החוקרים זיהו מספר תכונות עיצוביות בפייסבוק המקלות על הסחר הבלתי-חוקי:
מחברי הדו"ח סיכמו כי הארכיטקטורה של פייסבוק הופכת אותה ל"לא סתם פלטפורמה אחת בין רבות" אלא "לתשתית הציבורית המרכזית דרכה מתרכז סחר חיות הבר המקוון" .
החוקרים מצאו ראיות למה שהם מכנים "דאבל-דיפינג" – מטה מרוויחה פעמיים מאותה פעילות בלתי-חוקית:
מטה הצהירה כי היא אוסרת מכירת בעלי חיים בסכנת הכחדה בפלטפורמות שלה והיא חברה בקואליציה לסיום סחר חיות בר באינטרנט (Coalition to End Wildlife Trafficking Online), לצד גוגל, אמזון, טיקטוק, איביי, אטסי ואחרים . החברה דיווחה כי השתמשה בכלים מבוססי בינה מלאכותית לאיתור והסרת רישומים אסורים, וציינה כי הסירה או חסמה מעל 11.6 מיליון רישומים של מינים בסכנת הכחדה בין 2018 ל-2021
. בפעולה נפרדת ב-2026, מטה סגרה תשע קבוצות פייסבוק באינדונזיה בעקבות תחקיר משותף של Mongabay ו-Bellingcat
. עם זאת, ארגוני השימור טוענים שפעולות אלו אינן מספקות בהתחשב בהיקף הבעיה.
ארגוני השימור קבעו כי וויסות עצמי (Self-regulation) נכשל. למרות היותה חלק מהקואליציה מאז 2018, פייסבוק הפכה לזירה הדומיננטית למכירת חיות בר, ושיעורי ההסרה שלה דווקא ירדו . החוקרים אמרו כי ההתחייבות מיוני 2026 של 11 ענקיות טכנולוגיה (כולל מטה) להשתמש בבינה מלאכותית נגד רישומים אסורים היא צעד חיובי אך אינו מספק בפני עצמו
. לדבריהם, ללא אכיפה מחייבת, ביקורת בלתי-תלויה וקנסות כספיים לפלטפורמות שמרוויחות מפשע כזה, התחייבויות אלו הן בבחינת "גרינווש" (טיוח ירוק)
. הדו"ח קרא במפורש לרגולציה ממשלתית במקום להסתמך על התחייבויות וולונטריות של התעשייה.