שש סיבות לקריסת פרמיית המלחמה של הנפט הסעודי בתוך חודש

1. מצר הורמוז נפתח מחדש — אך באופן חלקי

הגורם המרכזי היה התאוששות התנועה הימית במצר הורמוז, נתיב המעבר החיוני לנפט מהמפרץ הפרסי. לפני פרוץ המלחמה ב-28 בפברואר עברו במצר כ-90–110 כלי שיט ביום. בשיא השיבושים צנחה התנועה ביותר מ-90% ^R.

לאחר הסכם הפסקת האש בין ארצות הברית לאיראן באמצע יוני החלו המכליות לחזור בהדרגה. בשבוע שלאחר ההכרזה על הפסקת האש נרשמו 125 מעברים בין 15 ל-21 ביוני — הנתון השבועי הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה ^C. עד סוף יוני עברו במצר יותר מ-20 מכליות שנשאו יחד כ-35 מיליון חביות נפט, והיצוא מהמפרץ הפרסי התאושש לכ-75% מהרמה שלפני המלחמה ^P.

גם היצוא הסעודי גדל במהירות: סעודיה העבירה דרך הורמוז כ-34 מיליון חביות בין 17 ביוני לתחילת יולי, יותר מפי שניים מ-15 מיליון החביות שהעבירה בין מרץ ל-17 ביוני ^C. לפי Reuters, העלייה במשלוחים החלישה את עקומת מחירי ברנט ותרמה להיווצרות עודף היצע מיידי ^R.

הפתיחה לא הייתה מלאה או נטולת סיכון. הדיווחים תיארו את המצר כנתיב שעדיין ניווטו בו באופן חלקי, בעוד שהמתיחות הפוליטית והביטחונית נמשכה ^RC. אבל מבחינת השוק, עצם החזרה של מכליות רבות למסלול הספיקה כדי להפחית את פרמיית הסיכון.

2. ההעמסות בנמל רס תנורה חודשו לאחר כמעט ארבעה חודשים

בסוף יוני חידשה ארמקו את העמסת הנפט בנמל רס תנורה, לאחר הפסקה של כמעט ארבעה חודשים. שתי מכליות ענק מסוג VLCC — שכל אחת מהן מסוגלת לשאת עד כ-2 מיליון חביות — העמיסו נפט בנמל, בעוד מכלית נוספת המתינה בסמוך ^R.

החזרה של יכולת היצוא הסעודית לשטח הפחיתה את צוואר הבקבוק שהזין את תמחור המחסור בתקופת העימות. באותו יום הגיעו גם העמסות הנפט דרך מצר הורמוז לרמתן הגבוהה ביותר מאז תחילת המלחמה ^R.

3. יבוא הנפט הסיני צנח לשפל של שמונה שנים

במקביל להתאוששות ההיצע, נחלש אחד ממנועי הביקוש החשובים בעולם. יבוא הנפט הגולמי של סין ירד במאי 2026 ל-7.79 מיליון חביות ביום — הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2017 ^B. מדובר בכ-33% פחות מהממוצע השנתי של 11.6 מיליון חביות ביום שנרשם בסין ב-2025 ^RB.

בתי הזיקוק הסיניים הפחיתו את התפוקה בכמעט 20% לעומת הרמות שלפני המלחמה, לכ-8.4 מיליון חביות ביום, בין היתר באמצעות הקדמת עבודות תחזוקה וצמצום עיבוד הדלקים ^R. במילים אחרות, השוק איבד ביקוש בהיקף משמעותי: כ-3 מיליון חביות ביום, לפי אחת ההערכות — כמות המקבילה בקירוב לצריכת הנפט המשולבת של איטליה וצרפת ^L.

JPMorgan העריך כי יותר ממחצית מהירידה בביקוש הסיני מאז תחילת המלחמה עשויה להיות זמנית, אך צפה התאוששות ביבוא רק מאוגוסט ^C. לכן השוק התמודד ביוני עם חלון זמן שבו ההיצע התאושש, בעוד שהקונה הגדול באסיה עדיין לא חזר במלוא כוחו.

4. ההיצע הפיזי לאסיה השתפר

הגידול במשלוחים מהמזרח התיכון, יחד עם העלייה בתנועת המכליות דרך הורמוז וחידוש ההעמסות ברס תנורה, שיפרו את זמינות הנפט בפועל עבור בתי הזיקוק באסיה.

בסוף יוני דיווח Reuters כי שוק הנפט הפיזי נחלש על רקע העלייה באספקה מהמזרח התיכון. מצב זה הוביל את הסוחרים והזיקוקיות לצפות לקיצוץ חד במחירי המכירה הרשמיים של סעודיה למטעני אוגוסט ^R.

חשוב להבחין בין זמינות פיזית לבין מכסות ייצור. במקורות שסופקו אין אימות עצמאי לכך שהגדלת מכסות אוגוסט של OPEC+ הפכה כולה לייצור ולמשלוחים בפועל. מה שכן נתמך הוא שהאספקה מהמזרח התיכון והזרימה דרך הורמוז השתפרו, ולכן הלחץ על מחירי הנפט הסעודי גדל ^RR.

5. מחירי הנפט ירדו כשהפרמיה הביטחונית התפוגגה

גם מחיר הנפט העולמי חזר לרמות שקדמו למלחמה. חוזה ברנט נסגר ב-29 ביוני במחיר של 71.99 דולר לחבית — רמה שנראתה לאחרונה ביום שלפני פרוץ הלחימה בסוף פברואר ^P. ב-6 ביולי ירד ברנט ל-71.51 דולר, בעוד שמחיר WTI נסחר מתחת ל-69 דולר ^TT.

ב-26 ביוני ירד הנפט בכ-2% לאחר חידוש המשלוחים דרך הורמוז, אף שהסיכונים הביטחוניים לא נעלמו לחלוטין ^R. ירידת מחירי הסמן השפיעה ישירות על הציפיות למחירי המכירה הרשמיים של ארמקו לחודש הבא: כאשר הנפט הזמין מיד נעשה פחות נדיר, קטן גם הסכום שבתי הזיקוק מוכנים לשלם מעל מדד האזור.

6. עקומת ברנט עברה לקונטנגו

הסימן הטכני החד ביותר לשינוי היה במבנה החוזים העתידיים. לראשונה ב-2026, המרווח של שישה חודשים בברנט עבר להנחה: מחיר החוזה הקרוב ירד מתחת למחירי החוזים למסירה עד שישה חודשים קדימה ^R.

ב-3 ביולי נסחר חוזה ברנט לחודש הקרוב, ספטמבר, מתחת לכל אחד מחמשת החוזים הבאים ^R. מצב כזה מכונה קונטנגו — מבנה שבו הנפט למסירה מיידית זול יותר מהנפט למסירה עתידית — ולעיתים הוא מצביע על היצע זמין, ביקוש חלש או צורך לאחסן עודפי חביות.

זה היה היפוך של מבנה ה-בקווארדיישן שאפיין את שיא המלחמה, כאשר החוזה הקרוב היה יקר משמעותית מהחוזים המאוחרים. בסוף אפריל נסחר חוזה ברנט ליוני 2026 ביותר מ-108 דולר לחבית ^C. המעבר לקונטנגו אותת שהשוק כבר אינו מתמחר מחסור מיידי, אלא אספקה מספקת בטווח הקרוב.

איך שש התנועות התחברו

עד תחילת יוני עדיין גבתה ארמקו פרמיה של 9.50 דולר לחבית עבור Arab Light באסיה, גם לאחר קיצוץ של 6 דולר במחיר יולי ^BI. במאי הגיעה הפרמיה, לפי הדיווחים, ל-19.50 דולר מעל מדד עומאן/דובאי ^Y. בתוך חודש אחד התחלף הסיפור: נתיבי השיט נפתחו חלקית, יכולת היצוא חזרה, הקונה הסיני האט, ומחירי הסמן איבדו גובה.

השורה התחתונה

הקיצוץ של ארמקו אינו תוצאה של גורם יחיד. הוא משקף תמחור מחדש של כל שרשרת האספקה: מהמעבר הימי במצר הורמוז, דרך הטעינה בנמל הסעודי, ועד הביקוש בבתי הזיקוק הסיניים ומבנה החוזים העתידיים בלונדון.

הדיווחים מ-6 ביולי מצביעים על קיצוץ בפועל של 11 דולר ועל מעבר להנחה של 1.50 דולר מול מדד דובאי/עומאן ^BTTC. עם זאת, חשוב לציין כי סקר Reuters שפורסם ב-26 ביוני, לפני פרסום המחיר הרשמי, צפה קיצוץ מתון יותר של 6.50–8 דולר ^R. הפער בין התחזית לתוצאה ממחיש עד כמה מהר השתנה מאזן ההיצע והביקוש בסוף יוני ובתחילת יולי.