פולין ואוקראינה ב-2026: שלושה משברים שמערערים את הברית מתקופת המלחמה

המשבר ממחיש כיצד הסיוע הצבאי בין בעלות ברית אינו מסתכם עוד בהעברת ציוד: ידע תעשייתי, יכולות ייצור וניסיון מבצעי הפכו גם הם למטבע אסטרטגי.

2. זלנסקי איבד את העיטור הפולני הבכיר ביותר

העימות השני נוגע לאירועי מלחמת העולם השנייה. בסוף מאי 2026 העניק נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ליחידה צבאית עילית את השם «גיבורי צבא המורדים האוקראיני» — ה-UPA, ארגון פרטיזני שפעל למען עצמאות אוקראינה, אך נתפס בפולין כאחראי להרג המוני של עשרות אלפי אזרחים פולנים בטבחי ווהלין ב-1943 .

ב-19 ביוני החליט נשיא פולין קרול נברוצקי לשלול מזלנסקי את «מסדר העיט הלבן», אות הכבוד המדינתי הגבוה ביותר בפולין, שהוענק לו ב-2023 על תרומתו לביטחון האירופי . כמה בכירים אוקראינים, ובהם שר החוץ אנדריי סיביחה, הודיעו כי יחזירו גם הם את אותות הכבוד הפולניים שקיבלו במחאה על ההחלטה .

זלנסקי הודיע לאחר מכן כי החזיר את המסדר לנשיא פולין, וכתב: «היום החזרתי את המסדר לנשיא פולין. אני מאמין שהעתיד יאשר את הכבוד שלו זכאים האוקראינים» . ראש ממשלת פולין דונלד טוסק ניסה להרגיע את הרוחות וקרא לדיאלוג , ואילו שר החוץ הפולני רadosלב שיקורסקי הגדיר את החלטת נברוצקי «לא ראויה» .

עבור פולנים רבים, ה-UPA מסמלת פשעי מלחמה נגד אזרחים פולנים; עבור חלק מהאוקראינים, היא קשורה למאבק הלאומי לעצמאות. הפער הזה הופך כל החלטה הנוגעת להנצחה או למתן שמות צבאיים לנפיצה במיוחד.

3. האיום לעכב את הצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי

המחלוקת ההיסטורית גלשה גם למסלול האירופי של אוקראינה. סגן ראש ממשלת פולין ושר ההגנה, קוסיניאק-קמיש, אמר ב-30 ביוני כי פולין לא תסכים להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי אם קייב תמשיך לכבד דמויות וארגונים הקשורים ל-OUN ול-UPA, ובהם סטפן בנדרה .

בתקשורת צוטט המשפט «עם בנדרה אוקראינה לא תיכנס לאיחוד האירופי». עם זאת, בדיקת עובדות ציינה כי המילים המדויקות לא נאמרו בהכרח על ידי קוסיניאק-קמיש עצמו, אלא יוחסו למרואיין אחר באותו שידור . כך או כך, המסר הפוליטי שהתקבל בוורשה ובקייב היה חד: סוגיית הזיכרון ההיסטורי עלולה להפוך לתנאי פולני בפועל להתקדמות אוקראינה בדרך לאיחוד.

גם מנהיג מפלגת «חוק וצדק» (PiS), ירוסלב קצ׳ינסקי, קרא ב-4 ביולי לחברי מפלגתו לחסום את הצטרפות אוקראינה עד שקייב תשנה את מדיניותה בנוגע ל«פולחן בנדרה ופושעים אחרים» ולהאדרת ה-UPA . הפוליטיקאי הימני-קיצוני קשישטוף בוסק קרא אף הוא לעכב את המועמדות האוקראינית ולהפחית את הסיוע עד לפתרון המחלוקות ההיסטוריות .

חשוב להדגיש כי ההתבטאויות הללו אינן שקולות להחלטה רשמית של האיחוד האירופי לחסום את אוקראינה, אך הן מצביעות על האפשרות שפולין תשתמש בעמדתה בתהליך ההצטרפות כדי להפעיל לחץ על קייב.

דעת הקהל בפולין משתנה

המשבר הדיפלומטי מתרחש על רקע שחיקה רחבה יותר בתמיכה הציבורית באוקראינה:

• התמיכה בקליטת פליטים אוקראינים ירדה מ-94% במרץ 2022 ל-48% בלבד בתחילת 2026; 46% מהנשאלים התנגדו לקליטתם .
• בסקר IBRiS מיוני 2026, כמעט 60% מהפולנים התנגדו להצטרפות אוקראינה לאיחוד האירופי — לעומת 42% שנה קודם לכן .
• 51.9% מהנשאלים הפולנים אמרו שההחלטה לקרוא ליחידה צבאית על שם ה-UPA הרעה ישירות את יחסם לאוקראינה ולאוקראינים .
• שיעור הפולנים שהביעו עמדה שלילית כלפי אוקראינים החיים בפולין עלה מ-21% לפני הפלישה ב-2022 ל-35% ב-2025 .

הנתונים אינם מעידים שכל התמיכה באוקראינה נעלמה. הם מצביעים על פיצול הולך וגדל בין תמיכה בביטחון אוקראינה מול רוסיה לבין עמדות בנושאים כמו פליטים, תחרות כלכלית, יבוא חקלאי והזיכרון ההיסטורי.

מה המשמעות לתמיכה המערבית באוקראינה?

פולין נותרה מרכז לוגיסטי חשוב להעברת סיוע צבאי מערבי לאוקראינה, והאינטרס הביטחוני המשותף מול רוסיה עדיין מחבר בין המדינות. אולם, קריסת עסקת ה-MiG-29 והאיום לעכב את מסלול ההצטרפות האירופי של אוקראינה משדרים שחיקה בחזית המערבית המאוחדת — במיוחד כאשר הדברים מגיעים מאחת מבעלות הברית החשובות ביותר של קייב באזור.

ה-German Marshall Fund תיאר את המעבר מ«סולידריות יוצאת דופן» למתח גובר ולשחיקה מבנית ביחסי פולין–אוקראינה . ניתוחים אחרים הגדירו את העימות הנוכחי כמשבר הדיפלומטי המשמעותי ביותר בין שתי המדינות מאז הפלישה הרוסית המלאה .

בשלב זה, המחלוקת אינה מבטלת את שיתוף הפעולה הביטחוני, אך היא הופכת אותו לשביר ומותנה יותר. היא גם מעניקה למוסקבה הזדמנויות תעמולתיות ומסבכת את הדיון העתידי על הרחבת האיחוד האירופי. השאלה המרכזית היא אם ורשה וקייב יצליחו להפריד בין מחלוקות היסטוריות ופוליטיקה פנימית לבין הצורך האסטרטגי לשמור על שיתוף פעולה מול רוסיה.