סופטבנק חוזרת למשא ומתן על הלוואת מרג'ין של 10 מיליארד דולר — הפעם עם ערבות תאגידית

סופטבנק גרופ (SoftBank Group) פתחה מחדש במשא ומתן על הלוואת מרג'ין של 10 מיליארד דולר נגד אחזקותיה ב-OpenAI — והפעם היא מציעה ערבות תאגידית של החברה-האם כדי לשכנע את הבנקים . החידוש, שדווח לראשונה על ידי רויטרס ב-1 ביולי 2026, הוא המערכה השלישית בפרשה שראתה את ההלוואה מוקטנת, נתקעת, ולבסוף קמה לתחייה בתנאים חדשים.

הבעיה המרכזית: בנקים לא סומכים על ביטחונות מחברה פרטית

בנקים נרתעים מלקבל מניות OpenAI כבטוחה בגלל הקושי להעריך חברה פרטית שאינה נסחרת בבורסה. ל-OpenAI אין מחיר ציבורי, והשווי שלה קפץ באופן דרמטי בין סבבי גיוס — מכ-150 מיליארד דולר לכ-730 מיליארד דולר בתוך כשנתיים וחצי . ללא שוק ציבורי, בנקים אינם יכולים לחסל במהירות את הביטחונות בתרחיש לחץ . זהו הבדל מהותי לעומת הלוואות מרג'ין נגד מניות ציבוריות כמו Arm Holdings או Nvidia.

ציר הזמן של פרשת הלוואת המרג'ין (אפריל – יולי 2026)

היסטוריית המשא ומתן מראה דפוס של התנגדות בנקאית ולאחריה ויתורים מבניים:

23 באפריל 2026 — סופטבנק חשפה לראשונה בפני בנקים כי היא מבקשת הלוואת מרג'ין של כ-10 מיליארד דולר במשך שנתיים על בסיס מניות OpenAI שלה, עם אופציה להארכה בשנה נוספת . יחס ההלוואה לשווי (LTV) עמד על כ-30–40%.

6–8 במאי 2026 — לאחר "היסוס של חלק מהנושים" בנוגע לתמחור ולסיכון הערכת השווי, סופטבנק קיצצה את היעד ב-40% ל-6 מיליארד דולר . הקיצוץ היה האות הברור ביותר לכך שגם שווי של 852 מיליארד דולר בסבב ההשקעות המרכזי של OpenAI לא סגר את הפער בין המחיר העיוני למה שהבנקים מוכנים להלוות נגדו .

7 במאי 2026 — במקביל, סופטבנק השיגה הלוואת גישור בלתי מובטחת נפרדת של 40 מיליארד דולר, שסודרה על ידי JPMorgan Chase, גולדמן זקס (Goldman Sachs), מיזוהו (Mizuho), SMBC ו-MUFG, ומועד פירעונה במרץ 2027, למימון ההשקעה הנוספת ב-OpenAI .

10 ביוני 2026 — בלומברג דיווחה שגם המשא ומתן על ההלוואה המוקטנת של 6 מיליארד דולר נתקע. מניית סופטבנק צנחה בכ-10% בעקבות החדשות . החברה החלה לשקול אפשרויות גיוס חלופיות .

סוף יוני / 1 ביולי 2026 — רויטרס דיווחה בלעדית כי סופטבנק חידשה את המשא ומתן על ההלוואה המלאה של 10 מיליארד דולר, וכעת היא מציעה ערבות תאגידית שתפעל אם הביטחונות מ-OpenAI יתבררו כבלתי מספקים במצב של דרישת בטחונות (margin call) או חדלות פירעון . רשת ביטחון זו של אחריות מלאה (full-recourse) מצד סופטבנק גרופ עצמה נועדה לגשר על פער אי-הוודאות בהערכת השווי שחסם את העסקה.

המבנה החדש: ערבות תאגידית

השינוי המרכזי הוא שסופטבנק מציעה כעת ערבות תאגידית משלה כ"מתוק" (sweetener). אם הביטחונות מ-OpenAI לא יספיקו במצב של דרישת בטחונות או חדלות פירעון, סופטבנק גרופ עצמה תכסה את הפער. המהלך הופך את ההלוואה ממבנה של אחריות מוגבלת (limited-recourse) המוגבל למניות OpenAI בלבד, למבנה הכולל רשת ביטחון של אחריות מלאה מצד החברה-האם .

קונסורציום ההלוואות הצפוי

שלושה בנקים מאושרים כשותפים במשא ומתן על ההלוואה המחודשת:

• גולדמן זקס (Goldman Sachs)
• JPMorgan Chase
• מיזוהו פייננשל גרופ (Mizuho Financial Group)

שלושת הבנקים הללו היו מעורבים כבר בדיונים קודמים ושוב יושבים לשולחן המשא ומתן הנוכחי .

הקשר רחב יותר: ההימור של סופטבנק על OpenAI ב-64.6 מיליארד דולר

לא ניתן להבין את פרשת הלוואת המרג'ין במנותק. היא חלק מפאזל מימון גדול הרבה יותר:

• ב-27 בפברואר 2026, סופטבנק חתמה על הסכם סופי להשקעה נוספת של 30 מיליארד דולר ב-OpenAI דרך Vision Fund 2 .
• סכום זה מביא את ההשקעה הכוללת המצטברת של סופטבנק לכ-64.6 מיליארד דולר, המייצגים כ-13% מאחזקות החברה ב-OpenAI .
• ההשקעה הנוספת של 30 מיליארד דולר ממומנת בתשלומים. עד אוקטובר 2026, הסכום המלא צפוי להיות מושקע .
• ההשקעה המצטברת של סופטבנק (34.6 מיליארד דולר נכון ל-31 במרץ 2026) סומנה בספרים בשווי הוגן של 79.6 מיליארד דולר, שיצרה רווח ענק של כ-45 מיליארד דולר על הנייר לשנת הכספים .
• הלוואת הגישור הבלתי מובטחת של 40 מיליארד דולר היא כלי המימון העיקרי בטווח הקצר להשקעה ב-OpenAI, בעוד שהלוואת המרג'ין היא מקור משלים . הלוואת הגישור תפוג במרץ 2027, מה שיוצר צורך במימון מחדש בטווח הנראה לעין .

מדוע הבנקים זהירים יותר בהלוואות נגד חברות פרטיות

פרשת סופטבנק משקפת מגמה רחבה יותר: חוסר נכונות בקרב בנקים לקבל מניות של חברות פרטיות לא נזילות כבטוחה. הסיבות כוללות:

עמימות בהערכת שווי — ל-OpenAI אין מחיר ציבורי, והשווי שלה קופץ באופן דרמטי בין סבבי גיוס. בנקים מתקשים לקבוע יחסי הלוואה לשווי הגנתיים .

היעדר מנגנון דרישת בטחונות — אם הביטחונות אינם נסחרים בבורסה, בנק לא יכול לחסל מניות במהירות בתרחיש לחץ. זהו הבדל מהותי לעומת הלוואות מרג'ין נגד מניות ציבוריות כמו Arm או Nvidia .

סיכון ריכוז — סופטבנק מבקשת מהבנקים לקחת חשיפה מרוכזת לחברת AI פרטית אחת שכבר מהווה את הליבה של מאזן סופטבנק עצמה .

אי-ודאות בהנפקה — בעוד ש-OpenAI הגישה בחשאי בקשה להנפקה ראשונה בארה"ב במאי 2026, טרם נקבעו תאריך או טווח שווי, מה שמותיר את הבנקים ללא ציר זמן ברור ליציאה .

הניגוד להלוואת המרג'ין הקודמת של סופטבנק נגד מניות Arm (חברה ציבורית), שנסגרה בהצלחה ב-2025, מדגיש את ההבדל: בנקים מוכנים להלוות נגד מניות ציבוריות אך נותרים סקפטיים לגבי ביטחונות של חברות פרטיות .