המקל: בעדותו בפני הסנאט לאישור מינויו, וויטאקר הזהיר כי "חיוניותה של הברית נשענת על כך שכל בעלת ברית תעשה את חלקה ההוגן" וכי "יותר מדי מבעלות בריתנו לא עמדו אפילו בהתחייבויות הבסיסיות ביותר שלהן" . בוועידת מינכן לביטחון בפברואר 2026, הוא אמר לבעלות הברית בפומבי כי ארה"ב זקוקה ל"בעלות ברית חזקות, לא תלויות"
.
הגזר: בוועידת ברלין לביטחון בנובמבר 2025, וויטאקר העלה את האפשרות שגרמניה תישא בסופו של דבר בתפקיד הפיקוד הצבאי העליון של נאט"ו – שינוי היסטורי לאחר שבעה עשורים של מנהיגות אמריקאית בתפקיד המפקד העליון של בעלות הברית באירופה (SACEUR) . הוא גם תמך במנגנון של ממשל טראמפ שבמסגרתו בעלות ברית אירופיות רוכשות נשק תוצרת ארה"ב עבור אוקראינה, וטען כי הדבר "מוציא את משלם המיסים האמריקאי מהמשוואה" בכל הנוגע לסיוע לאוקראינה
.
הסטת נטל אוקראינה: וויטאקר היה מפורש כי מדינות אירופה "צריכות לשאת בחלק הארי" של עלויות התמיכה באוקראינה .
שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, התגלה כמבקר האירופי הקולני ביותר של דרישות טראמפ.
דחיית 'נאמנות ללא תנאי': בראיון שפורסם ב-2 ביולי 2026, פיסטוריוס התנגד למה שהוא ראה כמבחני הנאמנות של טראמפ לבעלות ברית נאט"ו, ודחה את הרעיון שהכנעה לוושינגטון צריכה להיות תנאי לחברות בברית .
ספקנות כלפי יעד ההוצאות: פיסטוריוס הזהיר שוב ושוב כי יעד 5% של טראמפ אינו ריאלי – וציין כי עבור גרמניה, 5% מהתמ"ג יצרכו 42% מתקציב המדינה הפדרלי . באופן מהותי יותר, הוא טוען כי נאט"ו צריכה לעבור "מגישה המבוססת על תשומות גרידא לגישה המבוססת על תוצאות", תוך התמקדות ביכולות ובתוצאות במקום באחוזי תקציב
.
התנגשות במדיניות אוקראינה: בתחילת 2025, פיסטוריוס כינה את נכונותו לכאורה של טראמפ להסיר את האפשרות לחברות אוקראינה בנאט"ו ואת השבת השטחים משיחות השלום באוקראינה "טעות" ו"מחדל" .
נאט"ו צפויה להכריז על התחייבות רב-שנתית למימון צבאי לאוקראינה בסך 70 מיליארד אירו בפסגת אנקרה . ההצעה, שהופצה על ידי גרמניה, תכלול מנגנונים חדשים לתיאום משלוחי נשק
. עם זאת, הסכום נותר שנוי במחלוקת עמוקה: טורקיה, המדינה המארחת, הצהירה באמצעות מקור בכיר כי אין לה "מידע" אודות החבילה
, ו'פוליטיקו' דיווחה כי הסכום הכולל "צפוי לעורר ויכוח סוער" בין בעלות הברית
. מתוך 70 מיליארד האירו, רק 40 מיליארד יהוו התחייבויות מימון חדשות, כאשר 30 מיליארד יגיעו מחבילת סיוע קיימת של האיחוד האירופי
.
גם שאלת השתתפותה של אוקראינה עצמה בפסגה הייתה רגישה. בפברואר 2026, 'פוליטיקו' דיווחה כי ארה"ב לוחצת על בעלות הברית שלא להזמין את אוקראינה לפגישות הרשמיות, ולהגביל את תפקידה של קייב לאירועי צד ברמה נמוכה יותר .
ארה"ב מתכננת לסגת מ5,000 חיילים מאירופה . בעלות ברית במזרח אירופה מביעות חרדה גוברת מכך שלא ניתן עוד לסמוך על וושינגטון בהגנה קיבוצית. 'הגרדיאן' דיווח בסוף יוני 2026 כי מנהיגים באזור השמיעו "ספקות אמיתיים לגבי מחויבות ארה"ב לביטחון הקיבוצי"
.
מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה התעקש בפומבי כי "אנחנו במצב ממש טוב" וטען כי ההתאמות לפיצוי על ההיערכות האמריקאית החדשה כבר בעיצומן . שר ההגנה הגרמני פיסטוריוס הסכים כי בעלות הברית האירופיות תוכלנה למלא כל פער ביטחוני שיוותר בעקבות נסיגה אמריקאית
.
בעוד שהמקורות הזמינים אינם מכילים מסמך נאט"ו רשמי המשתמש במונח "נאט"ו 3.0", השינוי הרחב – המתואר לעתים כך בפרשנויות – משקף מהפך מברית המובטחת על ידי ארה"ב לברית שבה אירופה נושאת בנטל פיננסי ומבצעי גדול יותר. סדר היום שפורסם לפסגת אנקרה מתמקד בשלושה עמודי תווך: השקעה בביטחון, יכולת ייצור תעשייתית ביטחונית, והמשך תמיכה באוקראינה . תדרוך נאט"ו הרשמי לפני הפסגה הדגיש כי המפגש יספק הזדמנות לבעלות הברית להעריך את ההתקדמות בהתחייבויות שנעשו בהאג
. 'Just Security' אפיין את ההתכנסות כרגע שבו טראמפ יכול "לנחות הישג גדול" אם יקדם תרומות צבאיות אירופיות גדולות יותר
, בעוד ש-'Global Affairs' ציין כי הפסגה היא "שוב בעיקר על ניהול ארצות הברית ושמירה על מחויבותו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – הספקן הוותיק של נאט"ו – לביטחון הקיבוצי"
.
בקצרה: פסגת אנקרה מתקיימת על רקע המתיחות הפנימית החריפה ביותר שנאט"ו חוותה זה עשרות שנים. טראמפ דורש הוצאות של 5% תמ"ג ומטיל ספק בערך הברית. וויטאקר ממזג איומים עם הצעות למנהיגות אירופית גדולה יותר. פיסטוריוס דוחף לאחור על דרישות נאמנות וקביעת יעדים נוקשים. והברית מנסה להחזיק יחד חבילת סיוע של 70 מיליארד אירו לאוקראינה, להסתגל לצמצום הכוחות האמריקאיים ולהגדיר מחדש את מודל ההגנה שלה – הכל בבת אחת.