, לעימות סביב מצר הורמוז ולקריאות לשינוי הדוקטרינה הגרעינית הופך אותו לאחד המוקדים המסוכנים ביותר במשבר האמריקני־איראני של 2026.

המסר של רזאאי השתלב בקידום הצעת חוק מזורזת שהגיש חבר הפרלמנט מאלק שאריאתי. ההצעה, שכותרתה ״תמיכה בזכויות הגרעין של העם האיראני״, כוללת שלושה מרכיבים עיקריים: פרישה רשמית מה־NPT, ביטול חוק המסדיר את התחייבויותיה של איראן במסגרת הסכם הגרעין, ותמיכה במסגרת בינלאומית חדשה לשיתוף פעולה בטכנולוגיה גרעינית למטרות שלום .

האם מדובר בשינוי בדוקטרינה הגרעינית?

במקביל להצעת החוק, דיווח רויטרס ב־26 במרץ כי גורמים ניציים באיראן מגבירים את הקריאות לשנות את הדוקטרינה הגרעינית של המדינה כדי להשיב לה יכולת הרתעה. לפי הדיווח, שינוי כזה עשוי להתפרש כמעבר לחתירה לפיתוח נשק גרעיני .

עם זאת, ההצהרות הרשמיות מאיראן הדגישו כי המדינה לא ביקשה בעבר ולא תבקש בעתיד להשיג נשק גרעיני . לכן, נכון יותר לתאר את ההתפתחויות כוויכוח פוליטי ואסטרטגי על שינוי אפשרי במדיניות — ולא כהודעה שאיראן כבר החליטה לייצר פצצה.

עד יוני 2026 אישרו לפחות ארבע הצהרות רשמיות באיראן כי האפשרות לפרוש מהאמנה נמצאת בבחינה פעילה. במקביל, האגודה לבקרת נשק אישרה כי הצעת החוק בנושא הוגשה בפרלמנט . הפרישה עצמה עדיין לא הוכרזה כמהלך שהושלם.

כך התפתחה ההסלמה הצבאית

האיום בפרישה מהאמנה לא נולד בחלל ריק. הוא התפתח לצד מעגל תקיפות ותגובות נגד בין ארה״ב לאיראן, שהתרחב אל בסיסים אמריקניים במדינות המפרץ ואל נתיבי השיט במצר הורמוז.

סוף יוני: חילופי תקיפות

בסוף יוני דיווח פיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) על תקיפות נגד תשתיות צבאיות איראניות, ובהן מערכות מעקב, תקשורת והגנה אווירית. משמרות המהפכה האיראניים טענו בתגובה כי השמידו שמונה נכסים צבאיים אמריקניים בתקיפות נגד אתרים בכווית ובבחריין .

ב־27 ביוני תקפה ארה״ב יעדים באיראן, בתגובה אמריקנית למתקפת רחפן על ספינת משא או מכלית באזור מצר הורמוז. משמרות המהפכה מסרו כי תקפו כמה אתרים של ״הצבא האמריקני הטרוריסטי באזור״ .

7–9 ביולי: הסלמה רחבה יותר

ב־7 ביולי פתחה ארה״ב בגל תקיפות חדש נגד איראן, לאחר שטענה כי טהראן תקפה שלוש ספינות מסחריות במצר הורמוז. CENTCOM מסר כי פגע ביותר מ־80 יעדים באמצעות חימוש מדויק . במקביל, וושינגטון ביטלה את האפשרות של איראן למכור נפט גולמי בשוק העולמי באופן גלוי .

ב־8 ביולי אמר הנשיא דונלד טראמפ כי הסכם הפסקת אש זמני, שאמור היה להימשך שלושה שבועות, ״הסתיים״, ואיים כי איראן ״תשלם את המחיר״ בשל הקיפאון במשא ומתן . באותו יום הודיע הצבא האמריקני על יום תקיפות שני נגד יעדים באיראן .

בתגובה, משמרות המהפכה דיווחו על תקיפות משולבות של חיל הים והזרוע האווירית נגד אתרים אמריקניים בבחריין ובכווית. לפי טענת משמרות המהפכה, הותקפו 85 אתרים צבאיים אמריקניים . בין האזורים שהוזכרו היה ג׳ופייר במנאמה, שבו נמצא בסיס התומך בצי החמישי של ארה״ב .

מה הקשר בין האיום הגרעיני למערכה במפרץ?

מבחינת המחנה הניצי באיראן, כל תקיפה נגד מתקנים איראניים מחזקת את הטענה שה־NPT אינה מספקת למדינה הגנה אמיתית. מכאן נוצר חיבור בין שלושה מסלולים:

1. המסלול המדיני והמשפטי: הצעת החוק בפרלמנט והצהרותיו של רזאאי נועדו לבחון הסרה של המגבלות המשפטיות הקשורות למחויבויותיה הגרעיניות של איראן .
2. המסלול הצבאי: התקיפות האיראניות נגד נכסים אמריקניים במפרץ נועדו לשמש תגובה מיידית ולשדר כי לתקיפות נגד איראן יהיו מחירים אזוריים.
3. המסר האסטרטגי: איראן מאותתת כי פגיעה בשטחה או במתקני הגרעין שלה עלולה להוביל לא רק להרחבת העימות הצבאי, אלא גם לשינוי עמוק ביחס להתחייבויותיה בתחום אי־ההפצה.

הדיפלומטיה נשחקת — והורמוז במרכז

ההסלמה פגעה במאמצים ליישם את מזכר ההבנות מ־18 ביוני. לאחר חילופי התקיפות איימה איראן ב״עצירה מוחלטת״ של המשא ומתן . במקביל, המצר — נתיב מרכזי להובלת אנרגיה וסחורות — הפך לזירת עימות לאחר תקיפות נגד כלי שיט מסחריים.

האירועים התרחשו במקביל לדיונים בנאט״ו באנקרה, אך המקורות הזמינים אינם מפרטים את סדר היום של הדיונים או קובעים קשר ישיר בין פסגת נאט״ו לבין התקיפות. התמונה הרחבה יותר ברורה: ככל שההבנות קרסו והתקיפות התרחבו, כך התחזק באיראן הוויכוח בשאלה אם להישאר במסגרת האמנה — או להשתמש בפרישה ממנה כאיום אסטרטגי חדש.

בשלב זה, איום הפרישה הוא עדיין אפשרות שנבחנת ולא מהלך שהושלם. אולם עצם חיבורו למתקפות על מתקני הגרעין, לעימות סביב מצר הורמוז ולקריאות לשינוי הדוקטרינה הגרעינית הופך אותו לאחד המוקדים המסוכנים ביותר במשבר האמריקני־איראני של 2026.