אזהרה זו באה לאחר דחיפה דיפלומטית רבת-חודשים. ב-4 במאי 2026, ארצות הברית ובעלות ברית במפרץ הציגו טיוטת החלטת או"ם המאיימת בסנקציות או צעדים אחרים אלא אם איראן תפסיק את התקפותיה על כלי שיט במיצר, תפסיק להטיל "אגרות בלתי חוקיות", ותחשוף את כל מיקומי המוקשים כדי להבטיח מעבר בטוח . טיוטת ההחלטה גם קראה לאיראן לשתף פעולה עם תוכניות האו"ם ליצירת מסדרון הומניטרי דרך המיצר לאספקת צרכים חיוניים .

התיעוד של בחריין את ההתקפות האיראניות

בחריין פעלה כמדינה המובילה במפרץ בתיעוד ההתקפות האיראניות באו"ם לאורך כל הסכסוך של 2026. מאמץ איסוף הראיות שלה היה מקיף ורב-שכבתי:

מכתבים לאו"ם: הנציגות הקבועה של בחריין שלחה לפחות שמונה מכתבים למזכ"ל האו"ם וליושב ראש מועצת הביטחון בין סוף פברואר לסוף יוני 2026. מכתבים אלה תיעדו התקפות טילים וכטב"מים ספציפיות, כולל סטטיסטיקות על מספר התקיפות, נזק לתשתיות אזרחיות וראיות לתוקפנות בלתי חוקית .

החלטה 2817 של מועצת הביטחון: ב-11 במרץ 2026, בחריין הפיצה והבטיחה אימוץ של החלטה 2817, שגינתה את "התקפותיה המחפירות" של איראן נגד שבע מדינות: בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וירדן . ההחלטה גם גינתה התקפות על ספינות החוצות את מיצר הורמוז . היא נתמכה על ידי 136 מדינות ואומצה ברוב של 13-0, כאשר רוסיה וסין נמנעו .

התקפות לאחר מזכר ההבנות: לאחר חתימת מזכר ההבנות ב-17 ביוני, איראן שיגרה התקפות נוספות. ב-28 ביוני 2026, קראה בחריין לישיבת חירום של מועצת הביטחון, תוך תיעוד "גל שני רצוף של טילים בליסטיים איראניים וכטב"מים" המכוונים לשטח בחריין . משרד החוץ של בחריין אפיין את ההתקפות כ"דפוס מכוון ושיטתי של תוקפנות" והפרה ישירה של החלטה 2817 ומזכר ההבנות של איסלמבאד .

מזכר איסלמבאד: מסגרת שבירה

מזכר ההבנות של איסלמבאד (מזכר 17 ביוני) הוא הסכם מסגרת בן 14 סעיפים שנחתם מרחוק על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן . תנאי המפתח כוללים:

• סיום רשמי של פעולות האיבה בין ארה"ב לאיראן
• התחייבות איראן לפתוח מחדש את מיצר הורמוז
• התחייבות ארה"ב להסיר את הסגר הימי שלה
• התחייבות משני הצדדים לנהל משא ומתן על הסכם סופי מחייב בגיבוי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בתוך 60 יום
• השעיית סנקציות מסוימות כדי לאפשר לאיראן למכור נפט במהלך המשא ומתן

עם זאת, מזכר ההבנות שביר והופר באופן חלקי. איראן פתחה מחדש את מיצר הורמוז לזמן קצר אך סגרה אותו שוב תוך ימים, תוך ציון המשך התקיפות הישראליות בדרום לבנון כהפרה של ההסכם — טענה שהוכחשה על ידי צבא ארה"ב . בחריין ואיחוד האמירויות דיווחו על התקפות טילים וכטב"מים איראניים חדשות בסוף יוני .

נכון לסוף יוני 2026, אנליסטים תיארו את מזכר ההבנות כ"ניהול הכאב במקום סיום המלחמה", כאשר טרם הושג הסכם סופי ויש הפרות מתמשכות משני הצדדים . בזירה הפוליטית האמריקאית, חברי בית הנבחרים הדמוקרטים ביקשו תדרוך מסווג מיידי על מזכר ההבנות ב-3 ביולי, ודרשו כי הנוסח המלא וכל הסכמי לוואי יועברו לקונגרס .

נקודות עיקריות

1. האזהרה האמריקאית הייתה מפורשת: השגריר וולץ קשר ישירות את סגירת מיצר הורמוז על ידי איראן לאיום קיומי פוטנציאלי, תוך הסתמכות על הקבלות היסטוריות של בני ערובה.
2. בחריין בנתה תיק ראייתי נרחב: לפחות שמונה מכתבים לאו"ם, החלטה בגיבוי 136 מדינות ותיעוד מפורט של התקפות לאחר מזכר ההבנות מדגימים תוקפנות איראנית שיטתית.
3. מזכר ההבנות של 17 ביוני אינו יציב: שני הצדדים טענו להפרות תוך ימים מחתימתו, ומעמדו המשפטי "מעורפל בהחלט" לפי אנליסטים משפטיים .
4. המיצר נותר שנוי במחלוקת: למרות הבטחת מזכר ההבנות לפתוח מחדש את נתיב המים, איראן סגרה אותו שוב, וצי ארה"ב הודיע על מסלול חלופי מורחב ליד עומאן ב-27 ביוני .

אזהרה זו באה לאחר דחיפה דיפלומטית רבת-חודשים. ב-4 במאי 2026, ארצות הברית ובעלות ברית במפרץ הציגו טיוטת החלטת או"ם המאיימת בסנקציות או צעדים אחרים אלא אם איראן תפסיק את התקפותיה על כלי שיט במיצר, תפסיק להטיל "אגרות בלתי חוקיות", ותחשוף את כל מיקומי המוקשים כדי להבטיח מעבר בטוח . טיוטת ההחלטה גם קראה לאיראן לשתף פעולה עם תוכניות האו"ם ליצירת מסדרון הומניטרי דרך המיצר לאספקת צרכים חיוניים .

התיעוד של בחריין את ההתקפות האיראניות

בחריין פעלה כמדינה המובילה במפרץ בתיעוד ההתקפות האיראניות באו"ם לאורך כל הסכסוך של 2026. מאמץ איסוף הראיות שלה היה מקיף ורב-שכבתי:

מכתבים לאו"ם: הנציגות הקבועה של בחריין שלחה לפחות שמונה מכתבים למזכ"ל האו"ם וליושב ראש מועצת הביטחון בין סוף פברואר לסוף יוני 2026. מכתבים אלה תיעדו התקפות טילים וכטב"מים ספציפיות, כולל סטטיסטיקות על מספר התקיפות, נזק לתשתיות אזרחיות וראיות לתוקפנות בלתי חוקית .

החלטה 2817 של מועצת הביטחון: ב-11 במרץ 2026, בחריין הפיצה והבטיחה אימוץ של החלטה 2817, שגינתה את "התקפותיה המחפירות" של איראן נגד שבע מדינות: בחריין, כווית, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות וירדן . ההחלטה גם גינתה התקפות על ספינות החוצות את מיצר הורמוז . היא נתמכה על ידי 136 מדינות ואומצה ברוב של 13-0, כאשר רוסיה וסין נמנעו .

התקפות לאחר מזכר ההבנות: לאחר חתימת מזכר ההבנות ב-17 ביוני, איראן שיגרה התקפות נוספות. ב-28 ביוני 2026, קראה בחריין לישיבת חירום של מועצת הביטחון, תוך תיעוד "גל שני רצוף של טילים בליסטיים איראניים וכטב"מים" המכוונים לשטח בחריין . משרד החוץ של בחריין אפיין את ההתקפות כ"דפוס מכוון ושיטתי של תוקפנות" והפרה ישירה של החלטה 2817 ומזכר ההבנות של איסלמבאד .

מזכר איסלמבאד: מסגרת שבירה

מזכר ההבנות של איסלמבאד (מזכר 17 ביוני) הוא הסכם מסגרת בן 14 סעיפים שנחתם מרחוק על ידי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן . תנאי המפתח כוללים:

• סיום רשמי של פעולות האיבה בין ארה"ב לאיראן
• התחייבות איראן לפתוח מחדש את מיצר הורמוז
• התחייבות ארה"ב להסיר את הסגר הימי שלה
• התחייבות משני הצדדים לנהל משא ומתן על הסכם סופי מחייב בגיבוי החלטת מועצת הביטחון של האו"ם בתוך 60 יום
• השעיית סנקציות מסוימות כדי לאפשר לאיראן למכור נפט במהלך המשא ומתן

עם זאת, מזכר ההבנות שביר והופר באופן חלקי. איראן פתחה מחדש את מיצר הורמוז לזמן קצר אך סגרה אותו שוב תוך ימים, תוך ציון המשך התקיפות הישראליות בדרום לבנון כהפרה של ההסכם — טענה שהוכחשה על ידי צבא ארה"ב . בחריין ואיחוד האמירויות דיווחו על התקפות טילים וכטב"מים איראניים חדשות בסוף יוני .

נכון לסוף יוני 2026, אנליסטים תיארו את מזכר ההבנות כ"ניהול הכאב במקום סיום המלחמה", כאשר טרם הושג הסכם סופי ויש הפרות מתמשכות משני הצדדים . בזירה הפוליטית האמריקאית, חברי בית הנבחרים הדמוקרטים ביקשו תדרוך מסווג מיידי על מזכר ההבנות ב-3 ביולי, ודרשו כי הנוסח המלא וכל הסכמי לוואי יועברו לקונגרס .

נקודות עיקריות

1. האזהרה האמריקאית הייתה מפורשת: השגריר וולץ קשר ישירות את סגירת מיצר הורמוז על ידי איראן לאיום קיומי פוטנציאלי, תוך הסתמכות על הקבלות היסטוריות של בני ערובה.
2. בחריין בנתה תיק ראייתי נרחב: לפחות שמונה מכתבים לאו"ם, החלטה בגיבוי 136 מדינות ותיעוד מפורט של התקפות לאחר מזכר ההבנות מדגימים תוקפנות איראנית שיטתית.
3. מזכר ההבנות של 17 ביוני אינו יציב: שני הצדדים טענו להפרות תוך ימים מחתימתו, ומעמדו המשפטי "מעורפל בהחלט" לפי אנליסטים משפטיים .
4. המיצר נותר שנוי במחלוקת: למרות הבטחת מזכר ההבנות לפתוח מחדש את נתיב המים, איראן סגרה אותו שוב, וצי ארה"ב הודיע על מסלול חלופי מורחב ליד עומאן ב-27 ביוני .