ב-3 במרץ 2026 אותתה ה-IEA כי היא מוכנה לייצב את השווקים, וציינה כי למדינות החברות יש מאגרי חירום של למעלה ממיליארד חביות . ב-11 במרץ 2026 יזמה הסוכנות את שחרור מאגרי הנפט הלאומיים הגדול בהיסטוריה: כל 32 המדינות החברות הסכימו פה אחד להקצות כ-400 מיליון חביות מהעתודות האסטרטגיות, פי שניים משחרור החירום הקודם הגדול ביותר
. למרות ההיקף ההיסטורי, העולם הצליח לספוג את אובדן האספקה ב"קלות מפתיעה", בעיקר משום שהזעזוע גרם גם להרס עצום בביקוש עקב האטה כלכלית
.
ב-17 ביוני 2026 חתמו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן על מזכר הבנות בן 14 סעיפים, המכונה "הסכם איסלמבאד" (איסלמבאד Memorandum of Understanding), לסיום הלחימה . ההסכם כלל הפסקת אש מיידית בכל החזיתות (כולל לבנון), הסרת המצור הימי האמריקאי תוך 30 יום, ופתיחה מחדש של מצר הורמוז לתנועה חופשית ללא אגרות למשך 60 יום לפחות
. אולם, ההסכם דחה במפורש את הסוגיות הקשות ביותר: מגבלות העשרת האורניום של איראן, מנגנוני הפיקוח של סבא"א, והסטטוס הסופי של תוכנית הגרעין האיראנית
. נקבע חלון של 60 יום (בר הארכה) למשא ומתן על הסכם קבע. נכון לתחילת יולי 2026, השיחות המעקביות בדוחא לא הראו התקדמות ברורה, והנשיא האמריקאי איים כי ארה"ב תוכל "לחזור להטיל פצצות" אם לא יושג הסכם סופי
.
מאגרי הנפט האסטרטגיים התרוקנו במידה ניכרת לאחר השחרורים המסיביים; החיץ העולמי שבלם את הזעזוע נעלם למעשה . מילוי המאגרים ייקח שנים, והסכם שלום ארוך טווח נותר חמקמק
. מדינות פגיעות החלו במרוץ עולמי לבניית מאגרי נפט וגז מקומיים חדשים, מהלך שעלול להביא לביקוש נוסף של כחצי מיליארד חביות בשוק, ולמעשה לצמצם עוד יותר את ההיצע בשלב ההתאוששות
. מחירי הנפט צנחו משיאי המשבר בגלל ירידה בביקוש, אך הכרית המבנית שהגנה על השווקים כילתה עצמה, והמערכת נותרה חשופה להפרעה עתידית
.