מחירי הספוט (חוזים נקודתיים) של LNG באסיה זינקו מרמה של כ-10 דולר ליחידת חום (MMBtu) לפני המשבר לרמה של מעל 20 דולר. בתחילת מרץ 2026, מדד JKM (Japan-Korea Marker) לאסיה הגיע לכ- 23.80 דולר ל-MMBtu – רמתו הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים – לפני שירד מעט בעקבות תוכנית אמריקאית לאבטחת המעבר במצר הורמוז . בדו"ח של Shell עצמו מצוין כי המשבר העלה את מחירי הספוט באסיה מעל 20 דולר ל-MMBtu . מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה (EIA) דיווח כי עד סוף אפריל, מדד JKM עלה ב-51% בהשוואה לרמות שלפני הסגר, ל-16.02 דולר ל-MMBtu, בעוד שהמדד האירופי TTF עלה ב-35% ל-14.80 דולר ל-MMBtu .
Shell צופה שהצמיחה תתחדש בשנת 2027, ובלבד שהשיט במצר הורמוז יחזור לקדמותו . הדו"ח מציג זאת כהתאוששות מותנית: הסחר קופא ב-2026, ולאחר מכן הצמיחה מתחדשת בשנה שלאחר מכן . התנאי המרכזי הוא "אם זרימות הסחר יחזרו לנורמליות בקיץ הקרוב" . בכיר ב-Shell, סדריק קרמרס, הביע חשש כבר במרץ 2026 כי הסכסוך עלול לפגוע באמון ארוך הטווח באמינות אספקת ה-LNG, גם אם הנפחים הנוכחיים מספקים .
Shell צופה כי כ-180 מיליון טונות בשנה של היצע LNG חדש ייכנסו לשוק עד 2030, ובכך ישפרו את הזמינות והמחיר הסביר ויפתחו ביקוש בשווקים חדשים . גל היצע זה מונחה על ידי פרויקטים בקטאר ובארצות הברית, כאשר ארה"ב מרחיבה את הובלתה כיצואנית ה-LNG הגדולה בעולם . תחזיות קודמות של Shell כבר הדגישו שארה"ב עשויה להגיע ל-180 מיליון טונות בשנה עד 2030, ולהוות שליש מההיצע העולמי .
Shell צופה שהביקוש העולמי ל-LNG יעלה מ-422 מיליון טונות ב-2025 לחציון של כ-695 מיליון טונות בשנה עד 2050 – עלייה של כ-65% . טווח התחזית של Shell הוא 610–780 מיליון טונות בשנה עד 2050, כאשר נקודת האמצע קרובה ל-695 מיליון טונות . המנוע העיקרי לכך הוא המעבר של אסיה מפחם לגז, כאשר צמיחה כלכלית באסיה ויעדי איכות אוויר תומכים בצמיחה מבנית בביקוש . מסמכים של Shell לבעלי המניות מציינים כי תחזית החברה משתרעת עד 2050, עם ביקוש צפוי לעלות ב-45–85% מרמות 2025 .
המשבר מאיץ שינוי בשוק. יצואניות LNG אמריקאיות זוכות לנתח שוק גובר ככל שהאספקה מקטאר ומאיחוד האמירויות נפגעת . תפוקת הנזלה מוגברת מצפון אמריקה מסייעת למלא את הפער . ניתוח של S&P Global ממרץ 2026 מציין כי שוקי אסיה-פסיפיק נושאים בנטל העיקרי של השיבוש, בהינתן תלותם הרבה במשלוחים מקטאר ומאיחוד האמירויות . העלייה בפעילות מתקני הנזלה חדשים בצפון אמריקה, שיפור בביצועי מפעלים קיימים והאטה ביבוא האסייתי קיזזו חלקית את ההשפעה של הפחתת האספקה מהמזרח התיכון .
פורום מדינות ייצוא הגז (GECF) דיווח כי יבוא ה-LNG של אסיה ירד ב4.3% לעומת השנה שעברה בתחילת 2026, ירידה המיוחסת ישירות לקיצוצי האספקה מקטאר ומאיחוד האמירויות . סגירת מצר הורמוז הוציאה מהשוק כ-1.5 מיליון טונות בשבוע של היצע (19% מהיצוא העולמי) . אנליסטים מצד שלישי, ובהם חברת Wood Mackenzie, העריכו כי הביקוש האסייתי עלול לעמוד בפני גירעון של 4–5 מיליון טונות עד הרבעון השלישי של 2026 אם השיבושים יימשכו . הדו"ח של Shell מזהיר כי שיבוש מתמשך יפגע משמעותית ביבוא האסייתי.
הערה חשובה: רבים מהנתונים הגרנורלריים יותר (כגון גירעון הביקוש האסייתי של 4–5 מיליון טונות) מגיעים מאנליסטים וגופי מעקב מצד שלישי, ולא ישירות מטקסט הדו"ח של Shell. הדו"ח של Shell עצמו מתמקד בעיקר בתרחיש הסחר הסטטי, בסיכון להתכווצות היצע ובמסלול צמיחת הביקוש ארוך הטווח.
מחירי הספוט (חוזים נקודתיים) של LNG באסיה זינקו מרמה של כ-10 דולר ליחידת חום (MMBtu) לפני המשבר לרמה של מעל 20 דולר. בתחילת מרץ 2026, מדד JKM (Japan-Korea Marker) לאסיה הגיע לכ- 23.80 דולר ל-MMBtu – רמתו הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים – לפני שירד מעט בעקבות תוכנית אמריקאית לאבטחת המעבר במצר הורמוז . בדו"ח של Shell עצמו מצוין כי המשבר העלה את מחירי הספוט באסיה מעל 20 דולר ל-MMBtu . מינהל המידע האמריקאי לאנרגיה (EIA) דיווח כי עד סוף אפריל, מדד JKM עלה ב-51% בהשוואה לרמות שלפני הסגר, ל-16.02 דולר ל-MMBtu, בעוד שהמדד האירופי TTF עלה ב-35% ל-14.80 דולר ל-MMBtu .
Shell צופה שהצמיחה תתחדש בשנת 2027, ובלבד שהשיט במצר הורמוז יחזור לקדמותו . הדו"ח מציג זאת כהתאוששות מותנית: הסחר קופא ב-2026, ולאחר מכן הצמיחה מתחדשת בשנה שלאחר מכן . התנאי המרכזי הוא "אם זרימות הסחר יחזרו לנורמליות בקיץ הקרוב" . בכיר ב-Shell, סדריק קרמרס, הביע חשש כבר במרץ 2026 כי הסכסוך עלול לפגוע באמון ארוך הטווח באמינות אספקת ה-LNG, גם אם הנפחים הנוכחיים מספקים .
Shell צופה כי כ-180 מיליון טונות בשנה של היצע LNG חדש ייכנסו לשוק עד 2030, ובכך ישפרו את הזמינות והמחיר הסביר ויפתחו ביקוש בשווקים חדשים . גל היצע זה מונחה על ידי פרויקטים בקטאר ובארצות הברית, כאשר ארה"ב מרחיבה את הובלתה כיצואנית ה-LNG הגדולה בעולם . תחזיות קודמות של Shell כבר הדגישו שארה"ב עשויה להגיע ל-180 מיליון טונות בשנה עד 2030, ולהוות שליש מההיצע העולמי .
Shell צופה שהביקוש העולמי ל-LNG יעלה מ-422 מיליון טונות ב-2025 לחציון של כ-695 מיליון טונות בשנה עד 2050 – עלייה של כ-65% . טווח התחזית של Shell הוא 610–780 מיליון טונות בשנה עד 2050, כאשר נקודת האמצע קרובה ל-695 מיליון טונות . המנוע העיקרי לכך הוא המעבר של אסיה מפחם לגז, כאשר צמיחה כלכלית באסיה ויעדי איכות אוויר תומכים בצמיחה מבנית בביקוש . מסמכים של Shell לבעלי המניות מציינים כי תחזית החברה משתרעת עד 2050, עם ביקוש צפוי לעלות ב-45–85% מרמות 2025 .
המשבר מאיץ שינוי בשוק. יצואניות LNG אמריקאיות זוכות לנתח שוק גובר ככל שהאספקה מקטאר ומאיחוד האמירויות נפגעת . תפוקת הנזלה מוגברת מצפון אמריקה מסייעת למלא את הפער . ניתוח של S&P Global ממרץ 2026 מציין כי שוקי אסיה-פסיפיק נושאים בנטל העיקרי של השיבוש, בהינתן תלותם הרבה במשלוחים מקטאר ומאיחוד האמירויות . העלייה בפעילות מתקני הנזלה חדשים בצפון אמריקה, שיפור בביצועי מפעלים קיימים והאטה ביבוא האסייתי קיזזו חלקית את ההשפעה של הפחתת האספקה מהמזרח התיכון .
פורום מדינות ייצוא הגז (GECF) דיווח כי יבוא ה-LNG של אסיה ירד ב4.3% לעומת השנה שעברה בתחילת 2026, ירידה המיוחסת ישירות לקיצוצי האספקה מקטאר ומאיחוד האמירויות . סגירת מצר הורמוז הוציאה מהשוק כ-1.5 מיליון טונות בשבוע של היצע (19% מהיצוא העולמי) . אנליסטים מצד שלישי, ובהם חברת Wood Mackenzie, העריכו כי הביקוש האסייתי עלול לעמוד בפני גירעון של 4–5 מיליון טונות עד הרבעון השלישי של 2026 אם השיבושים יימשכו . הדו"ח של Shell מזהיר כי שיבוש מתמשך יפגע משמעותית ביבוא האסייתי.
הערה חשובה: רבים מהנתונים הגרנורלריים יותר (כגון גירעון הביקוש האסייתי של 4–5 מיליון טונות) מגיעים מאנליסטים וגופי מעקב מצד שלישי, ולא ישירות מטקסט הדו"ח של Shell. הדו"ח של Shell עצמו מתמקד בעיקר בתרחיש הסחר הסטטי, בסיכון להתכווצות היצע ובמסלול צמיחת הביקוש ארוך הטווח.