שיעור האבטלה ירד ל-4.2% מ-4.3%, אך אנליסטים ציינו שזה בעיקר משום ששיעור ההשתתפות בכוח העבודה צנח ל-61.5% – הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2021 – כלומר, עובדים עזבו את שוק העבודה במקום למצוא משרות .
התגובה הייתה מיידית ומתמשכת. הזהב כבר הגיע לשיא של יותר משבוע במושב הקודם והרחיב את העליות ביום חמישי . רויטרס דיווחה שזהב מזומן עלה 0.8% ל-4,063.56 דולר לאונקיה נכון לשעה 0103 GMT, והראלי התחזק לאורך היום
.
עד יום שישי בבוקר, הזהב המזומן נסחר סביב 4,182.28 דולר, בדרך לעלייה שבועית של 2.3% – העלייה השבועית הראשונה מזה חמישה שבועות .
תגובת הכסף הייתה דרמטית עוד יותר. המתכת הלבנה, שהייתה תחת לחץ כבד בשבועות שקדמו לכך – צניחה של יותר מ-50% מהשיא של 121 דולר – מצאה תמיכה בטווח 55–57 דולר לפני דו"ח התעסוקה .
ב-2 ביולי, הכסף אישר את ההתאוששות:
המקורות עקביים: הכסף חצה את רף 61 הדולר על גב דו"ח התעסוקה, וחלק מהמקורות מצביעים על שיאים בתוך היום מעל 62 דולר. הראלי היה רחב והונע על ידי אותו קטליזטור מאקרו כמו הזהב.
מנגנון ההעברה המכריע היה השינוי בציפיות הריבית של הפדרל ריזרב. לפני דו"ח התעסוקה, השוק תמחר סיכוי משמעותי להעלאת ריבית מאוחר יותר ב-2026. דו"ח התעסוקה החזק של מאי (172,000 משרות) חיזק את הנרטיב הניצי .
ההחמצה ביוני הפכה את התמונה:
חוזים עתידיים על קרנות הפד (Fed funds futures) בסוף יום חמישי הצביעו על סיכויים שווים בקירוב לכך שהבנק המרכזי יעלה ריבית עד לפגישת ספטמבר, ירידה מכ-80% הסתברות שהסתובבה לפני הדו"ח .
תמחור מחדש של ציפיות הריבית זרם לשוק הדולר והאג"ח. מדד הדולר האמריקאי (DXY) ירד ב-0.7% באותו יום, והפך את המתכות הנקובות בדולר לזולות יותר עבור מחזיקי מטבעות אחרים . תשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה גם היא, כשסוחרים יצאו מעמדות של העלאת ריבית
. השילוב הזה – דולר חלש יותר ותשואות נמוכות יותר – הוא התנאי התומך הקלאסי לזהב ולכסף.
לראלי המתכות היקרות היה קטליזטור משני. רויטרס דיווחה שירידת מחירי הנפט נתנה תמיכה נוספת לזהב ביום חמישי . אנליסטים ב-CNBC אישרו ש"מחירי הנפט הנמוכים יותר הרגיעו את חששות האינפלציה", ובכך הפחיתו את אחד ההצדקות העיקריות של הפד להמשך ההדוק
. השילוב של נתוני תעסוקה רכים ומחירי אנרגיה יורדים חיזק את הנרטיב שלפיו לחצי האינפלציה מתקררים, והפחית עוד יותר את הדחיפות להעלאת ריבית.
תחזיות ה-FOMC מ-17 ביוני, שפורסמו כשבועיים בלבד לפני דו"ח התעסוקה של יולי, הראו שבכירי הפד עדכנו את תחזיותיהם כשטווח הריבית על קרנות הפדרל ריזרב עמד על 3.50%–3.75% . דו"ח התעסוקה החלש סיבך את מסלול הריבית בטווח הקרוב.
לפני הדו"ח, הנרטיב בנה לעבר חוזק בשוק העבודה. נתוני יוני קראו תיגר על התפיסה הזו. כפי שציינה רויטרס, "ההאטה בגידול התעסוקה מאתגרת את הנרטיב של חוזק מחודש בשוק העבודה שבנה בחודשים האחרונים" .
עם זאת, המקורות נזהרים לא להפריז בפרשנות. רויטרס תיארה את הדו"ח כמצביע על תנאי שוק עבודה "מתקררים אך עדיין יציבים", כשהאבטלה ירדה ל-4.2% . השוק פירש את הנתונים פחות כאות אזעקה ויותר כהסרת הטיעון להעלאת ריבית.
ראלי 2 ביולי 2026 היה דוגמה קלאסית לכיצד נתוני שוק העבודה יכולים להניע ישירות את מחירי המתכות היקרות דרך ערוץ הציפיות. שרשרת הסיבתיות הייתה ברורה: תעסוקה חלשה יותר → ירידה בציפיות להעלאת ריבית → דולר חלש ותשואות נמוכות יותר → מחירי זהב וכסף גבוהים יותר.
ביצועי היתר של הכסף (3.85% לעומת 2.49% של הזהב באותו יום) תואמים את ה'בטא' הגבוהה יותר שלו לשינויים מאקרו-כלכליים – כשהדולר נחלש והציפיות לריבית מתרככות, הכסף נוטה לנוע באגרסיביות רבה יותר מזהב .
עבור משקיעים, הפרק מדגיש עד כמה קשורות המתכות היקרות לציפיות הפד. עם סדקים בשוק העבודה ולחצי אינפלציה שמתמתנים באמצעות מחירי נפט נמוכים יותר, התפאורה המאקרו-כלכלית הפכה תומכת יותר עבור מתכות יקרות במושב מסחר בודד.