ההצעה של OpenAI לממשל האמריקאי: 42.6 מיליארד דולר תמורת 5% מהחברה – והחזון לקרן עושר ציבורית

דינמיקה פוליטית ומחלוקות בממשל

ההצעה יצרה יישור חריג בין המפלגות, אבל גם חיכוכים פנימיים עמוקים:

• יישור דו-מפלגתי — עם מספרים שונים מאוד. הסנטור ברני סנדרס (עצמאי, ורמונט) הציע שהממשלה תיקח נתח של 50% בחברות AI, גם כן לצורך הקמת קרן עושר ציבורית . אלטמן נפגש עם סנדרס זמן קצר לאחר פרסום ההצעה . טראמפ תמך למעשה בלוגיקה הפופוליסטית של הון ממשלתי, ואמר כי ארה"ב 'עשויה לקחת נתחי הון ישירים' בענקיות AI — אבל מקורות בתעשייה ובממשל דנו בטווח של 1% עד 5%, הרבה מתחת ל-50% של סנדרס . Vox תיארה זאת כ'פלירטוט המוזר של טראמפ עם סוציאליזם AI' .

• מחנה MAGA מול פלגים פרו-טכנולוגיים. Fortune דיווחה כי 'MAGA שונאת AI', אבל פופוליסטים שמרנים מסוימים רואים בקרנות עושר ציבוריות דרך להפנות רווחי AI לאמריקאים ממעמד הפועלים, בעוד שפלגים תומכי שוק חופשי בממשל מתנגדים לכל בעלות ממשלתית על חברות פרטיות . מנגנון התרומה ההתנדבותית תוכנן במיוחד כדי לרצות את שני הצדדים — הוא נמנע מהלאמה אבל עדיין נותן לציבור נתח ישיר .

• המניע האסטרטגי של אלטמן. הצעת המניות נתפסת באופן נרחב כצעד לנטרול הלחץ הפוליטי הגובר בוושינגטון ולגיבוש יחסים עם ממשל טראמפ, בזמן ש-OpenAI מנווטת שינוי מבני עצום ובחינה רגולטורית .

מכשולים משפטיים, מבניים ותזמוניים

מספר מכשולים משמעותיים עלולים למנוע את מימוש העסקה:

• השינוי המבני הבלתי גמור של OpenAI. OpenAI בילתה את 2025 בהמרה ממבנה של רווח מוגבל בשליטת עמותה לתאגיד לתועלת ציבורית (PBC) — אבל עמותת האם עדיין שומרת על שליטה משמעותית (כ-26% מההון, לפי דיווחים מסוימים) . ההמרה הצריכה משא ומתן נרחב עם היועצים המשפטיים של דלאוור וקליפורניה בנושא הערכת השווי ההוגן של נכסי הצדקה של העמותה . אילון מאסק תבע לחסום את השינוי המבני וביקש מהתובעים הכלליים של המדינות למכור בפומבי חלק ניכר מהעסק .

• חלקו של אלטמן בחברה עדיין לא נפתר. עם סיום ההמרה ל-PBC, חלקו האישי של אלטמן בחברה תואר כ**'טרם נקבע'** — אי-ודאות משמעותית בניהול התאגיד . לא ברור כיצד 5% של הממשלה ישתלבו עם מבנה הבעלות הבלתי פתור הזה.

• אין IPO באופק המיידי. נכון לנובמבר 2025, סמנכ"לית הכספים של OpenAI, שרה פרייאר, הצהירה באופן חד משמעי כי 'הנפקה אינה על הפרק ברגע זה' . למרות שהחברה הניחה תשתית להנפקה עתידית פוטנציאלית שתשווי את החברה בעד טריליון דולר, התזמון אינו ודאי ביותר . ללא מניות הנסחרות בבורסה, המנגנון של תרומה, הערכה ומכירה עתידית של נתח של 5% הוא מורכב הרבה יותר .

• מחלוקות על השווי. נתון ה-42.6 מיליארד דולר מבוסס על סבב הגיוס האחרון של OpenAI, אבל הצוות המשפטי של מאסק טען כי יש להעריך את נכסי הצדקה של העמותה בסכום גבוה בהרבה, ואין מחיר שוק מבוסס למניות . אם הממשלה תקבל מניות והנפקה לעולם לא תתרחש או תתעכב ללא הגבלת זמן, 'קרן העושר הציבורית' עלולה להחזיק בנכס לא נזיל בעל ערך לא ברור.

• סמכות חוקית להחזיק מניות. לא ברור אם לממשלה הפדרלית יש סמכות חוקית להחזיק בנתח הון בחברת AI פרטית לצורך חלוקת דיבידנדים לאזרחים. בארה"ב אין מסגרת פדרלית קיימת של קרן עושר ריבונית — בניגוד לקרן הקבועה של אלסקה ברמת המדינה — והקונגרס יצטרך ככל הנראה לחוקק חקיקה מתאימה .

• בחינה רגולטורית ואנטי-טרסט. OpenAI עומדת בפני חקירות פעילות של ה-FTC (רשות הסחר הפדרלית) ותובעים כלליים של מדינות בנוגע לשינוי המבני, השותפות עם מיקרוסופט, והאם ההמרה העריכה כראוי את המשימה הצדקת של העמותה . הוספת נתח הון ממשלתי לתערובת זו מעלה שאלות חדשות של ניגוד עניינים ואנטי-טרסט — הממשלה תהיה בו זמנית רגולטור, משקיע פוטנציאלי ומקבל של מניות שנתרמו .

השורה התחתונה

ההצעה היא הגרסה המוחשית ביותר עד כה של הרעיון ארוך השנים של אלטמן לתת לאמריקאים נתח בעלות ישיר בשגשוג הבינה המלאכותית. היא יצרה עניין דו-מפלגתי נדיר אבל גם חלוקות עמוקות בנוגע לגודל הנתח (1-5% לעומת 50%), המבנה (תרומה מרצון לעומת בעלות כפויה), והאם לממשלה הפדרלית יש בכלל את המנגנון החוקי להחזיק ולחלק מניות חברה. השינוי המבני הבלתי גמור של OpenAI, לוח הזמנים הלא ברור של ההנפקה, ההתדיינויות המשפטיות המתמשכות, והיעדר מסגרת חוקית לקרן עושר פדרלית — כל אלה הופכים את העסקה לרחוקה מלהיות ודאית.