הפסקת האש פתחה את המצר למעבר נפט גולמי, אך הבעיה האמיתית היא שבתי זיקוק ברחבי המזרח התיכון נפגעו ישירות במהלך הסכסוך. וולש הבהיר כי אספקת הדלק הסילוני תיקח חודשים להתאושש 'בהתחשב בשיבושים ביכולת הזיקוק במזרח התיכון' . באמצע מאי, רויטרס דיווחה כי קרוב ל-9% מכושר הזיקוק העולמי הושבת עקב ההשפעות המשולבות של מלחמות איראן ואוקראינה . בתי זיקוק באסיה קיצצו את התפוקה בלפחות מיליון חביות ליום של סולר ודלק סילוני באפריל, כאשר יבוא הנפט הגולמי ירד לשפל של עשור .
ההסכם מ-8 באפריל היה הפסקת אש זמנית לשבועיים בלבד, לא הסכם שלום מקיף . הדבר יצר אי-ודאות עמוקה: חברות ספנות, ביטוח ובתי זיקוק נמנעו מלחדש את פעילותן המלאה ללא ערבויות מפני חידוש הלחימה. שבריריות ההסדר הדיפלומטי האטה את חזרת התעבורה הרגילה של מכליות ושרשראות האספקה.
ההתאוששות אינה אחידה מבחינה גיאוגרפית. בתי זיקוק בארה״ב הגדילו את התפוקה לכמעט מקסימום כדי למלא פערים גלובליים , אך חברות תעופה באירופה ובאסיה - התלויות ביותר ביבוא דלק סילוני מהמזרח התיכון - איטיות יותר להתאושש. חברות תעופה בדרום-מזרח אסיה ואוקיאניה 'נפגעו קשה במיוחד' והמשיכו להטיל היטלים . תכונת הגרף של בלומברג מ-27 ביוני מציינת כי המשבר 'חשף פגיעויות' וכי מדינות כמו בריטניה, אוסטרליה ומקסיקו נמצאות בסיכון גבוה יותר .
בעוד שחלק מהאנליסטים ציפו שירידת הביקוש עקב צמצום לוחות הטיסות תקל על המחסור, קריסת ההיצע הייתה גדולה בהרבה מהתכווצות הביקוש. סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) עדכנה את תחזיות הזיקוק כלפי מטה עבור המזרח התיכון ורוסיה, וכמות ההשבתות הגדול של בתי הזיקוק שמרה על השוק צפוף .
השורה התחתונה: פתיחת מצר הורמוז מחדש הייתה הכרחית אך לא מספקת. הבעיה המרכזית עברה ממעבר נפט גולמי ליכולת זיקוק הרוסה ופגועה במזרח התיכון, בשילוב הפסקת אש זמנית ושברירית, חידוש איטי של הספנות ומלאים מדוללים מבחינה מבנית. רוב המקורות הסמכותיים - IATA, IEA, רויטרס, בלומברג, וול סטריט ג'ורנל ו-AP - מסכימים על לוח זמנים של מספר חודשים להתאוששות, כאשר עלויות גבוהות ולוחות טיסות מצומצמים יימשכו אל תוך המחצית השנייה של 2026.