הקו השבר: המחלוקת בין טראמפ, ואנס ונאט"ו על אסטרטגיית אוקראינה

עמדה זו עקבית עם עמדתו ארוכת השנים של ואנס. הוא התנגד שוב ושוב לסיוע צבאי אמריקאי נוסף לאוקראינה, חסם את חברותה בנאט"ו, וקרא להקמת "אזור מפורז" שיקפיא את הסכסוך לאורך קווי החזית הנוכחיים. בהצהרות קודמות, ואנס התעקש שאירופה חייבת לספק את "חלק הארי" של הערבויות הביטחוניות לאחר המלחמה, ואותת שארה"ב לא תתחייב להצבת כוחות לאכיפת כל הסכם שלום.

בעלות ברית אירופיות: תומכות בתקיפות עומק ברוסיה

מנהיגי אירופה בפסגת אנקרה הביעו תמיכה במערכה האחרונה של אוקראינה של תקיפות עומק בשטח רוסיה באמצעות כטב"מים וטילים ארוכי טווח – אסטרטגיה שפגעה בבתי זיקוק, מתקנים צבאיים ותשתיות במוסקבה ובסביבתה. בעלות הברית רואות ביכולת של אוקראינה לפגוע באדמת רוסיה הכרח צבאי לגיטימי לשחיקת יכולת הלחימה הרוסית.

סדר היום של פסגת נאט"ו כולל שלוש עדיפויות מרכזיות שהציב מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה: הגדלת ההשקעה הביטחונית של בעלות הברית, חיזוק חלוקת הנטל הטרנסאטלנטית, ושליחת איתות תמיכה מתמשכת לאוקראינה – בניגוד ישיר ללחץ מצד ממשל טראמפ לצמצם את המחויבות האמריקאית.

המתיחות הרחבה יותר בפסגת אנקרה

המחלוקת על אוקראינה היא רק פן אחד של קרע טרנסאטלנטי עמוק יותר. הנשיא טראמפ מגיע לפסגה כשהוא לוחץ על בעלות הברית להתחייב ל-5% מהתמ"ג להוצאות ביטחוניות, והטיל ספק בערבות ההדדית של נאט"ו לאחר שבעלות הברית סירבו לגבות את פעולותיו הצבאיות נגד איראן. טראמפ כינה את היחסים עם נאט"ו "מגוחכים" ו"חד-צדדיים", וממשלו שוקל צעדי ענישה נגד בעלות ברית אירופיות שאינן עומדות ביעדי ההוצאה.

הקרע העמיק עד כדי כך שנאט"ו שוקלת לשים קץ למסורת הפסגות השנתיות כדי להימנע מעימותים חוזרים עם טראמפ. קרנגי אנדאומנט מתארת "התאמה מבנית" ככל שבעלות ברית אירופיות עוברות לתכנון ברית בהובלה אירופית עם פחות תלות בוושינגטון.

רקע: תקיפות רוסיות מתגברות על קייב

רוסיה שיגרה גל עצום של 570 טילים וכטב"מים לעבר אוקראינה בליל 1-2 ביולי, והרגה לפחות 27 בני אדם ופצעה 91, כשקייב היא היעד המרכזי. ב-5-6 ביולי, מטח שני פגע ברובע ההיסטורי פודיל בקייב, הרג לפחות 22 בני אדם וחשף פערים הולכים וגדלים במערכות ההגנה האווירית של אוקראינה. רוסיה הצהירה במפורש כי תמשיך "להגביר את הלחץ" על אוקראינה, והציגה את התקיפות כמענה לתקיפות אוקראיניות בשטחה.

ההתקפות הללו מגיעות מיד לפני פסגת אנקרה, ומציבות את מחסור בהגנה האווירית באוקראינה ואת הצורך בתמיכה מערבית נוספת בראש סדר היום – בעוד שממשל טראמפ דוחף לכיוון ההפוך של ריסון.

קו השבר היסודי

ניתן לסכם את המחלוקת בארבעה ממדים מרכזיים:

• אסטרטגיה צבאית: עמדת טראמפ-ואנס מעדיפה עמדה הגנתית, החזקת קו ומשא ומתן. בעלות ברית אירופיות מעדיפות תקיפות עומק לתוך רוסיה.
• סיוע צבאי: ארה"ב תחת טראמפ מתנגדת למימון נוסף, ואנס הכריז "נגמר לנו העסק של מלחמת אוקראינה". בעלות ברית אירופיות רוצות להמשיך ולהגדיל את התמיכה, כולל נשק ארוך טווח.
• חברות אוקראינה בנאט"ו: ואנס וטראמפ מתנגדים, ומציעים "אזור מפורז" במקום. בעלות ברית אירופיות משאירות את הדלת פתוחה ומקיימות מסלול חברות ארוך טווח.
• חלוקת נטל: ארה"ב מתעקשת שאירופה חייבת לקחת את "חלק הארי" של הערבויות הביטחוניות ולא תתחייב להצבת כוחות. האירופים מגדילים הוצאות אך עדיין רחוקים מדרישת 5% של טראמפ.

השאלה המרכזית היא האם יש לקפיא את המלחמה באמצעות משא ומתן (עמדת טראמפ-ואנס) או לנהל אותה מעמדת כוח אוקראינית הכוללת תקיפות חוצות גבולות (עמדת נאט"ו האירופית) – כל זאת בעוד תקיפות הטילים הרוסיות על ערים אוקראיניות ממשיכות להתעצם.