הטילים והכטב״מים גרמו לשריפות ולנזק נרחב ברחבי הבירה. בניין מגורים ברובע פודיל בקייב נפגע באופן חלקי, ובקטע שבין הקומות החמישית לתשיעית קרסה חזית המבנה לאחר פגיעה ישירה, לפי דיווחים מקומיים .
גם בנייני דירות ומבנים נוספים ברחבי העיר נפגעו. המתקפה הקודמת, ב-2 ביולי, הותירה נזק ביותר מ-30 מוקדים בקייב ופגעה ביותר מ-20 בנייני מגורים, לצד תחנת טיפול רפואי, מכון מחקר, מלון ועסקים .
התקיפות פגעו גם בתשתיות אנרגיה. בכמה יישובים נרשמו הפסקות חשמל ומים, וחברות התשתית פעלו לתיקון הנזק ולהשבת השירותים .
האירוע משתלב במערכה רוסית רחבה יותר נגד מערכת החשמל האוקראינית. ב-29 בנובמבר 2025 נותרו יותר מ-600 אלף משקי בית באזור קייב ללא חשמל לאחר מתקפה על תשתיות אנרגיה . גם ב-13 בינואר 2026 דווח על מתקפת טילים וכטב״מים גדולה נוספת נגד רשת החשמל, שבה נעשה שימוש בכמעט 300 כטב״מים וב-25 טילים, לפי הרשויות האוקראיניות .
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הזהיר ביום ראשון כי מידע מודיעיני מצביע על הכנות רוסיות למתקפה גדולה נוספת. האזהרה פורסמה שעות לפני שהמטחים לעבר קייב החלו .
המתקפה ב-6 ביולי הגיעה ארבעה ימים בלבד לאחר התקיפה הקטלנית ביותר על קייב מתחילת 2026, לפי רויטרס. ב-2 ביולי שיגרה רוסיה מאות כטב״מים ועשרות טילים; לפחות 30 בני אדם נהרגו, עשרות נפצעו וכ-130 מבנים ניזוקו . חיל האוויר האוקראיני מסר כי באותה מתקפה שוגרו 74 טילים ו-496 כטב״מים .
פסגת נאט״ו ה-36 נקבעה ל-7–8 ביולי 2026 באנקרה, טורקיה. על פי חומרי ההכנה לפסגה, מנהיגי הברית אמורים לדון בהוצאות ביטחון, בחלוקת הנטל בין המדינות, בהגדלת הייצור הביטחוני ובסיוע המתמשך לאוקראינה .
העיתוי — מתקפה גדולה על בירת אוקראינה ערב הפסגה — נתפס במערב גם כמסר למנהיגי הברית, אף שאין במקורות שהוצגו הוכחה ישירה לכוונה הרוסית . בעקבות התקיפות הוזנקו מטוסי קרב של נאט״ו, ובמקביל פולין הפעילה את מטוסי הקרב שלה ואת מערכות ההגנה האווירית כאמצעי מניעה, בשל פעילות התעופה הרוסית ארוכת-הטווח באזור .
טיוטת ההצהרה שאושרה בידי שגרירי נאט״ו ופורסמה על ידי רויטרס עדיין הייתה טעונה אישור סופי של מנהיגי המדינות. לפי הטיוטה, המדינות החברות צפויות:
כלומר, המתקפה על קייב התרחשה בזמן שבו בעלות בריתה של אוקראינה ניסו להציג חזית מאוחדת ולהפוך את הסיוע הצבאי להתחייבות ארוכת טווח. עם זאת, מדובר בטיוטה — לא בהחלטה סופית שכבר אושרה בידי מנהיגי נאט״ו .
לקראת הפסגה הזהירה פולין מפני אפשרות שרוסיה תנסה לבצע פרובוקציה נגד פולין או נגד חברה אחרת בנאט״ו. שר החוץ הפולני ראדוסלב סיקורסקי אמר כי מטרת הפסגה היא להציג בפני מוסקבה את אחדות המערב, והזהיר מפני ניסיון רוסי לבחון את נחישות הברית .
סיקורסקי גם אמר כי אין לשלול תרחיש שבו רוסיה תביים «מבצע דגל כוזב» — אירוע שיוצג כאילו בוצע בידי גורם אחר — כדי ליצור עילה לפגיעה במדינת נאט״ו . במקביל, לפי דיווחים, ארצות הברית הזהירה את ורשה מפני אפשרות לפרובוקציה רוסית שתכלול תשתיות פולניות, טילים, כטב״מים או חדירה לשטח נאט״ו .
האזהרות הללו לא היו טענה לכך שהמתקפה על קייב עצמה הייתה מבצע דגל כוזב, אלא חלק מהערכת מצב ביטחונית רחבה יותר באזור לקראת הפסגה.
התקיפות על קייב ב-2 וב-6 ביולי הגיעו על רקע עלייה בהיקף התקיפות האוויריות ברחבי אוקראינה. בחודשים הראשונים של 2026 הותקפו שוב ושוב קייב, חרקיב, דניפרו וערים נוספות, ונגרם נזק כבד למבנים ולתשתיות .
במקביל, אוקראינה הגבירה את תקיפות הכטב״מים נגד תעשיית הנפט הרוסית:
התקיפות האוקראיניות נועדו, לפי דיווחים, לפגוע באספקת הדלק לכוחות הרוסיים בחזית ולהחליש את אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של רוסיה .
המתקפה ב-6 ביולי הייתה מטח רוסי רחב של טילים וכטב״מים לעבר קייב וסביבתה, ובכלל זה טילים בליסטיים. היא גרמה למותם של לפחות שמונה בני אדם לפי הדיווחים הראשוניים — ובהמשך דווח על תשעה — פגעה בבנייני מגורים ובתשתיות אנרגיה והובילה להפסקות חשמל ומים בכמה אזורים.
העיתוי, ערב פסגת נאט״ו באנקרה, העניק למתקפה משמעות מדינית וביטחונית רחבה יותר. בעוד פולין וארצות הברית הזהירו מפני אפשרות לפרובוקציות רוסיות נגד חברות נאט״ו, טיוטת הצהרת הפסגה כללה התחייבות לסיוע צבאי של 70 מיליארד אירו לאוקראינה ב-2026 ולסיוע בהיקף דומה ב-2027. במקביל, אוקראינה המשיכה לתקוף את תשתיות הנפט ברוסיה — מהלך שלפי הדיווחים תרם למחסור בדלק במדינה.