סוריה מגנה את הפלישות הישראליות בדרום: הטיעונים המשפטיים של דמשק והגינויים הערביים

לפניכם סקירה מפורטת ומבוססת מקורות על גינויי סוריה לפלישות הישראליות בדרום המדינה, הטיעונים המשפטיים של דמשק והתגובות האזוריות.

הגינוי הסורי והטיעונים המשפטיים

דמשק גינתה שוב ושוב את החדירות הקרקעיות של צה"ל ואת ההפגזות הארטילריות בקוניטרה (קוניטרה) ובדרעא כ"התקפות ישראליות חדשות" וכהפרה של ריבונותה . משרד החוץ הסורי טוען שפעולות אלה מהוות:

• הפרה של הסכם הפרדת הכוחות מ-1974, אשר קבע אזור חיץ מפורז בפיקוח כוח האו"ם (UNDOF) .
• הפרה של החלטות מועצת הביטחון והמשפט הבינלאומי, ובכלל זה אמנת האו"ם .
• מעשה תוקפנות הפוגע בשלמותה הטריטוריאלית של סוריה, תוך קריאה לאו"ם ולקהילה הבינלאומית להתערב .

עמדתה הרשמית של סוריה, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעות סוכנות הידיעות הממלכתית SANA ובאתר משרד החוץ , מצטטת אירועים כמו הרג אזרח במהלך תקיפה על ביתו בטורנג'ה (צפון קוניטרה) והטרדת תושבים כראיה ל"הפרות בוטות" אלו .

הגינויים האזוריים

הפרלמנט הערבי — ב-30 בנובמבר 2025, הפרלמנט הערבי גינה את ההתקפות הישראליות "במונחים החריפים ביותר", וקבע שהן מהוות הפרה בוטה של הריבונות הסורית, פגיעה ברורה במשפט הבינלאומי ובאמנת האו"ם, ואיום רציני על היציבות האזורית .

ערב הסעודית — משרד החוץ הסעודי פרסם מספר הודעות גינוי. ב-26 באוגוסט 2025, הוא גינה את החדירות הישראליות המתמשכות כ"הפרה בוטה" של הריבונות הסורית והחוק הבינלאומי . ב-21 במרץ 2026, גינתה סעודיה את התקיפות הישראליות על מחנות צבא סוריים כ"תוקפנות" וקראה לקהילה הבינלאומית להתערב . יחד עם קטר וכווית, גינתה סעודיה גם את סיורו של ראש ממשלת ישראל באדמה סורית כ"הפרה בוטה" .

קטר — קטר הצטרפה לסעודיה בגינוי ההפגזות והחדירות הישראליות בדרום סוריה, תוך דחיית כל קריאה לפילוג טריטוריאלי או הפרדה של אדמת סוריה . כלי התקשורת הקטרי (QNA) דיווחו על פעולות מעצר ישראליות בדרעא ובקוניטרה .

מדינות נוספות — טורקיה וכווית גינו גם הן את הפעולות, כאשר טורקיה כינתה אותן "הסלמה מסוכנת" .

ההקשר הרחב: פעולות ישראל מאז נפילת ממשל אסד

לאחר נפילת משטר אסד ב-8 בדצמבר 2024, ישראל פלשה לאזור החיץ המפורז בדרום-מערב סוריה (הסמוך לרמת הגולן הכבושה) ושומרת על נוכחות צבאית שם . התמונה הרחבה כוללת:

היקף ההפרות — כוחות ישראלים ביצעו לפחות 1,672 הפרות בתוך שטח סוריה בין אוגוסט 2025 למאי 2026, לפי ארגון מחקר ומעקב סורי. מרץ 2026 סימן שיא עם יותר מ-321 פעולות צבאיות, כולל פשיטות קרקעיות, תקיפות אוויריות, הפגזות ארטילריות ועבודות תשתית .

חדירות קרקעיות ומחסומים — בין 26 ל-29 ביוני 2026, דיווח הארגון הסורי לזכויות אדם על שש חדירות קרקעיות לתוך דרעא וקוניטרה, שכללו פשיטות על בתים, הקמת מחסומים זמניים ועיכוב תושבים . ב-31 במאי 2026 הקימו כוחות ישראליים מחסומי חיפוש רכבים בשני המחוזות .

מעצרים של אזרחים — כוחות ישראלים עצרו באופן שרירותי אזרחים סורים רבים:

• ב-7 ביוני 2026, חמישה אזרחים, בהם שני קטינים, נחטפו במהלך חדירות בקוניטרה .
• ב-11 באפריל 2026, שלושה סורים נעצרו במהלך פשיטות בכפר כודנא (קוניטרה) ובדרעא .
• ארגון Human Rights Watch תיעד שמאז נפילת אסד, כוחות ישראלים "עצרו באופן שרירותי אזרחים סורים והעבירו אותם לישראל", ומשפחות חוששות לגורל קרוביהן .
• עצורים לשעבר מקוניטרה תיארו חקירות בנושא איראן, חיזבאללה ורשתות חברתיות מקומיות, וחלקם הועברו למתקן שמכונה על ידי העצורים "גואנטנמו הישראלית" .

המשא ומתן על הסכם 1974

מאמצע 2025, ארצות הברית מתווכת בשיחות עקיפות בין פקידים ישראלים וסורים בנושא ביטחון הגבול ומעמד הסכם הפרדת הכוחות .

התפתחויות מרכזיות:

• שיחות פריז (ינואר 2026) — פקידים בכירים ישראלים וסורים חידשו שיחות ביטחון בפריז לסיבוב החמישי, בתיווך אמריקאי. הצדדים הסכימו להקים "תא קשר ייעודי" להחלפת מודיעין ותיאום להסלמה צבאית .
• עמדת סוריה במשא ומתן — באפריל 2026, נשיא סוריה אחמד א-שרע הצהיר שהוא פתוח ל"משא ומתן ארוך טווח" על רמת הגולן, אך רק אם ישראל תסכים תחילה לסגת מכוחותיה מאזור החיץ שנכבש מאז דצמבר 2024 .
• חידוש המנדט של UNDOF — המנדט של כוח המשקיף על הפרדת הכוחות (UNDOF), שהוקם מכוח הסכם 1974, אמור להתחדש על ידי מועצת הביטחון כל חצי שנה. חידוש המנדט ביוני 2026 מהווה צומת דיפלומטי מרכזי .

מעמד הסכם 1974 — ההסכם מוגדר כקרוס למעשה בשל הפלישה הישראלית החד-צדדית לאזור החיץ. עם זאת, שני הצדדים ממשיכים להתייחס אליו כמסגרת המשפטית הבסיסית לכל הסדר ביטחוני עתידי .