ההצהרה האיראנית, שפורסמה על ידי שגרירותה בטורקיה, הוסיפה כי למרות שנות הסנקציות, איראן 'פיתחה וייצרה בהצלחה' ציוד קירור משלה באמצעות טכנולוגיה מקומית .

רקע הסנקציות והגרעין

ההצעה הגיעה בעיצומה של מתיחות גרעינית חריפה. ביולי 2025, צרפת, גרמניה ובריטניה (ה-E3) הזהירו את איראן: או שתחדש את המשא ומתן הגרעיני ותראה התקדמות ממשית עד סוף אוגוסט, או שהן יפעילו את מנגנון ה'סנאפבק' (snapback) כדי להשיב את כל הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם על איראן . שיחות דיפלומטיות בין ה-E3 לאיראן התקיימו ב-25 ביולי באיסטנבול, הפגישה הראשונה מאז התקיפות האוויריות של ארה"ב וישראל על מתקני הגרעין האיראניים בחודש הקודם . שיחות אלה נכשלו בסופו של דבר בהשגת הסכם, וב-28 באוגוסט 2025 הפעיל ה-E3 את הליך ה'סנאפבק' להשבת הסנקציות של האו"ם .

לפיכך, הצעת המזגנים האיראנית נתפסה באופן נרחב כמהלך רטורי נגדי: הדגשת סבלם של האירופאים מגל החום תוך ביקורת על הסנקציות שלטענת איראן מונעות ממנה לסייע. ה-E3 הציע לאיראן 'הארכה חד-פעמית ומוגבלת של מנגנון הסנאפבק' בתמורה לחידוש המשא ומתן הישיר, אך איראן לא קיבלה את התנאים .

היקף משבר גל החום

קיץ 2025 היה מהקטלניים ביותר בהיסטוריה האירופית מבחינת מקרי מוות הקשורים לחום.

• 23 ביוני – 2 ביולי 2025 (10 ימים): ניתוח מהיר של אימפריאל קולג' בלונדון ובית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון העריך כ-2,300 מקרי מוות מחום ב-12 ערים אירופיות. כ-1,500 ממקרי המוות הללו (65%) יוחסו לשינויי אקלים שנגרמו על ידי אדם, כלומר שינויי האקלים כמעט שילשו את מספר הקורבנות .
• קיץ שלם 2025 (יוני–אוגוסט): ניתוח רחב יותר שכיסה 854 ערים אירופיות העריך כ-24,400 מקרי מוות הקשורים לחום, מתוכם כ-16,500 (68%) יוחסו לשינויי אקלים .
• דו"ח קופרניקוס: יולי 2025 היה גל החום השני בחומרתו באירופה מאז ומעולם, שנמשך 25 ימים (7–31 ביולי) והשפיע על חלק ניכר מהיבשת .
• לפחות שמונה הרוגים ישירים דווחו משריפות בר ואירועים הקשורים לחום במהלך העלייה הראשונה של הטמפרטורות בתחילת יולי .

המניין העגום כלל אומדנים של 835 מקרי מוות ברומא, 630 באתונה ו-409 בפריז . החוקרים ציינו שרבים מאלה היו 'מוות שקט' שהתפרש על פני ימים ושבועות, ולעתים קרובות לא נרשם רשמית כקשור לחום .

תגובות פוליטיות

התשומת הלב הציבורית והתקשורתית התגברה על היעדר תשתיות קירור באירופה, והובילה לדיוני מדיניות חדשים על הזכות החברתית לקירור . הנציבות האירופית הכירה במשבר, וקבעה כי 'הערים של אירופה לא תוכננו לחום שהן מקבלות כעת' וציינה שכמעט 75% ממלאי הבניינים אינו יעיל .

מדוע רק 20% מבתי אירופה ממוזגים?

לאירופה יש חדירת מיזוג אוויר נמוכה מאוד בהשוואה לארה"ב ויפן. רק כ-20% ממשקי הבית באירופה ממוזגים, לעומת 90% בארה"ב ויפן . בבריטניה הנתון עומד על 5% בלבד, ובגרמניה על פחות מ-3% . החסמים המבניים העיקריים הם:

• מלאי בניינים מיושן: כמעט 75% מהבניינים באירופה אינם יעילים מבחינה אנרגטית ותוכננו לאקלים קריר יותר — קירות עבים לשימור חום, היעדר בידוד מפני חום וללא תעלות אוויר .
• רגולציה מגבילה: מערך מורכב של כללי חזיתות מבנים, היתרי שימור מורשת, דרישות הסכמת ועד בית, תקנות רעש ודרישות פיקוח ברחבי מדינות האיחוד האירופי יוצר מחסום דה-פקטו להתקנת מזגנים .
• עלויות התקנה ואנרגיה גבוהות: התקנת מערכות מיזוג מרכזיות או מפוצלות (ספליט) היא יקרה, ושיפוץ מבנים ישנים יקר במיוחד. מחירי החשמל במדינות אירופיות רבות גבוהים מאלה שבארה"ב .
• התנגדות תרבותית והיסטורית: מיזוג אוויר נחשב זה מכבר למיותר בצפון אירופה. קיימת התנגדות פוליטית וחברתית, בין השאר בשל חששות סביבתיים לגבי צריכת אנרגיה וחומרי קירור .
• פשרות סביבתיות: כ-99% מציוד הקירור באירופה משתמש בטכנולוגיית דחיסת אדים עם חומרי קירור בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית הגבוה עד פי 10,000 מ-CO₂. זה יוצר 'מעגל קסמים' שבו קירור נוסף מוביל לפליטות נוספות .
• אפקט אי החום העירוני: ערים נבנו מבטון ואספלט הסופגים חום כל היום ומשחררים אותו בלילה, ולרוב הבניינים חסר עיצוב קירור פסיבי כמו הצללה, אוורור טבעי או גגות ירוקים .
• עומס על רשת החשמל והפסקות חשמל: במהלך גל החום ביוני, צרפת רשמה שיאי צריכת חשמל של 25% מעל הממוצע מחוץ לעונה, בעוד איטליה חוותה הפסקות חשמל נרחבות כשהרשתות התמוטטו תחת עומס הביקוש למזגנים .

פסק הדין על הצעת איראן

'הצעת המזגנים' האיראנית מעולם לא מומשה ונחשבת באופן נרחב כמחווה דיפלומטית שנועדה להפעיל לחץ על אירופה בסוגיית הסנקציות. עם הפעלת מנגנון ה'סנאפבק' של הסנקציות ב-28 באוגוסט 2025, האפשרות לייצוא קירור איראני לאירופה הפכה לחסרת משמעות. עם זאת, הפרק הדגיש את המתח הגובר בין צורכי קירור מונעי אקלים לבין המחסומים הפוליטיים והתשתיתיים שמותירים את אירופה לא מוכנה באופן מסוכן לחום קיצוני.

ההצהרה האיראנית, שפורסמה על ידי שגרירותה בטורקיה, הוסיפה כי למרות שנות הסנקציות, איראן 'פיתחה וייצרה בהצלחה' ציוד קירור משלה באמצעות טכנולוגיה מקומית .

רקע הסנקציות והגרעין

ההצעה הגיעה בעיצומה של מתיחות גרעינית חריפה. ביולי 2025, צרפת, גרמניה ובריטניה (ה-E3) הזהירו את איראן: או שתחדש את המשא ומתן הגרעיני ותראה התקדמות ממשית עד סוף אוגוסט, או שהן יפעילו את מנגנון ה'סנאפבק' (snapback) כדי להשיב את כל הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם על איראן . שיחות דיפלומטיות בין ה-E3 לאיראן התקיימו ב-25 ביולי באיסטנבול, הפגישה הראשונה מאז התקיפות האוויריות של ארה"ב וישראל על מתקני הגרעין האיראניים בחודש הקודם . שיחות אלה נכשלו בסופו של דבר בהשגת הסכם, וב-28 באוגוסט 2025 הפעיל ה-E3 את הליך ה'סנאפבק' להשבת הסנקציות של האו"ם .

לפיכך, הצעת המזגנים האיראנית נתפסה באופן נרחב כמהלך רטורי נגדי: הדגשת סבלם של האירופאים מגל החום תוך ביקורת על הסנקציות שלטענת איראן מונעות ממנה לסייע. ה-E3 הציע לאיראן 'הארכה חד-פעמית ומוגבלת של מנגנון הסנאפבק' בתמורה לחידוש המשא ומתן הישיר, אך איראן לא קיבלה את התנאים .

היקף משבר גל החום

קיץ 2025 היה מהקטלניים ביותר בהיסטוריה האירופית מבחינת מקרי מוות הקשורים לחום.

• 23 ביוני – 2 ביולי 2025 (10 ימים): ניתוח מהיר של אימפריאל קולג' בלונדון ובית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון העריך כ-2,300 מקרי מוות מחום ב-12 ערים אירופיות. כ-1,500 ממקרי המוות הללו (65%) יוחסו לשינויי אקלים שנגרמו על ידי אדם, כלומר שינויי האקלים כמעט שילשו את מספר הקורבנות .
• קיץ שלם 2025 (יוני–אוגוסט): ניתוח רחב יותר שכיסה 854 ערים אירופיות העריך כ-24,400 מקרי מוות הקשורים לחום, מתוכם כ-16,500 (68%) יוחסו לשינויי אקלים .
• דו"ח קופרניקוס: יולי 2025 היה גל החום השני בחומרתו באירופה מאז ומעולם, שנמשך 25 ימים (7–31 ביולי) והשפיע על חלק ניכר מהיבשת .
• לפחות שמונה הרוגים ישירים דווחו משריפות בר ואירועים הקשורים לחום במהלך העלייה הראשונה של הטמפרטורות בתחילת יולי .

המניין העגום כלל אומדנים של 835 מקרי מוות ברומא, 630 באתונה ו-409 בפריז . החוקרים ציינו שרבים מאלה היו 'מוות שקט' שהתפרש על פני ימים ושבועות, ולעתים קרובות לא נרשם רשמית כקשור לחום .

תגובות פוליטיות

התשומת הלב הציבורית והתקשורתית התגברה על היעדר תשתיות קירור באירופה, והובילה לדיוני מדיניות חדשים על הזכות החברתית לקירור . הנציבות האירופית הכירה במשבר, וקבעה כי 'הערים של אירופה לא תוכננו לחום שהן מקבלות כעת' וציינה שכמעט 75% ממלאי הבניינים אינו יעיל .

מדוע רק 20% מבתי אירופה ממוזגים?

לאירופה יש חדירת מיזוג אוויר נמוכה מאוד בהשוואה לארה"ב ויפן. רק כ-20% ממשקי הבית באירופה ממוזגים, לעומת 90% בארה"ב ויפן . בבריטניה הנתון עומד על 5% בלבד, ובגרמניה על פחות מ-3% . החסמים המבניים העיקריים הם:

• מלאי בניינים מיושן: כמעט 75% מהבניינים באירופה אינם יעילים מבחינה אנרגטית ותוכננו לאקלים קריר יותר — קירות עבים לשימור חום, היעדר בידוד מפני חום וללא תעלות אוויר .
• רגולציה מגבילה: מערך מורכב של כללי חזיתות מבנים, היתרי שימור מורשת, דרישות הסכמת ועד בית, תקנות רעש ודרישות פיקוח ברחבי מדינות האיחוד האירופי יוצר מחסום דה-פקטו להתקנת מזגנים .
• עלויות התקנה ואנרגיה גבוהות: התקנת מערכות מיזוג מרכזיות או מפוצלות (ספליט) היא יקרה, ושיפוץ מבנים ישנים יקר במיוחד. מחירי החשמל במדינות אירופיות רבות גבוהים מאלה שבארה"ב .
• התנגדות תרבותית והיסטורית: מיזוג אוויר נחשב זה מכבר למיותר בצפון אירופה. קיימת התנגדות פוליטית וחברתית, בין השאר בשל חששות סביבתיים לגבי צריכת אנרגיה וחומרי קירור .
• פשרות סביבתיות: כ-99% מציוד הקירור באירופה משתמש בטכנולוגיית דחיסת אדים עם חומרי קירור בעלי פוטנציאל התחממות גלובלית הגבוה עד פי 10,000 מ-CO₂. זה יוצר 'מעגל קסמים' שבו קירור נוסף מוביל לפליטות נוספות .
• אפקט אי החום העירוני: ערים נבנו מבטון ואספלט הסופגים חום כל היום ומשחררים אותו בלילה, ולרוב הבניינים חסר עיצוב קירור פסיבי כמו הצללה, אוורור טבעי או גגות ירוקים .
• עומס על רשת החשמל והפסקות חשמל: במהלך גל החום ביוני, צרפת רשמה שיאי צריכת חשמל של 25% מעל הממוצע מחוץ לעונה, בעוד איטליה חוותה הפסקות חשמל נרחבות כשהרשתות התמוטטו תחת עומס הביקוש למזגנים .

פסק הדין על הצעת איראן

'הצעת המזגנים' האיראנית מעולם לא מומשה ונחשבת באופן נרחב כמחווה דיפלומטית שנועדה להפעיל לחץ על אירופה בסוגיית הסנקציות. עם הפעלת מנגנון ה'סנאפבק' של הסנקציות ב-28 באוגוסט 2025, האפשרות לייצוא קירור איראני לאירופה הפכה לחסרת משמעות. עם זאת, הפרק הדגיש את המתח הגובר בין צורכי קירור מונעי אקלים לבין המחסומים הפוליטיים והתשתיתיים שמותירים את אירופה לא מוכנה באופן מסוכן לחום קיצוני.