מצר הורמוז: עומס שיט, פניות פרסה ואי-ודאות גוברת

להלן סקירה מקיפה ומגובה בראיות על מצב מצר הורמוז יותר מארבעה חודשים לתוך הסכסוך ארה״ב-איראן, המבוססת על דיווחים מרויטרס, AP, בלומברג, ניו יורק טיימס, NPR, CNBC ועוד, עד תחילת יולי 2026.

---

1. הסכם הביניים מיוני: תנאי מפתח וכשלים קריטיים

ב-15–17 ביוני 2026 חתמו ארה״ב ואיראן על מזכר הבנות (MoU) בן 14 סעיפים בעיר אביאן שבצרפת, במטרה לסיים שלושה חודשי לחימה ולפתוח מחדש את מצר הורמוז . תנאי הליבה היו:

• חלון מעבר חינם ל-60 יום: איראן הסכימה לאפשר מעבר אוניות מסחריות במצר ללא תשלום למשך 60 יום, שלאחריהם תוקם רשות משותפת איראנית-עומאנית לניהול נתיב השיט .
• הפסקת אש בכל החזיתות: מזכר ההבנות קרא ל"הפסקה מיידית וקבועה" של הפעולות הצבאיות, כולל בלבנון .
• ארה״ב מסירה את המצור על נמלי איראן: ארה״ב הסירה את המצור הימי על נמלי איראן בתמורה להתחייבות איראן להבטיח מעבר בטוח .
• חלון משא ומתן: תקופת 60 הימים נועדה לדיונים על תוכנית הגרעין האיראנית, כספים איראניים קפואים וביטחון אזורי לטווח ארוך .
• דיווח מוקדם של 48 שעות: רשות מצר הורמוז של איראן (PGSA) דרשה מכלי שיט להגיש בקשות מעבר לפחות 48 שעות מראש כדי לקבל "אישור מעבר" .

כשלים קריטיים:

• ניסוח מעורפל בכוונה בנוגע לשליטה. סעיף 5 למזכר ההבנות קובע כי איראן "תעשה סידורים תוך שימוש במיטב מאמציה למעבר בטוח של כלי שיט מסחריים ללא תשלום" – ביטוי שמנתחים מתארים כלא סימטרי מבחינה מבנית ובלתי ניתן לאכיפה . טהראן מפרשת זאת כהיתר לקבוע אילו ספינות יעברו ובאיזה נתיב .
• פרשנויות סותרות מהיום הראשון. ארה״ב הציגה את ההסכם כפתיחה מלאה. התקשורת האיראנית הציגה אותו כניצחון: ספינות יכולות לעבור ללא תשלום למשך 60 יום, ולאחר מכן איראן ועומאן ינהלו את המצר במשותף .
• ללא הפסקת אש קבועה. שני הצדדים הודו כי הפסקת אש קבועה טרם נקבעה .
• ללא מנגנון אכיפה. מזכר ההבנות לא כלל עונש על אי-ציות, והותיר לאיראן חופש לכפות תנאי מעבר משלה .

---

2. פניות פרסה של מכליות נפט ודחיית ההצעה האמריקאית על ידי איראן

באמצע אפריל 2026, לאחר קריסת הפסקת אש זמנית קצרה, איראן אותתה כי תאפשר מעבר ספינות במים עומאניים – אך רק בתנאים שלה, לא במסגרת אמריקאית . בתגובה להצעת ארה״ב לפתוח את המצר באופן בלתי מותנה:

• חמש מכליות יווניות והודיות ביצעו פניות פרסה נראות לעין מול חופי עומאן ב-17–18 באפריל, לאחר שנראה כי ניסו לעבור, היות שבעלי האוניות וסוחרי הנפט לא הצליחו להשיג הבטחות ברורות מאיראן .
• משמרות המהפכה האיראניים (IRGC) הכריזו כי המצר יישאר סגור, ותקיפות נוספות על כלי שיט אזרחיים חיסלו כל אופטימיות שצצה בענף הספנות .
• תנאי איראן: היא הציעה לפתוח את המצר רק אם ארה״ב תסיר את המצור ותסיים את כל פעולות האיבה – דרישה לכניעה אמריקאית מלאה לפני חידוש המעבר .

רויטרס דיווחה בתחילת יולי כי טהראן מאמינה שנוסח מזכר ההבנות מיוני "מאפשר לה לשמור על שליטה באילו ספינות יעברו ובאיזה נתיב" . איראן דחתה מפורשות את התפיסה האמריקאית של מעבר חופשי ללא ניהול.

---

3. מסגרות נתיבים מתחרות: איראן מול המסדרון העומאני בגיבוי ארה״ב

שתי מערכות מעבר שונות בתכלית צצו:

• הנתיב האיראני (המסדרון הצפוני): איראן מתעקשת כי כל כלי השיט חייבים לשוט בנתיבים שאושרו על ידה במים הטריטוריאליים שלה, להגיש בקשות 48 שעות מראש ל-PGSA, ולציית לפרוטוקולי הליווי של משמרות המהפכה. ב-3 ביולי, הפיקוד הצבאי המשותף של איראן הזהיר כי מכליות המשתמשות בנתיבים לא מורשים צפויות לתגובה "נחושה" .

• המסדרון העומאני בגיבוי ארה״ב (הנתיב הדרומי): ארה״ב והארגון הימי הבינלאומי (IMO) השיקו יוזמה באמצעות נתיב דרומי במים עומאניים בפיקוח ימי אמריקאי, שנועד לעקוף את השליטה האיראנית . איראן דחתה זאת בפומבי, ומשמרות המהפכה הכריזו כי כל נתיב שיוקם "ללא תיאום עם טהראן" הוא "בלתי מקובל ומסוכן" .

• עומאן באמצע: בעוד מזכר ההבנות מדמיין ניהול משותף איראני-עומאני לאחר 60 יום, איראן "מתחרה בקנאות עם עומאן על תפקיד מקבלת ההחלטות במצר" ודוחה הצעות עומאניות לנתיב . עומאן אמרה כי כל מערכת שתקים עם איראן חייבת לנהל שירותים ימיים – אך איראן רוצה שליטה מבצעית בלעדית.

---

4. התאוששות תנועה והיפוך אלים בסוף יוני

ההתאוששות בספנות בעקבות הסכם 15 ביוני הייתה אמיתית אך קצרת מועד:

• שבוע 18–25 ביוני: משלוחי נפט גולמי דרך הורמוז עלו לרמתם הגבוהה ביותר מאז תחילת המלחמה בפברואר, עם ביקוש אסייתי חזק שהניע את העלייה .
• התקפת 25 ביוני: כטב"ם איראני פגע באוניית משא ליד חופי עומאן – ההתקפה הראשונה על כלי שיט מסחרי לאחר החתימה על ההסכם. ה-IMO השהה זמנית את תוכנית פינוי האוניות .
• תקיפות תגמול אמריקאיות (26 ביוני): הצבא האמריקאי תקף מטרות איראניות, וכל צד האשים את השני בהפרת הפסקת האש .
• קריסת התנועה (28–29 ביוני): תנועת האוניות "ראתה ירידה ניכרת במהלך סוף השבוע" לאחר סדרת תקיפות במשך ארבעה ימים, שגרמו לבעלי האוניות לראות במעבר מסוכן מדי . עוקב תעשייה אחד דיווח על תפוסה של 15% בלבד מרמות טרום-מלחמה .
• הסכם הביניים "קרס למעשה" עד 28 ביוני, והחזיר את המצר ל"שיתוק תפעולי", לפי אנליסטים ימיים .

---

5. מצב נוכחי (תחילת יולי 2026)

נכון ל-3 ביולי 2026 (התאריך העדכני ביותר במקורות הזמינים):

• איראן טוענת כי יש לה הזכות לשלוט בכל השיט ודורשת שכלי שיט ישתמשו רק בנתיבים המאושרים על ידה .
• ארה״ב ממשיכה לדחות כל זכות איראנית לגבות דמי מעבר או לשלוט בתנועה. מזכיר המדינה מרקו רוביו חזר על עמדה זו לאחר התקפת 25 ביוני .
• חלון 60 הימים ללא תשלום מתקרב לפקיעתו באמצע אוגוסט, ללא הסכם קבע באופק.
• בנוגע לפרטים הספציפיים שביקשת על נאום ראשהר (Mount Rushmore) של טראמפ, דחיית הצעה אמריקאית לפתיחה מחדש בפורמט ספציפי, והתיווך הקטארי-פקיסטני – הראיות הזמינות ממקורות אלה אינן מספקות סימוכין ישירים לטענות אלה. תקציב החיפוש מוצה לפני שניתן היה לאמת זוויות אלה. מקורות רויטרס, AP ובלומברג מאשרים כי איראן דחתה את מסגרת הפתיחה האמריקאית באפריל 2026 וכי מאמצי תיווך כללו גורמים רבים, אך דיווח ראשוני על נאום בראשהר שעסק במיוחד במצר או על מסלול תיווך קטארי-פקיסטני מפורט לא נתפס במערך המקורות שנאסף.