האם תנופת הנפט בהורמוז באמת מסמנת שינוי ביחסים בין ארה״ב לאיראן?

מיצרי הורמוז, נקודת החנק האנרגטית החשובה בעולם, חוו התאוששות דרמטית אך לא אחידה בזרימת הנפט לאחר חתימת מזכר הבנות (MOU) בין ארה״ב לאיראן ב-17 ביוני 2026. בעוד פקידים אמריקאים הכריזו על חזרה לשגרה, נתוני מעקב עצמאיים ומגבלת הזמן של 60 יום בהסכם מציירים תמונה הרבה פחות יציבה — הפוגה עסקית, לא מערכת יחסים פתורה.

מזכר ההבנות של איסלמבאד והזינוק הראשוני

מזכר ההבנות של איסלמבאד, שנחתם על ידי הנשיא טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן בתיווך פקיסטן, השעה את הסנקציות האמריקאיות על יצוא נפט איראני, הסיר את המצור הימי האמריקאי והתחייב את איראן לאפשר מעבר חופשי במיצרים תוך משא ומתן להסכם סופי בתוך חודשיים .

זרימת הנפט אכן עלתה בחדות לאחר ההסכם. ב-18 ביוני דיווח הממשל האמריקאי על יותר מ-12.5 מיליון חביות שעברו במיצרים במהלך הלילה . ב-20 ביוני אמר סגן הנשיא ואנס כי 16 מיליון חביות עברו תוך 24 שעות, ועד 30 ביוני הוא הצהיר שמשלוחי הנפט חזרו לרמות טרום הסכסוך ולפעמים אף עלו עליהן . מזכיר האנרגיה כריס רייט אמר ב-ABC ב-21 ביוני שתנועת הנפט "כבר חזרה לשגרה" .

הנתונים העצמאיים מספרים סיפור איטי יותר

אולם, נתוני מעקב ספינות עצמאיים מראים התאוששות מדודה בהרבה. נתוני קפלר (Kpler) שצוטטו ב-CNBC ב-24 ביוני מעמידים את משלוחי הנפט המאושרים על כ-4.8 מיליון חביות ליום — הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה ב-28 בפברואר, אך עדיין נמוך בהרבה מהבסיס טרום המלחמה של כ-15–20 מיליון חביות ליום . גולדמן זאקס צפו שהזרימות יתאוששו רק לכ-70% מהרמות טרום המלחמה . מורגן סטנלי העריך שכ-11 מיליון חביות ליום של נפט גולמי מהמפרץ נותרו לא פעילות בתחילת יוני .

הפער בין הנתונים הרשמיים של ארה״ב לנתוני המעקב העצמאיים נובע ככל הנראה מכך שהמספרים של ואנס כוללים נפח גלם כולל בגלים בלתי סדירים — פינוי של מלאי מצטבר של 35 מיליון חביות ממכליות שנתקעו במפרץ הפרסי — ולא תפוקה יומית בת קיימא . מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה (EIA) אמר שאינו מצפה להתאוששות מלאה עד תחילת 2027 .

שעון העצר ל-60 יום: החלון ללא אגרות של איראן ומחלוקת דמי המעבר

ההסכם קבע תקופה של 60 יום שבמהלכה ספינות מסחריות יכולות לעבור במיצרים ללא תשלום אגרות, בהתאם לחלון המשא ומתן להסכם סופי . המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן הודיעה ב-18 ביוני שלא יוטלו אגרות על כלי שיט המבקשים לעבור במיצרי הורמוז ב-60 הימים הקרובים, כאשר כל העלויות מוטלות על ממשלת איראן .

אך איראן הבהירה שזה זמני. כלי תקשורת ממלכתיים איראניים (Fars News Agency) טענו ב-15 ביוני שההסכם כולל "קבלה אמריקאית, לראשונה, של זכות איראן לגבות אגרות עבור שירותים ימיים" לאחר תום תקופת 60 הימים . יו"ר הפרלמנט האיראני, מוחמד בגר קאליבאף, אישר שמעבר חופשי מאגרות מותר "רק ל-60 יום" ושפרס תחייב בתשלום עבור "שירותי אבטחה, ניווט, סביבה וביטוח" במשותף עם עומאן .

העמדה האמריקאית, לפי הדיווחים הזמינים, היא שהמיצר הוא נתיב מים בינלאומי תחת UNCLOS והמשפט הבינלאומי המנהגי, שבו לאיראן אין בסיס חוקי לגבות אגרות. המחלוקת צפויה להיות נושא מרכזי בשיחות המתמשכות.

הייצוא וההכנסות של איראן

ייצוא הנפט הגולמי האיראני דרך הורמוז זינק לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת המלחמה ב-22 ביוני, כאשר שלוש מכליות-על שהיו תחת סנקציות אמריקאיות (Elva, Virgo, Vigor) נשאו כ-6 מיליון חביות . סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) ציינה ש"ייצוא הנפט האיראני יכול להתחדש במלואו ברגע שהמצור האמריקאי יוסר" . בתחילת יולי איראן טענה שהיא מוכרת נפט בפרמיה של 20% וכי ייצאה 40 מיליון חביות מאז ההסכם .

השיחות בשוויץ ותאריך היעד באמצע אוגוסט

מתקיימות שיחות עקיפות במקביל לחלון 60 הימים. סגן הנשיא ג'יי.די. ואנס נסע לשווייץ לשיחות שלום בסוף יוני . ההסכם מחייב את שני הצדדים לנהל משא ומתן על "עסקה סופית" בתוך חודשיים, כשהאו"ם צפוי לאשרר החלטה מחייבת . תקופת 60 הימים נמנית מאמצע יוני, ובכך תאריך היעד הוא סביב אמצע אוגוסט.

המחלוקת המרכזית — האם לאיראן יש כל תביעה לגיטימית לגבות אגרות עבור מעבר בנתיב שמים שארה״ב רואה כמיצר בינלאומי — נותרה בלתי פתורה וצפויה להיות נושא מרכזי בשיחות .

הערכת שורה תחתונה

ההתאוששות בזרימת הנפט חושפת הפוגה שברירית ועסקית, לא מערכת יחסים פתורה. שני הצדדים מנצלים את חלון 60 הימים כדי למקסם מינוף: ארה״ב מצביעה על הזרימות המשוחזרות כהוכחה לכך שהמצור הוסר ואיומי איראן נוטרלו, בעוד איראן מאותתת שמעבר חופשי הוא זמני ושהיא מתכננת להפיק רווח מנקודת החנק. תאריך היעד באמצע אוגוסט להסכם סופי — שיכלול מגבלות גרעיניות, הקלות בסנקציות וניהול המיצרים — יכריע האם ההרגעה הזו תחזיק מעמד או תקרוס בחזרה לעימות.