דו"ח האו"ם מזהיר: ההסלמה הצבאית במזרח התיכון עלולה למחוק שנים של פיתוח כלכלי – ואלה הפתרונות המוצעים

2. כיצד מדינות מתפתחות מושפעות – כולל לחצי חוב?

ההשפעות הכלכליות על המדינות המתפתחות קשות במיוחד ומתבטאות במספר מישורים:

• עלייה מסיבית בעוני. הסכסוך עלול לדחוף למעלה מ-30 מיליון בני אדם לעוני ברחבי העולם, כאשר מדינות מתפתחות נפגעות בצורה הקשה ביותר . לבד באזור המדינות הערביות, עד 4 מיליון בני אדם עלולים לצנוח לעוני, תוך מחיקת יותר משנה של צמיחה כלכלית . באסיה-פסיפיק, 8.8 מיליון בני אדם נמצאים בסיכון .
• הפסדי תוצר מקומי. הפסדי תוצר באזור המדינות הערביות נאמדים ב-120–194 מיליארד דולר (3.7%–6.0% מהתמ"ג המצרפי) . אזור אסיה-פסיפיק צפוי להפסדים של עד 299 מיליארד דולר .
• זינוק בעלויות אנרגיה והובלה. עליית מחירי הדלק וההובלה היבשתית והימית הם לחץ מיידי עבור כלכלות מתפתחות תלויות יבוא . זה פוגע במחירי המזון, בתקציבי משקי הבית ובעסקים קטנים.
• לחצי חוב ופיסקאליים. מדינות מתפתחות מוציאות מאות מיליארדי דולרים על סובסידיות אנרגיה לשעת חירום, ומותירות פחות כסף לבתי ספר, בתי חולים ופעילות אקלימית . כלכלות אפריקאיות, שכבר מתמודדות עם תנאים פיסקאליים ופיננסיים קשים, חשות לחץ נוסף עקב שיבוש נתיבי סחר, תנודתיות בשווקי האנרגיה והדשנים, ולחצי שער חליפין . מדינות דרום אסיה נמנות עם הנפגעות הקשות ביותר בשל תלות גבוהה ביבוא אנרגיה .
• הלם משולש. UNDP מתאר "הלם משולש" של זינוק במחירי האנרגיה, אינפלציית מזון והאטה בצמיחה הכלכלית, הפוגע באזורים המתפתחים בו זמנית .

3. הפתרונות המוצעים

UNDP וגופי או"ם קשובים מציעים מערך מדיניות מקיף:

• העברות מזומן ממוקדות וזמניות מוגדרות כמדיניות המועדפת עבור מדינות מוגבלות פיסקאלית – במקום סובסידיות דלק כלליות ובלתי ממוקדות .
• רפורמה בסובסידיות לדלקים מאובנים מוצגת כאפיק מעשי ליצירת מרחב פיסקאלי ממשלתי, שניתן להפנותו להשקעות ירוקות, תיקון נזקים סביבתיים וחיזוק ההגנה החברתית . UNDP דוגלת ב"מפות דרכים קצובות בזמן, צעדים לסגירת פרצות קיימות, ותמיכה למדינות בעלות הכנסה נמוכה" .
• הסטת סובסידיות לכיוון אנרגיה נקייה. UNDP פרסם דפי הנחיות להפניית סובסידיות לדלקים מאובנים לתחבורה ציבורית דלת פליטות והשקעות ירוקות אחרות .
• שיתוף פעולה בינלאומי ותמיכה למדינות בעלות הכנסה נמוכה. מאמר בכתב העת Nature (שנכתב בשיתוף עם אנשי UNDP) מדגיש כי התחייבויות בינלאומיות צריכות לכלול דרישה ממדינות להגיש מפות דרכים משלהן לביטול הדרגתי של סובסידיות, בצירוף תמיכה כספית וטכנית למדינות מתפתחות .
• הקלה בחובות והרחבת המרחב הפיסקאלי למדינות הפגיעות ביותר – אף שההצעות הספציפיות להסדרי חוב אינן מפורטות במסמכים שנסקרו.

הערת מפתח: תוצאות החיפוש אינן מכילות דו"ח UNDP בודד שצופה את היקף הסובסידיות הגלובלי לשנת 2026. מוקד הדו"חות של UNDP היה על השלכות המשבר (עוני, אובדן תמ"ג, עומס פיסקאלי) ועל ההיגיון המדיני שמאחורי הרפורמה בסובסידיות – ולא על חיזוי רמות הסובסידיות. לקבלת נתונים מדויקים על סובסידיות לשנת 2026, מקורות ישירים יותר הם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) או סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA).