הנשיא זלנסקי נסע לפסגת נאט"ו באנקרה (7–8 ביולי 2026) מיד לאחר המתקפה, כשהוא נושא עמו מספר דרישות דחופות:
1. אספקה מיידית של סוללות פטריוט נוספות ומיירטים – זלנסקי פנה ישירות לארה"ב ולבעלות ברית אירופיות בבקשה לספק סוללות פטריוט נוספות ואת מיירטי ה-PAC-3 הדרושים כדי לעצור טילים בליסטיים. הוא הצהיר כי "אספקה בלתי מספקת" של מיירטים אמריקאים מותירה את קייב חסרת הגנה מפני תקיפות בליסטיות .
2. הסכם חילופי טילים עם גרמניה – אוקראינה הציעה עסקה שבמסגרתה גרמניה תספק את מלאי טילי הפטריוט שברשותה כעת, בתמורה לייצור עתידי של מיירטים בתעשייה הביטחונית האוקראינית. ההסכם דרש החלטה מגרמניה במהלך הפסגה .
3. הקמת "קואליציה נגד טילים בליסטיים" – זלנסקי קרא לנאט"ו להקים קואליציה רשמית של מדינות שתפעל לאספקה ולייצור בקנה מידה רחב של מערכות נגד טילים בליסטיים, בטענה שאירופה זקוקה "למערכות נגד טילים בליסטיים במחיר סביר ובייצור המוני כבר היום" .
4. הרחבת הייצור בקרב בעלות הברית – בפסגה לחץ זלנסקי על בעלות הברית להאיץ את הייצור התעשייתי של טילים מיירטים, וכינה את המצב "אבסורדי" משום שהייצור לא הוגדל לרמה הדרושה להגנה על חיי אזרחים בעידן המודרני .
5. הפיכת ההגנה האווירית לתוצאה מרכזית של הפסגה – לפני ובמהלך הפסגה התעקש זלנסקי כי התחייבויות קונקרטיות בנושא ההגנה האווירית חייבות להיות אחת התוצאות המרכזיות של ההתכנסות באנקרה, באומרו: "זו – הגנה אווירית – חייבת להיות אחת התוצאות המרכזיות אם הברית עוד משמעותית משהו עבור בעלות בריתה" .