ממה התאוששו? סגירת מיצרי הורמוז

בעקבות פרוץ הסכסוך בין ארצות הברית לאיראן בסוף פברואר 2026, מיצרי הורמוז (Hormuz) - נתיב מים צר שדרכו עוברת כחמישית מתצרוכת הנפט העולמית - נסגרו למעשה לאוניות סוחר במשך כארבעה חודשים . בעקבות ההתקפות והיעדר ביטוח ימי, התנועה במיצרים הופסקה כמעט לחלוטין, והיצוא של איחוד האמירויות צנח ל-כ-1.9 מיליון חביות ליום במרץ .

הגורמים להתאוששות המהירה

הקפיצה המהירה מהשפל של מרץ לשיא של יוני הונעה על ידי שלושה גורמים עיקריים:

• צינורות חלופיים ולוגיסטיקה יצירתית: איחוד האמירויות ניצלה באגרסיביות את צינור אבו דאבי–פוג'יירה (Abu Dhabi–Fujairah pipeline), שעוקף את מיצרי הורמוז . בנוסף, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC) השתמשה במכירות ספוט (spot sales) ובאפשרויות אספקה גמישות, ואף ביצעה מעברי לילה במיצרים כדי לשמור על תנועת כמויות נפט .
• מהלכים מסחריים אגרסיביים של ADNOC: ADNOC מכרה לפחות 14 מיליון חביות של נפט גולמי במאי באמצעות מכירות ספוט ותנאי אספקה יצירתיים, כדי לשמור על גישה לשוק .
• פתיחה מחדש של מיצרי הורמוז: ארצות הברית ואיראן חתמו על הסכם הפסקת אש זמני (מזכר הבנות) ב-15 ביוני 2026, שהוביל לפתיחה מחדש של המיצרים ולחזרה מהירה של תנועת המכליות . סוכנות Rystad Energy ציינה כי היצע הנפט במזרח התיכון התאושש מהר מהצפוי לאחר פתיחת המיצרים .

הפרישה מאופ״ק ותוכניות ההתרחבות של ADNOC

איחוד האמירויות פרשה רשמית מארגון אופ״ק (OPEC) ב-1 במאי 2026, ושיחררה עצמה ממגבלות מכסות הייצור . פרישה זו אפשרה האצה דרמטית של תוכניות ההתרחבות:

• תוכנית השקעות של 55 מיליארד דולר: ADNOC הודיעה על הגדלת ההוצאות בעד 55 מיליארד דולר כדי להגביר את כושר הייצור לאחר היציאה מאופ״ק .
• תחזיות IEA: סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה כי תפוקת הנפט הכוללת של איחוד האמירויות תעלה על 5 מיליון חביות ליום בשנה הבאה, ותגיע ל-5.2 מיליון חביות ליום עד 2027, לעומת כושר ייצור מוצהר של 4.85 מיליון חביות ליום בעת הפרישה .
• קידוח קונבנציונלי ושיטות חדשות: ADNOC הודיעה שהיא מוכנה להרחיב את הכושר מעבר ליעד של 5 מיליון חביות ליום , וקידמה אישורים לפרויקטים של גז ונפט לא קונבנציונליים בסגנון שפט שמן (shale-style) .
• צינור שני לפוג'יירה: הואץ פרויקט בניית צינור מערב-מזרח שני לאזור פוג'יירה, שצפוי לפעול עד 2027. צינור זה יכפיל את קיבולת היצוא העוקפת את מיצרי הורמוז ויפחית משמעותית את הסיכון התלוי בנתיב המים הצר .

ההשפעה הרחבה על השוק העולמי

מחירי הנפט: עם החדשות על הסכם הפסקת האש הזמני ב-15 ביוני, מחירי הנפט צנחו בחדות. חבית מסוג ברנט (Brent crude) ירדה כ-5% ביום אחד לכ-82.84 דולר . למחרת, עם פרסום פרטים נוספים על ההסכם, ירדו המחירים בעוד 5.1% (4.21 דולר) לשפל של שלושה חודשים . בסוף השבוע של ה-19 ביוני, נפט מסוג ברנט היה בדרך לירידה שבועית של 8% והתנהל סביב 80.38 דולר . עד 24 ביוני, המחיר שקע בכ-3 דולר נוספים לשפל מאז תחילת הסכסוך .

שוק הפיזי: במהלך הסגר במיצרי הורמוז, חל עיוות חמור בשוק הפיזי של הנפט. יצואניות המפרץ נאלצו למכור בהנחות משמעותיות כדי לפנות מקום במאגרי האחסון, בעוד שהנפט האיראני, לאחר הסרת המצור הימי האמריקאי, נמכר בפרמיה של כ-20% לעומת רמות טרום המלחמה .

אזהרות אנליסטים: אנליסטים מזהירים כי למרות שהסכם השלום הוביל לירידת מחירים, "פרמיית סיכון גיאופוליטי" מוטמעת כעת בשוקי האנרגיה בשל המלחמה . הם מזהירים כי מחירי הנפט צפויים להיוותר תנודתיים בטווח הקצר וכי ייתכן שיחלוף זמן מה עד שהמחירים ישובו לרמות טרום-מלחמה אמיתיות, שכן מלאי הנפט העולמי רק החל להתמלא . השינוי המבני - זינוק הייצור של איחוד האמירויות לאחר-אופ״ק, חזרת איראן לשוק, והרחבת הקיבולת של יצואניות אחרות - יוצר סיכון חדש של עודף היצע, שעלול להביא לסוג אחר של תנודתיות ברגע שהשיבושים המלחמתיים יתפוגגו לחלוטין.

ממה התאוששו? סגירת מיצרי הורמוז

בעקבות פרוץ הסכסוך בין ארצות הברית לאיראן בסוף פברואר 2026, מיצרי הורמוז (Hormuz) - נתיב מים צר שדרכו עוברת כחמישית מתצרוכת הנפט העולמית - נסגרו למעשה לאוניות סוחר במשך כארבעה חודשים . בעקבות ההתקפות והיעדר ביטוח ימי, התנועה במיצרים הופסקה כמעט לחלוטין, והיצוא של איחוד האמירויות צנח ל-כ-1.9 מיליון חביות ליום במרץ .

הגורמים להתאוששות המהירה

הקפיצה המהירה מהשפל של מרץ לשיא של יוני הונעה על ידי שלושה גורמים עיקריים:

• צינורות חלופיים ולוגיסטיקה יצירתית: איחוד האמירויות ניצלה באגרסיביות את צינור אבו דאבי–פוג'יירה (Abu Dhabi–Fujairah pipeline), שעוקף את מיצרי הורמוז . בנוסף, חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי (ADNOC) השתמשה במכירות ספוט (spot sales) ובאפשרויות אספקה גמישות, ואף ביצעה מעברי לילה במיצרים כדי לשמור על תנועת כמויות נפט .
• מהלכים מסחריים אגרסיביים של ADNOC: ADNOC מכרה לפחות 14 מיליון חביות של נפט גולמי במאי באמצעות מכירות ספוט ותנאי אספקה יצירתיים, כדי לשמור על גישה לשוק .
• פתיחה מחדש של מיצרי הורמוז: ארצות הברית ואיראן חתמו על הסכם הפסקת אש זמני (מזכר הבנות) ב-15 ביוני 2026, שהוביל לפתיחה מחדש של המיצרים ולחזרה מהירה של תנועת המכליות . סוכנות Rystad Energy ציינה כי היצע הנפט במזרח התיכון התאושש מהר מהצפוי לאחר פתיחת המיצרים .

הפרישה מאופ״ק ותוכניות ההתרחבות של ADNOC

איחוד האמירויות פרשה רשמית מארגון אופ״ק (OPEC) ב-1 במאי 2026, ושיחררה עצמה ממגבלות מכסות הייצור . פרישה זו אפשרה האצה דרמטית של תוכניות ההתרחבות:

• תוכנית השקעות של 55 מיליארד דולר: ADNOC הודיעה על הגדלת ההוצאות בעד 55 מיליארד דולר כדי להגביר את כושר הייצור לאחר היציאה מאופ״ק .
• תחזיות IEA: סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה כי תפוקת הנפט הכוללת של איחוד האמירויות תעלה על 5 מיליון חביות ליום בשנה הבאה, ותגיע ל-5.2 מיליון חביות ליום עד 2027, לעומת כושר ייצור מוצהר של 4.85 מיליון חביות ליום בעת הפרישה .
• קידוח קונבנציונלי ושיטות חדשות: ADNOC הודיעה שהיא מוכנה להרחיב את הכושר מעבר ליעד של 5 מיליון חביות ליום , וקידמה אישורים לפרויקטים של גז ונפט לא קונבנציונליים בסגנון שפט שמן (shale-style) .
• צינור שני לפוג'יירה: הואץ פרויקט בניית צינור מערב-מזרח שני לאזור פוג'יירה, שצפוי לפעול עד 2027. צינור זה יכפיל את קיבולת היצוא העוקפת את מיצרי הורמוז ויפחית משמעותית את הסיכון התלוי בנתיב המים הצר .

ההשפעה הרחבה על השוק העולמי

מחירי הנפט: עם החדשות על הסכם הפסקת האש הזמני ב-15 ביוני, מחירי הנפט צנחו בחדות. חבית מסוג ברנט (Brent crude) ירדה כ-5% ביום אחד לכ-82.84 דולר . למחרת, עם פרסום פרטים נוספים על ההסכם, ירדו המחירים בעוד 5.1% (4.21 דולר) לשפל של שלושה חודשים . בסוף השבוע של ה-19 ביוני, נפט מסוג ברנט היה בדרך לירידה שבועית של 8% והתנהל סביב 80.38 דולר . עד 24 ביוני, המחיר שקע בכ-3 דולר נוספים לשפל מאז תחילת הסכסוך .

שוק הפיזי: במהלך הסגר במיצרי הורמוז, חל עיוות חמור בשוק הפיזי של הנפט. יצואניות המפרץ נאלצו למכור בהנחות משמעותיות כדי לפנות מקום במאגרי האחסון, בעוד שהנפט האיראני, לאחר הסרת המצור הימי האמריקאי, נמכר בפרמיה של כ-20% לעומת רמות טרום המלחמה .

אזהרות אנליסטים: אנליסטים מזהירים כי למרות שהסכם השלום הוביל לירידת מחירים, "פרמיית סיכון גיאופוליטי" מוטמעת כעת בשוקי האנרגיה בשל המלחמה . הם מזהירים כי מחירי הנפט צפויים להיוותר תנודתיים בטווח הקצר וכי ייתכן שיחלוף זמן מה עד שהמחירים ישובו לרמות טרום-מלחמה אמיתיות, שכן מלאי הנפט העולמי רק החל להתמלא . השינוי המבני - זינוק הייצור של איחוד האמירויות לאחר-אופ״ק, חזרת איראן לשוק, והרחבת הקיבולת של יצואניות אחרות - יוצר סיכון חדש של עודף היצע, שעלול להביא לסוג אחר של תנודתיות ברגע שהשיבושים המלחמתיים יתפוגגו לחלוטין.