האצת תוכניות ההרחבה של ADNOC

• דחיפה להשקעות של 55 מיליארד דולר: ADNOC האיצה את תוכניותיה להעניק חוזים בשווי של עד 55 מיליארד דולר בפרויקטים לצמיחה וייצור לאחר הפרישה מאופ״ק .
• יעד כושר ייצור של 5 מיליון חביות ביום: מנכ״ל חטיבת upstream של ADNOC כינה את הפרישה ״החלטה ריבונית״ שהתקבלה לטובת האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של המדינה, ו-ADNOC שואפת לכושר ייצור נפט של 5 מיליון חביות ביום .
• תחזית IEA מעל 5 מיליון חביות ביום: סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה כי תפוקת הנפט של איחוד האמירויות תחצה את רף 5 מיליון החביות ביום בשנה הבאה, כחלק מהמאמץ להגביר את הייצור לאחר הפרישה מאופ״ק .
• פרויקטים בסגנון פצלי שמן: ADNOC צפויה לקדם פרויקטים של נפט וגז לא-קונבנציונליים (בסגנון פצלי שמן) שהיו בעבר תחת אילוצי מכסות אופ״ק .

רקע היסטורי: חיכוך עם ערב הסעודית על רקע מכסות

• סכסוך ממושך על מכסות הייצור: איחוד האמירויות הייתה מתוסכלת שנים רבות ממכסת הבסיס שלה באופ״ק+, אשר אילצה אותה להשאיר כושר ייצור עודף של כמיליון חביות ביום ללא שימוש, בעוד ש-ADNOC השקיעה רבות בהרחבה .
• איחוד האמירויות הייתה חברת אופ״ק היחידה מלבד ערב הסעודית עם כושר ייצור עודף משמעותי שיכול היה לשמש להקלה על מחירי הנפט, אך הייתה מוגבלת על ידי מכסות שהגבילו את הייצור ל-3–3.5 מיליון חביות ביום .
• פרישה חד-צדדית: איחוד האמירויות לא התייעצה עם ערב הסעודית או כל חברה אחרת לפני ההכרזה ב-28 באפריל, וסיימה 59 שנות חברות במה שתואר כ״שיחת טלפון אחת״ .
• מתח תת-קרקעי: תפיסת איחוד האמירויות הייתה שהיא ״צמחה״ מתוך אופ״ק — היא כבר לא נזקקה למסגרת הארגון וחשה שהאינטרסים הלאומיים שלה משרתים טוב יותר באופן עצמאי .

תגובת אופ״ק+ ולחץ שוק

• העלאת מכסה סמלית: ב-3 במאי, שבע מדינות מאופ״ק+ (ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג׳יריה ועומאן) הסכימו על העלאת מכסה סמלית של 188,000 חביות ביום ליוני — הפגישה הראשונה של הקבוצה ללא איחוד האמירויות, שנועדה להפגין המשכיות .
• החלשת כוח המינוף של הקרטל: פרישת איחוד האמירויות הסירה כ-3.5 מיליון חביות ביום ממכסת הבסיס של הברית והפחיתה את השפעת אופ״ק על אספקת הנפט והתמחור העולמית . עם זאת, מומחים העריכו כי החברות הנותרות ישמרו ככל הנראה על לכידות .
• לחץ כלפי מטה על המחירים: עם איחוד האמירויות ללא אילוצים השואבת ברמות כמעט שיא, התחרות בין יצרניות המפרץ התגברה, והוסיפה להיצע העולמי והפעילה לחץ כלפי מטה על המחירים — דינמיקה שהוגברה עוד יותר על ידי איומי הפרישה של עיראק .

השלכות רחבות: סיכון לפרישות נוספות

• עיראק מאיימת לפרוש: עיראק — יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ״ק — סימנה בסוף יוני כי היא עלולה לעזוב את הקרטל אם לא תקבל מכסת ייצור גבוהה יותר, בעקבות פרישת איחוד האמירויות . פרישה עיראקית תסיר את יצרנית הנפט הגולמי השישית בגודלה בעולם ותותיר את ערב הסעודית ״מבודדת יותר ויותר״ כאוכפת של אופ״ק .
• כווית, קזחסטן ומדינות אחרות בעלות כושר ייצור עודף מתמודדות עם לחצים דומים, כשאנליסטים מציינים כי אופ״ק+ עשויה ״להתפתח מקרטל ממושמע למשהו הרבה יותר רופף״ .
• תקדים פרישות קודמות: פרישת איחוד האמירויות היא הפרישה הרביעית מאופ״ק+ בשנים האחרונות, לאחר אנגולה, אקוודור וקטאר . אך איחוד האמירויות היא בהחלט היצרנית הגדולה ביותר שעזבה אי פעם.
• אין אישור לאפקט דומינו מיידי: בעוד שמומחים סבורים כי אופ״ק+ תחזיק מעמד לעת עתה , האיום העיראקי הוא הסימן הקונקרטי ביותר לכך שפרישת איחוד האמירויות עלולה לעורר התפוררות רחבה יותר אם החברות הנותרות לא יקבלו ויתורים על מכסות .

לסיכום, פרישת איחוד האמירויות אומתה במהירות על ידי ייצור ויצוא שיאים, פתחה עשרות מיליארדי דולרים בהשקעות של ADNOC, החלישה את משמעת אופ״ק+, ועודדה חברות אחרות — ובראשן עיראק — לאיים בפרישה דומה, תוך שהיא מעמידה את לכידות הקרטל תחת הלחץ החמור ביותר מזה עשורים.

האצת תוכניות ההרחבה של ADNOC

• דחיפה להשקעות של 55 מיליארד דולר: ADNOC האיצה את תוכניותיה להעניק חוזים בשווי של עד 55 מיליארד דולר בפרויקטים לצמיחה וייצור לאחר הפרישה מאופ״ק .
• יעד כושר ייצור של 5 מיליון חביות ביום: מנכ״ל חטיבת upstream של ADNOC כינה את הפרישה ״החלטה ריבונית״ שהתקבלה לטובת האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של המדינה, ו-ADNOC שואפת לכושר ייצור נפט של 5 מיליון חביות ביום .
• תחזית IEA מעל 5 מיליון חביות ביום: סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) צופה כי תפוקת הנפט של איחוד האמירויות תחצה את רף 5 מיליון החביות ביום בשנה הבאה, כחלק מהמאמץ להגביר את הייצור לאחר הפרישה מאופ״ק .
• פרויקטים בסגנון פצלי שמן: ADNOC צפויה לקדם פרויקטים של נפט וגז לא-קונבנציונליים (בסגנון פצלי שמן) שהיו בעבר תחת אילוצי מכסות אופ״ק .

רקע היסטורי: חיכוך עם ערב הסעודית על רקע מכסות

• סכסוך ממושך על מכסות הייצור: איחוד האמירויות הייתה מתוסכלת שנים רבות ממכסת הבסיס שלה באופ״ק+, אשר אילצה אותה להשאיר כושר ייצור עודף של כמיליון חביות ביום ללא שימוש, בעוד ש-ADNOC השקיעה רבות בהרחבה .
• איחוד האמירויות הייתה חברת אופ״ק היחידה מלבד ערב הסעודית עם כושר ייצור עודף משמעותי שיכול היה לשמש להקלה על מחירי הנפט, אך הייתה מוגבלת על ידי מכסות שהגבילו את הייצור ל-3–3.5 מיליון חביות ביום .
• פרישה חד-צדדית: איחוד האמירויות לא התייעצה עם ערב הסעודית או כל חברה אחרת לפני ההכרזה ב-28 באפריל, וסיימה 59 שנות חברות במה שתואר כ״שיחת טלפון אחת״ .
• מתח תת-קרקעי: תפיסת איחוד האמירויות הייתה שהיא ״צמחה״ מתוך אופ״ק — היא כבר לא נזקקה למסגרת הארגון וחשה שהאינטרסים הלאומיים שלה משרתים טוב יותר באופן עצמאי .

תגובת אופ״ק+ ולחץ שוק

• העלאת מכסה סמלית: ב-3 במאי, שבע מדינות מאופ״ק+ (ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג׳יריה ועומאן) הסכימו על העלאת מכסה סמלית של 188,000 חביות ביום ליוני — הפגישה הראשונה של הקבוצה ללא איחוד האמירויות, שנועדה להפגין המשכיות .
• החלשת כוח המינוף של הקרטל: פרישת איחוד האמירויות הסירה כ-3.5 מיליון חביות ביום ממכסת הבסיס של הברית והפחיתה את השפעת אופ״ק על אספקת הנפט והתמחור העולמית . עם זאת, מומחים העריכו כי החברות הנותרות ישמרו ככל הנראה על לכידות .
• לחץ כלפי מטה על המחירים: עם איחוד האמירויות ללא אילוצים השואבת ברמות כמעט שיא, התחרות בין יצרניות המפרץ התגברה, והוסיפה להיצע העולמי והפעילה לחץ כלפי מטה על המחירים — דינמיקה שהוגברה עוד יותר על ידי איומי הפרישה של עיראק .

השלכות רחבות: סיכון לפרישות נוספות

• עיראק מאיימת לפרוש: עיראק — יצרנית הנפט השנייה בגודלה באופ״ק — סימנה בסוף יוני כי היא עלולה לעזוב את הקרטל אם לא תקבל מכסת ייצור גבוהה יותר, בעקבות פרישת איחוד האמירויות . פרישה עיראקית תסיר את יצרנית הנפט הגולמי השישית בגודלה בעולם ותותיר את ערב הסעודית ״מבודדת יותר ויותר״ כאוכפת של אופ״ק .
• כווית, קזחסטן ומדינות אחרות בעלות כושר ייצור עודף מתמודדות עם לחצים דומים, כשאנליסטים מציינים כי אופ״ק+ עשויה ״להתפתח מקרטל ממושמע למשהו הרבה יותר רופף״ .
• תקדים פרישות קודמות: פרישת איחוד האמירויות היא הפרישה הרביעית מאופ״ק+ בשנים האחרונות, לאחר אנגולה, אקוודור וקטאר . אך איחוד האמירויות היא בהחלט היצרנית הגדולה ביותר שעזבה אי פעם.
• אין אישור לאפקט דומינו מיידי: בעוד שמומחים סבורים כי אופ״ק+ תחזיק מעמד לעת עתה , האיום העיראקי הוא הסימן הקונקרטי ביותר לכך שפרישת איחוד האמירויות עלולה לעורר התפוררות רחבה יותר אם החברות הנותרות לא יקבלו ויתורים על מכסות .

לסיכום, פרישת איחוד האמירויות אומתה במהירות על ידי ייצור ויצוא שיאים, פתחה עשרות מיליארדי דולרים בהשקעות של ADNOC, החלישה את משמעת אופ״ק+, ועודדה חברות אחרות — ובראשן עיראק — לאיים בפרישה דומה, תוך שהיא מעמידה את לכידות הקרטל תחת הלחץ החמור ביותר מזה עשורים.